כולנו סוכנים חשאים בפוטנציה - והגיע הזמן להפסיק את זה - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כולנו סוכנים חשאים בפוטנציה - והגיע הזמן להפסיק את זה

הקלטת עובדים במקום העבודה נהפכת ליותר ויותר שכיחה, והיא מעוררת קשיים רבים. לא רק ברמה השיפוטית, אלא גם ברמה האישית; האם ניתן לקיים יחסי עבודה ללא אמון?

תגובות
טלפונים על שולחן
ללא קרדיט

עו"ד אוהד גלעדי

"לפני שהגעתי למקום, לקחתי את מכשיר ההקלטה והפעלתי אותו. שמתי אותו בכיס. ידעתי שבאירועים כאלה יש לאנשים נטייה להיות חופשיים בלשונם. 'שיהיה', חשבתי לעצמי. נזק זה בטח לא יגרום ומי יודע מה הם יאמרו שם".

את הדברים הללו שהמצאנו לצורך המאמר ניתן לשייך בקלות לפתיח של ספר מתח בלשי, או דרמה משפטית כלשהם. נטיית הלב היא לנסות ולשייך את הדברים, באופן טבעי, לסיטואציה דימיונית שעוד תתפתח ותסתבך כיד הדימיון הפורה של כותבים מוכשרים.

אולם מאמר זה אינו עוסק בסיטואציה דמיונית וגם לא בספר מתח משובח. מאמר זה עוסק בתופעה שנהפכת בצעדי ענק לשכיחה יותר ויותר בעולם יחסי העבודה – ביצוע הקלטות על ידי עובדים במקום העבודה, ללא ידיעת המוקלטים.

בעידן שבו אנו חיים, כל אחד ואחת מאיתנו הוא "סוכן חשאי" בפוטנציה. שכן כולנו נושאים עמנו מכשיר הקלטה כל יום – כל היום – מכשיר הטלפון הנייד שלנו. הקלטה נהפכה קלה ונגישה, וניתן לנקוט בה בקלות מטרידה.

לפחות אצלנו, עצם האפשרות שעובד יבצע הקלטות במקום העבודה (ודאי ללא ידיעת המוקלטים) יוצרת תחושת אי נוחות רבה. כולנו מצויים בעבודה שעות רבות. במציאות שבה אנו חיים ועובדים, העבודה היא כמו ביתנו השני – זה שאנו שוהים בו לעתים יותר שעות מאשר בביתנו הראשון ובחיק משפחתנו.

במציאות זו עובדים ומנהלים רבים כאחד יוצרים במקום העבודה קשרים חברתיים, מנסים מעת לעת לייצר אווירת עבודה פתוחה וקלילה. כזו שלעתים מהולה בבדיחות הדעת. לעתים אנחנו גם נותנים ביטוי אנושי לתחושות תסכול. הרי כולנו העובדים באותו מקום עבודה שותפי גורל, כולנו חולקים מעת לעת דעות אישיות או מקצועיות על הממונים, על הלקוחות – על מי לא?

הפתיחות שבה אמורים יחסי העבודה להתאפיין אינה נובעת אך ורק מהאנושיות שבנו והכמיהה לסביבת עבודה חמה ונעימה. הדבר נדרש לשם שמירה על שביעות רצון גבוהה בקרב עובדים, לרבות שיתוף העובדים על ידי מנהליהם במה שמתרחש במקום העבודה, מתן תחושת הזדהות עם כעסים ותסכולים ועוד.

כדאי לשים לב שבסקרי שביעות רצון של עובדים ממקומות העבודה או "רשימת מקומות העבודה הנחשקים", המקומות הנחשקים הם לאו דווקא אלה שמשולם בהם שכר גבוה יותר, אלא גם המקומות שבהם יחסי העבודה טובים יותר.

האם מי מאיתנו יכול להעלות על הדעת שבמציאות המתוארת עד כה, ייתכן שנוקלט ללא ידיעתנו? הדבר בלתי מתקבל על הדעת.

סביבת העבודה איננה יכולה להתאפיין בכך שכל עובד או מנהל יחשוש פן דברים שהוא אומר בפתיחות ובכנות יוקלטו ואולי ישמשו נגדו ביום מן הימים. תוצאה כזו תביא ליצירת סביבת עבודה סגורה, מופנמת, קורקטית ורובוטית. איש אינו מעוניין להעביר חלק ניכר מיומו בסביבה שאין בה יחס אישי בין אדם לאדם, אין חום וחמימות, אין חברות ורעות – יש רק קורקטיות המונעת מחשש מתמשך ש"כל מה שנאמר יוכל לשמש כנגדנו" בעתיד.

יתר על כן, סביבת עבודה כזו – יינטל ממנה היסוד הבסיסי ביותר שעליו מושתתים יחסי העבודה. מדובר, כמובן, באמון הנדרש ביחסי עבודה. ללא אמון – אין ולא יכולים להתקיים יחסי עבודה.

הנה כי כן, על פי כללים פשוטים של מוסר, הגינות ועל פי יסודות משפט העבודה וטיב יחסי העבודה – הרי שהקלטות במקום העבודה פשוט מנוגדות למהותם של יחסי העבודה. תוצאת הקלטות במקום העבודה עלולה להיות הרסנית למרקם יחסי העבודה. כולם יפסידו מכך, ללא כחל ושרק.

זו איננה רק עמדת מוסרית. זו גם עמדה משפטית. עם התגברות התופעה הזו של הקלטות במקום העבודה, הובאו יותר ויותר מקרים שבהם עובדים הקליטו במקום העבודה ללא ידיעת המוקלטים לפתחם של בתי המשפט.

בית המשפט העליון היה הראשון שאמר את דברו, וקבע כי הקלטה במקום העבודה תזרע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם, ותפגע בסופו של דבר בשירות שניתן על ידי מקום העבודה לציבור. בית המשפט העליון אף הרחיק לכת וקבע כי הקלטה כזו בשירות המדינה מהווה "התנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה" – אחת מעבירות המשמעת החמורות ביותר בשירות המדינה. גם בתי הדין לעבודה אימצו גישה זו הרואה במעשה הקלטה במקום העבודה כדבר שלא ייעשה, כהפרת אמון יסודית וכאקט המצדיק פיטורים.

עם זאת, עמדת בתי הדין לעבודה היא כי הקלטה במקום העבודה ללא ידיעת המוקלטים עשויה להיות מוצדקת אם נעשתה לצורך הוכחת פגיעה במקליט שלא כדין.

נודה על האמת, ניתן ללכת שבי אחרי הסייג האמור המצדיק בנסיבות ספציפיות הקלטה במקום העבודה. אולם הדבר אינו חף מחששות. אנו חיים בעידן שבו חלה הקצנה לא רצויה בשיח ביחסי עבודה – בין עובדים ומנהלים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים ודאי וודאי.

אנו חיים בעידן שבו האצבע קלה על ההדק בתביעות בטענות שונות כגון התנכלות, הטרדה, אפליה, חשיפת שחיתויות וכו'. דהיינו, חלק ניכר מעילות התביעה הפופולריות כיום תלויות בתחושות סובייקטיביות של כל אדם ואדם. מנהל חסר סבלנות יכול בקלות להיתפש כמתנכל; מנהלת מחמיאה יכולה להיחשב בקלות כמטרידה; מנהל הנתקל לראשונה בחייו בהתארגנות עובדים יכול בקלות להיחשב כמי שפוגע בהתארגנות; החלטה ניהולית יכולה בקלות להיתפס כלא מוצדקת או אפילו מפלה.

הכל – אף אם אין יסוד או בסיס לכך. להסרת ספק, אנחנו איננו מקלים ראש כהוא זה באחריותם של המתנכלים, המטרידים, המפלים או הפוגעים בהתארגנות. כל שאנחנו אומרים הוא שלא תמיד תחושה שאלה פני הדברים – יש בה ממש או בסיס.

הפתרון לסברה סובייקטיבית של עובד או של מנהל איננו יכול להיות בדמות שליפת מכשיר הנייד וביצוע הקלטות בסתר בסביבת העבודה, בתקווה שאולי עוד רגע תימצא הראייה המפלילה. הנזק בכך לסביבת העבודה וליכולת להמשיך ולקיים יחסי עבודה – רב על התועלת.

בתי הדין לעבודה עסקו באפליה ובטענות לסביבת עבודה לא ראויה עוד לפני עידן הסלולר ומצאו לקשיים ראייתיים פתרונות שונים כמו היפוך נטל ההוכחה ועוד. ההקלטה – על כל הפגמים והסכנות שבה לסביבת העבודה - איננה הפתרון.

ההיפך, הקלטה כאמור תביא לכך שספק רב אם ניתן יהיה לקיים יחסים המושתתים על אמון עם המקליט. אף אם הצדק בידו. זהו הטבע האנושי. אנחנו, בכל אופן, לא בעד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#