פסק דין הטיפים הוא טיפה בים: המהפכה נכנסה לתוקף - מה עושים עכשיו? - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק דין הטיפים הוא טיפה בים: המהפכה נכנסה לתוקף - מה עושים עכשיו?

סוגיית הטיפים במסעדות מעוררת שאלות רבות, שהגיעו גם לפתחו של בית הדין לעבודה. במארס 2018 חולל הרכב של 7 שופטים מהפכה בעניין, ועכשיו נותר להבין את השלכות הפסיקה

טיפ במסעדה
Getty Images IL

אוהד גלעדי

אני מת על מסעדות! אין כמו בילוי לילי בעיר, עם חברים או משפחה שבמרכזו ארוחה מפנקת וכמה כוסות יין טובות. אושר. כמובן, שכשהחשבון מגיע, האושר פוחת ועולה השאלה המתבקשת – כמה טיפ לתת? לא חשבתי על כך שבלב שאלה שגרתית זו – שכל אחד ואחת מאתנו עוסקים בה מעת לעת - עומדת סערה מקרו כלכלית וחברתית מורכבת ורחבה.

מסתבר, שסוגיית הטיפ למלצרים מעוררת קשיים חברתיים-כלכליים-משפטיים רבים, שספק אם כולנו ערים לכולם או לחלקם כשאנו מבצעים את הפעולה השגרתית של מתן טיפ.

אולם ליושבים בבית הדין הארצי לעבודה – הדבר ברור ונהיר. במארס 2018, במעמד פרישתו של הנשיא בדימוס יגאל פליטמן (לאחר 30 שנים על כס השיפוט) חולל בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ועל פני 75 עמודים, מהפכה בעניין זה.

על מנת להבין את המורכבות של הדברים, ניקח צעד קטן לאחור.

למי שייך הטיפ?

כולנו יודעים: כל עובד בישראל זכאי לקבל שכר עבודה ממעסיקו בגין עבודתו. כולנו יודעים גם, ששכר העבודה הזה חייב להיות (לכל הפחות) בגובה שכר המינימום בישראל וכי משכר זה נגזרות זכויות שונות (גובה דמי מחלה, חופשה, הפרשות פנסיוניות, פיצויים ועוד). כולנו גם יודעים (היטב ועל בשרנו) שחובתנו לשלם משכר העבודה תשלומי חובה שונים, ובראשם: מס הכנסה וביטוח לאומי.

לעומת זאת, טיפ בענף המסעדנות הוא סוג של הכנסה המופקת במהלך עבודה, המשולמת לעובד ישירות על ידי הלקוח, ולא על ידי המעסיק.

ככזו, העלתה סוגיית הטיפ שלל קשיים מהותיים לאורך השנים, שאותם נתמצת לשלושה עיקריים: תשלום מס הכנסה בגין הטיפ; תשלום דמי ביטוח לאומי בגין הטיפ; והכללת הטיפ בתלוש שכר לצורך מתן זכויות בסיסיות לעובד.

מלצר מוזג יין
ללא קרדיט

קשיים אלה עוררו שאלות משנה נוספות ולא פשוטות, כמו למי שייך הטיפ? אם לבעל העסק – עליו לדווח על הכנסתו ולשלם בגינו מס הכנסה; אם לעובד – כנ"ל, בצירוף דמי ביטוח לאומי; בנוסף, מדוע שהמעסיק יידרש בנוסף לטיפ לשלם גם שכר מינימום לעובד אם העובד ממילא משתכר שכר מינימום (והרבה פעמים מעבר לכך)? מדובר בהמחשה שטחית ביותר ל"פלונטר" המתלווה לאקט הכל כך טבעי של תשלום טיפ.

בתי המשפט – כולל בית המשפט העליון – ניסו במשך עשורים רבים לפתור את הפלונטר הזה. במהלך חמשת העשורים האחרונים נוצרו שלל הלכות שהשתנו והתעצבו מעת לעת.

כך, תחילה נקבע שטיפ אינו שכר עבודה, אלא תשלום "וולונטרי" מהלקוח; לאחר מכן נקבע שאם הטיפ נגבה במסגרת החשבון בגין הסעודה וכחלק ממנו (להבדיל מתשלום רצוני של לקוח) – זהו שכר עבודה לצורך חוקי העובדה; לאחר מכן נקבע שטיפ המועבר דרך קופת המעסיק ונרשם בספריו, הוא חלק מהשכר המשולם על ידו לעובדיו, וטיפ "וולונטרי" שעובר למלצר – אינו שכר; ועוד ועוד.

בכל הפסיקות הללו, לא היתה חובה ברורה המחייבת – הן את העובדים והן את המעסיקים בענף המסעדנות ובכל מקרה - לפעול באופן שקוף כך שכל הכנסה תדווח, ישולמו בגינה דמי ביטוח לאומי והיא תקנה לעובדים את מלוא זכויותיהם על פי דיני העבודה. חוסר ההרמוניה בין הפסיקות לבין דיני המס, דיני הביטוח הלאומי, ודיני העבודה – נותר.

התוצאה ברורה וניכרת: התשלומים שמלצר מקבל ממעסיקו לא שיקפו את ההכנסה המלאה של העובד ולכן לא זיכו אותו במלוא זכויותיו (ולא חייבו אותו ואת מעסיקו במלוא חובותיו).

המחשה לכך היתה בפרשה כאובה, שבמסגרתה אדם שניסה להציל נערים שנקלעו למצוקה קיפח את חייו בטביעה בים. פעולה הירואית זו זיכתה את משפחתו בתקבולים מהביטוח הלאומי. אלא שמאחר שעבד כמלצר, התקבול מהביטוח הלאומי לא חושב על פי מלוא ההכנסה – כולל הטיפים שהיו חלק נכבד מההכנסה - והיה חלקי בלבד.

בתי המשפט קראו למחוקק להסדיר את נושא התשרים. ניסיונות להעביר הצעות חוק בנושא לא צלחו.

בסוף 2015 ובתחילת 2016 הוגשו לבית הדין הארצי לעבודה שני ערעורים העוסקים בסוגיית הטיפים, הממחישים את הבעייתיות במצב המשפטי הלא פתור בעניין זה: במקרה האחד, דובר בעובד שקיבל דמי אבטלה ללא התחשבות בטיפים שקיבל במסגרת עבודתו כמלצר; במקרה השני, דובר בשאלה האם יש לכלול את הטיפ ששולם במזומן על ידי הלקוחות כשכר לצורך שכר מינימום.

מלצרית מול מחשב במסעדה
אייל טואג

וכך, במעמד פרישתו החגיגית של הנשיא היוצא פליטמן, חולל בית הדין הארצי לעבודה מהפכה בענף המסעדנות. הפסיקה ניתנה פה אחד.

תשלום (לא) רצוני

החל מ-1 בינואר 2019, טיפ באשר הוא – בין אם נרשם בספרי העסק, בין אם לאו; בין אם שולם כחלק מהחשבון ובין אם לפי רצון הסועד – מהווה הכנסה השייכת לבית העסק. אולם מדובר בהכנסה מיוחדת שתיועד רק לתשלום שכר לכל עובדי "שרשרת הייצור" במסעדה (עובדי המטבח, הבר, המלצרים ועוד), אלא אם יוסכם בכתב אחרת.

השכר שישולם מאותו היום על ידי המסעדה לצורך חוקי העבודה (לרבות מחלה, חופשה, פיצויי פיטורים, פנסיה ועוד) יהיה כל הכנסת העובד, לרבות הטיפ. אין יותר "יצירי כלאיים" כמו שכר שמשולם על ידי לקוח; אין יותר שכר למלצר ללא מס הכנסה וביטוח לאומי; אין יותר הכנסות עסק ללא רישום ותשלום בגנן. כל השכר (כולל התשר) יהיה בגדר תשלום המשולם מהמעסיק לעובדו.

ההצדקה הרעיונית לאמור, לפי בית הדין הארצי לעבודה, היא בשינוי תפישתי לגבי הטיפ ומהותו: טיפ אינו תשלום רצוני. זוהי מוסכמה חברתית ונוהג כה מושרש ומקובל עד שקשה לומר שהוא תשלום "וולונטרי" שלקוח בוחר אם לשלמו, אם לאו.

המרוויחים והמפסידים

בהליך בבית הדין הארצי לעבודה התייצבה הסתדרות הנוער העובד והלומד כמי שלטענתה מוסמכת לייצג את העובדים. כלומר, ניתן להניח שמרבית העובדים בתחום הם בני ובנות נוער, עובדים לפני ואחרי צבא וסטודנטים צעירים. זהו צד העובדים.

מצד המעסיקים – ענף המסעדנות איננו ענף יציב בישראל, אלא ענף רווי תחרות, עתיר עלויות ופיקוח רגולטורי (החל מרבנות ועד למשרד הבריאות). נראה כמעט ברור שלמסעדות בישראל – במרבית המקרים – יש משך חיים קצוב.

על פני הדברים, תכלית ההסדר שבית הדין הארצי ייסד ראויה – סוף להכנסה שאינה מדווחת בביטוח לאומי ומס הכנסה; הקניית זכויות מלאות לעובדים בענף ועוד.

אולם, קשה להשתחרר מהתחושה שדווקא בענף כה ייחודי ומורכב, הפועל במציאות תעשייתית לא פשוטה – ייתכן שהיה מקום בהסדר ייחודי כשלעצמו. שכן, למעשה מדובר בדיווח על הכנסות שהם לא חופשיים לעשות בהן כרצונם בניהול העסק.

מלצר בבית קפה בתל אביב
עופר וקנין

במקביל עולה שאלה - האם הטלת עלויות נוספות על עובדים היא בטובתם? מדובר בעובדים שעל פי נתוניהם, לאו דווקא פנו לענף זה כדי לשלם לקרנות פנסיה וכד', אלא כדי לצלוח את תקופת לימודיהם או לצורך הכנה למסע לאחר צבא, תוך מקסום ההכנסה הפנויה.

נזכיר לעניין זה שחובת ביטוח פנסיוני בגילים הללו ובמצב העובדתי הזה, עלולה להקנות שום כלום לעובדים. הרי קרנות הפנסיה דורשות תקופות אכשרה (לעתים שנים) לפני שעובד זכאי לכיסוי ביטוחי לאחר אירוע (כמו נכות או חו"ח מוות). חלק מהעובדים בתחום מפסיקים את הביטוח לפרק זמן ממושך (בשל שירות צבאי, לימודים, טיול וכו') וממילא נפסק ביטוחם. מי מרוויח? לא ברור.

גם מסקנה שלפיה טיפ אינו וולונטרי מעלה מחשבות נוספות. כך למשל, האם באמת כשהשירות שניתן לכל אחד מאיתנו אינו טוב ואינו משביע רצון – הדבר אינו משפיע על הטיפ וגובהו? ואם הטיפ וולונטרי מהלקוח לנותן השירות – האם זה טריוויאלי שימוסה? שיקנה זכויות? בהחלט נקודות ראויות למחשבה ולפיתרון בהסדר חוקי, רציני ומקיף לאחר עבודת מחקר מקיפה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

קלפי

אחרי ששקע האבק: 6 תובנות של מדען נתונים ממערכת הבחירות

מהלך "שתיית המנדטים" של הליכוד, שדובר עליו רבות, אכן הצליח למשוך מצביעים ממפלגות הימין הלא-דתיות (כולנו, ישראל ביתנו), אך כמעט ולא מהבית היהודי או מש"ס ■ מצביעי עלה ירוק התפצלו בערך חצי-חצי בין כחול לבן לבין זהות

כתבות שאולי פיספסתם

*#