מייל אחד שקיבלה מלקוח זיכה את ברוריה בתאונת עבודה - אבל לא כולם בני מזל כמוה

אנחנו מכירים תאונת עבודה שבה עובד נפגע ממכונה שרגלו נלכדה בה, או שנפל לבוֹר פתוח, או שנפגע בתאונת דרכים שאליה הוא נקלע בדרך לעבודה או ממנה ■ ואולם כיצד ניתן להוכיח כי קבלת מייל מהווה תאונת עבודה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברוריה טענה שהמייל שקיבלה מהלקוח גם לה לדחק נפשיקרדיט: prpicturesproduction / Getty Ima

בעלת מקצוע הטעון רישוי (לצורך העניין, נקרא לה ברוריה), מנהלת עסק במשך שנים רבות. יום אחד מודיע לה הלקוח העיקרי של העסק, שהעבודה איתו מהווה 50% מהפעילות, כי הוא עומד להוסיף שלושה ספקים אחרים באותו תחום בו העסק של ברוריה נותן לו שירותים, כלומר, לגרום להקטנה משמעותית בהיקף פעילותו של העסק. חודש אחר כך מקבלת ברוריה מייל מאותו הלקוח, ובו מסר חריף הנוגע לצד המקצועי של פעילותה בחברה.

למחרת היא פונה לעו"ד, מכר שלה, ומבקשת להיפגש איתו בדחיפות כבר באותו יום. אף שהמדובר ביום שישי, שאינו יום עבודתו הרגיל, הוא נאות לפוגשה מיידית, בשל הנסיבות שהיא מגוללת באוזניו בהתרגשות: הפגישה נסבה על משמעויות המייל שקיבלה, ולאחר שש שעות של דיון - שבהן היתה ברוריה נרגשת ובסערת נפש - הם סיכמו כי דרך הפעולה הנכונה בנסיבות שנוצרו היא לסגור את העסק ולהפקיד את רשיונה המקצועי של ברוריה, ואכן כך נעשה. 

בחלוף שנתיים מגישה ברוריה תביעה שבה היא טוענת שהמייל שקיבלה מהלקוח גרם לה לדחק נפשי - סטרס - שהתפתח בהמשך לפגיעה נפשית, באופן שהיא סובלת מנזק נפשי כתוצאה מתאונת עבודה.

אנחנו מכירים תאונת עבודה שבה עובד נפגע ממכונה שרגלו נלכדה בה, או שנפל לבוֹר פתוח, או שנפגע בתאונת דרכים שאליה הוא נקלע בדרך לעבודה או ממנה. כל האירועים האלה נתפשים על ידינו, אינטואיטיבית, כתאונת עבודה, ואולם איך ניתן לומר כי קבלת מייל מהווה תאונת עבודה?

הילכדות במכונה או נפילה לבור פתוח אינם חלק משגרת העבודה - ולכן התרחשות שלהם היא בגדר אירוע חריגצילום: WUT789 / Getty Images / iStockph

תאונת עבודה היא אירוע חריג, או לפחות מיוחד, שאירע בעבודה, ושכתוצאה ממנו נגרם הנזק הבריאותי. הילכדות במכונה (שאמורה להיות מגודרת), או נפילה לבור פתוח (שאמור להיות מכוסה), אינם חלק משגרת העבודה, ולכן התרחשות שלהם היא בגדר אירוע חריג או מיוחד המהווה תאונת עבודה. קבלת מייל, לעומת זאת, היא - כמובן - חלק משגרת העבודה של עובדים רבים, אך גם היא עשויה להיחשב אירוע חריג או מיוחד בעבודה, כשהיא מתקיימת בנסיבות מסוימות.

בית הדין האזורי לעבודה סבר כי הנסיבות של המקרה - הזעקת עו"ד בעקבות המייל שהתקבל, הפגישה הממושכת והמסקנות הקשות שהוסקו בה אינם מייצרים "אירוע חריג": הקשיים של ברוריה החלו חודש לפני קבלת המייל, כאשר הלקוח הודיע לה בראשונה על הוספת ספקים לצדה, והמייל רק התווסף לבשורות האלה.

ואולם בית הדין הארצי, שנתן את פסק דינו בעניין לפני ימים אחדים, קבע אחרת. הוא שם דגש על סערת הנפש שבה היתה שרויה ברוריה שעה שהזעיקה את עורך הדין בדחיפות מירבית ובמהלך הפגישה הארוכה איתו - שבסיומה התקבלה החלטה דרמטית שמומשה במהירות. בית הדין מצא כי סממנים אלה מעידים על כך שברוריה חוותה את תוכנו של המייל באופן שיצר בה דחק נפשי (סטרס) - אכן, מייל אינו אירוע חריג בעבודה, אך מייל היוצר דחק נפשי הוא כן אירוע חריג בעבודה.

ואולם מה היה קורה אם הדחק שהמייל עורר בברוריה לא היה בא לידי ביטוי בסערת נפש, אלא בסוג של קפיאה פנימית, שדווקא היתה גורמת לשרשרת הפעולות המהירה שברוריה נקטה בה? מה היה קורה אם הדחק הנפשי לא היה מתווך באותו שלב כלפי חוץ, ונהפך בהמשך לפגיעה נפשית? הפסיקה דורשת הוכחה אובייקטיבית לכך שהעובד חווה דחק נפשי. בית הדין הארצי ראה את ההוכחה האובייקטיבית בעדותו של עורך הדין על סערת הנפש שבה ברוריה נמצאה, כלומר: הדחק הנפשי של ברוריה - שהוא מצב סובייקטיבי במהותו, והוא נכון לגביה ואולי לא נכון לאיש מלבדה - נלמד מראייה אובייקטיבית של התנהגותה החיצונית.

הנדסה לאחור

למהנדס שעבד בחברת תעשייה ביטחונית וטען כי סבל מתאונת עבודה שבבסיסה דחק נפשי (לצורך העניין, נקרא לו אמיר), לא שיחק מזל כזה. במסגרת תפקידו, נדרש אמיר לעבור בדיקת פוליגרף מדי כמה שנים, ובבדיקה אחת כזו נמסר לו כי נכשל. חודשיים מאוחר יותר אובחן אמיר כחולה סוכרת. הוא טען כי כתוצאה מהכישלון בבדיקת הפוליגרף חווה דחק נפשי ולחץ מתמשך - הוא הרגיש כי הקרקע נשמטה מתחת רגליו, המנהלים במקום העבודה לא שוחחו איתו על האירוע, הוא היה במתח גדול ולא ידע מה יעלה בגורלו התעסוקתי - ופחות מחודשיים לאחר מכן החל לסבול מתופעות גופניות שלא הכיר.

אמיר טען כי הסוכרת נבעה מהמתח שבו היה שרוי, וכי הכישלון בפוליגרף וחוויית הדחק שבאה בעקבותיו היוו תאונת עבודה, שהולידה את הסוכרת.

שתי הערכאות של בית הדין לעבודה דחו את טענתו. בתי הדין הניחו כי חוויה של דחק נפשי, שהכישלון בפוליגרף אולי יצר, היתה חוויה סובייקטיבית הנטועה באישיותו של אמיר. ואולם הם חיפשו ראיות אובייקטיביות לקיומה של חוויה כזו בפועל, אך לא מצאו ראיות אובייקטיביות, חיצוניות, לדחק נפשי כזה.

אמיר טען שהכישלון בבדיקת הפוליגרף השגרתית דירדר את מצבו הבריאותיצילום: gorodenkoff / Getty Images / iSt

אמיר אמנם העיד על המתח הגדול שבו היה נתון בשל הכישלון בפוליגרף, אך בית הדין נתן משקל לכך שהוא המשיך בשגרת העבודה מבלי שיזם שיחה עם הממונים עליו כדי לבטא את מצוקתו ולהתעניין בעתידו; שהוא לא דיווח לרופאיו, כאשר המחלה פרצה, על הדחק שחווה בחודשים שקדמו לה; ושהוא לא הביא את רעייתו שתעיד על "מופעי התנהגות אובייקטיביים" שיכולים להצביע על קיומו של דחק סובייקטיבי.

מצב נפשי הוא מצב חמקמק. פעמים רבות קל יותר לזהות רגל שבורה מאשר נפש שבורה. בלית ברירה, בית המשפט עושה "הנדסה לאחור": אם, לאחר קבלת המייל, ברוריה פנתה לעורך הדין כשהיא מפגינה סערת נפש, ובהמשך נקלעה לפגיעה נפשית - הרי שהמייל שקיבלה עורר בה דחק נפשי שתוצאתו פגיעה נפשית.

אך אם לאחר הכישלון בפוליגרף, אמיר (אולי) הסתיר את מצוקתו, פחד לפנות לממונים עליו, לא קישר בין מצוקתו לבין התפרצות הסוכרת ובילה את לילותיו ללא שינה - בעוד רעייתו (שלה אולי לא סיפר כלל על האירוע, ייתכן שחשש או השתבייש) נמה לצידו ואינה יודעת על המצוקה שבה הוא היה שרוי, הוא לא חווה דחק נפשי - והסוכרת אינה תוצאה של אותו דחק.

לא קלים הם חייו של השופט, הכלים העומדים לרשותו מוגבלים, לא צריך להתקנא בו. 

קרן שליט | עורכי דין בעבודה

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker