העובד סחט את המעסיקים, הוציא מהם 2 מיליון שקל - ומצא את עצמו בבית משפט

שלומי היה איש התכנות היחיד שעבד בחברה, והאחראי הבלעדי על ניהול התוכנה ועדכונה ■ הוא הבין זאת, והצליח לשמר את הבלעדיות הזאת במשך עשרות שנים ■ כשהחברה ביקשה שיעביר לה את הקוד הנדרש לעדכון התוכנה, הוא החל במסע סחיטה - שזיכה אותו בתביעה על "התעמרות"

קרן שליט
קרן שליט
במרוצת הזמן יצר קודי מקור יחודיים, שרק באמצעותם ניתן היה לעבוד על התוכנה ולעדכנה
החברה תבעה משלומי פיצוי בגין התעמרות שחוותה מהתנהגותוצילום: demaerre/iStockphoto via Getty I
קרן שליט
קרן שליט

על מה אתם חושבים כאשר אומרים לכם: "במקום העבודה יש התעמרות"? אני, לפחות, שומעת מיד באוזני רוחי גערות חוזרות ונשנות של ממונה נוקשה בעובד חלש, ורואה בעיני רוחי הבעות פנים מזלזלות המופנות כלפיו, דחיית בקשותיו, ניכוס הישגיו לממונה - וכבר כתבתי על כך וסיפרתי על גישתו של בית הדין לנסיבות עצובות ומקוממות כאלה.

אבל מסתבר שהדמיון שלי היה מוגבל, וסטריאוטיפי במידה רבה. לא הכרתי את סיפורה של חברה, שנקרא לה במאמר זה "טריק", שפסק הדין בעניינה ניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה בימים אלה.

טריק נוסדה לפני יותר מ-30 שנה, וביססה את עצמה כגוף מרכזי במתן שירותי ניהול משכורות: היא משווקת לעשרות אלפי לקוחותיה, שהם ארגונים המעסיקים עובדים, תוכנה המנהלת את נוכחות העובדים בעבודה, מחשבת את שכרם ומאפשרת הנפקת תלושי השכר. לקוחות החברה משלמים מדי חודש כמיליון משכורות המחושבות באמצעות התוכנה, ומיליון מקבלי משכורות מהווים כשליש מכלל מקבלי המשכורות במשק.

התוכנה טעונה עדכונים תכופים למדי: לקראת תחילתה של כל שנה יש "לפתוח" אותה, לקלוט נתונים חדשים ולבצע התאמות הנובעות משינויים חקיקתיים, בעיקר בתחום המיסוי. בנוסף, יש לבצע לאורך כל השנה עדכונים בשל שינויים במדד, על מנת שניתן יהיה ליישם נכונה את כל הכרוך בניכויי מס, זיכויי מס, גביית דמי ביטוח לאומי ועניינים נוספים.

את הטיפול בתוכנה ועדכונה השוטף ביצע, עוד מראשית ימיה של טריק, שלומי - ורק הוא.

העובד והמעסיקים חיו בשלום זה עם זה, איך הם מצאו את עצמם בבית הדין לעבודה?צילום: גיא רייביץ

שלומי היה איש התכנות היחיד שעבד בחברה, והאחראי הבלעדי על ניהול התוכנה ועדכונה. במרוצת הזמן יצר קודי מקור יחודיים, שרק באמצעותם ניתן היה לעבוד על התוכנה ולעדכנה. קודי המקור לא היו שייכים לו, מבחינה חוקית, אך בפועל הוא שלט בהם שליטה מלאה: הוא דחה בקשות חוזרות ונשנות של בעלי החברה למסור להם את קוד המקור ולהכשיר מתכנת נוסף. כך נהפכה החברה תלויה כולה בעבודתו של שלומי: התוכנה היתה חסרת ערך ללא עדכון, ואת העדכון ניתן היה לבצע רק באמצעות קוד המקור.

יום אחד ביקש שלומי, מסיבותיו שלו, להקטין את שכרו. במשך שמונה שנים אכן היה שכרו נמוך משכרו הקודם, ואולם בתום אותה תקופה שב שכרו של שלומי ועלה - והסתכם בסכום גבוה יותר מזה שהיה ערב ההנמכה, סכום שהמשיך לגדול עם הזמן.

תחילתה של סחיטה

נראה היה שהצדדים חיים בשלום ושלווה זה עם זה. כיצד קרה, אם כך, ש-31 שנה לאחר ששלומי החל בעבודתו בטריק, מצאו את עצמם שלומי וטריק בבית הדין לעבודה, תובעים זה מזה 3 מיליון שקל?

הסיפור התחלק לשתי פעימות. הראשונה היתה בראשית 2017. באותו זמן, כמה וכמה שנים לאחר שחדלה ההנמכה בשכרו, דרש שלומי כי טריק תשלם לו בגין שמונה שנות ההנמכה הפרשי שכר בסך 2 מיליון שקל, שחושבו על בסיס משכורת אחידה גבוהה מאוד לכל התקופה.

עוד באותו יום ענה לו אחד מבעליה של טריק. הוא הבהיר, בצורה מנומקת, כי הפרשי השכר ששלומי דרש גבוהים באופן בלתי־סביר, הסביר כי מכל מקום אין לטריק יכולת לשלם את הסכום הנדרש בתקופה קצרה, הזכיר כי בשנות ההנמכה עברה טריק מספר משברים - בהם בעלי החברה לא משכו משכורת והחברה אף צימצמה את מספר העובדים והפחיתה את שכרם, הזכיר את הסיוע הכספי שטריק נתנה לשלומי בהסדרת ענייניו האישיים בתקופת ההנמכה, וביקש כי הנושא ילובן בפגישה, ולא במייל. כבר למחרת ב-7:00 ענה שלומי במייל הודעה לקונית שבה הודיע על סיום מיידי של עבודתו.

המשמעות של הפסקת העבודה המיידית של שלומי בימים הראשונים של השנה, בשעה שהתוכנה טעונה עדכון דחוף, היתה קריסה של החברה. וכך, בסיומו של משא ומתן מהיר, הסכימה טריק - ששווייה הכולל הוערך ב-10 מיליון שקל - לשלם לשלומי את 2 מיליון השקלים שדרש, בתשלומים לאורך ארבע שנים.

החברה כבת ערובה

לא חלפו שנתיים, ובימים הראשונים של ינואר 2019 כתב שלומי לטריק מייל נוסף. הפעם הוא דרש להעלות את שכרו, מיידית, ב-25% - וכדי להסיר ספק, הבהיר שכל עוד לא תאושר דרישתו, יתעכב עדכון התוכנה לשנה החדשה, ואולי לא יבוצע כלל בזמן.

בתגובה דרשה טריק כי שלומי יעביר לה מיד את קוד המקור ויעדכן את התוכנה ל-2019, והציעה כי שאר הדרישות ילובנו בפגישה.

במרוצת הזמן, שלומי יצר קודי מקור יחודיים, שרק באמצעותם ניתן היה לעבוד על התוכנה ולעדכנהצילום: fizkes/iStockphoto via Getty Ima

אז העלה שלומי את תוספת השכר שדרש מ-25% ל-50%, ואת העברת קוד המקור התנה בכך שיוסדרו לו תנאי פרישה מהעבודה, כולל תשלום מיידי של מיליון השקלים שנותרו לתשלום - לאחר שהמיליון האחר שולם בשנתיים שקדמו לכך.

עוד באותו בחודש אישרה טריק את דרישת השכר האחרונה של שלומי, ובחודש שאחריו פנתה לבית הדין לעבודה בדרישה לתפוס את קוד המקור. הליכים מורכבים שצמחו מאותה פנייה הסתיימו בכך ששלומי מסר לטריק את קוד המקור, ופוטר מהעבודה ללא פיצויי פיטורים. הוא תבע מטריק את הפיצויים ואת המיליון השני, וטריק, מצדה, תבעה משלומי פיצוי בגין התעמרות שחוותה מהתנהגותו.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על שני ההסכמים עם שלומי - הן הסכם העלאת השכר והן הסכם 2 המיליון - חתמה טריק תחת איום וכפייה כלכלית. שלומי הפעיל על טריק לחץ כלכלי בלתי־לגיטימי, כאשר עצם קיומה הפך להיות בן ערובה בידיו. זכותו של כל עובד לנהל משא ומתן חופשי ביחס לשכרו, זכותו שלא לקבל את התנאים שהמעסיק מציע לו, זכותו להתפטר מהעבודה - אך אין זו זכותו לנצל מצוקה קיצונית של המעסיק, בוודאי כך (אך לא רק) כאשר המדובר במצוקה שהוא עצמו יצר.

לאחר ששקל את האיזון הנדרש בין התנהגותו של שלומי, אשר בחוסר תום לב יצר לעצמו בלעדיות על עדכון התוכנה וכפה על טריק את הסכם 2 המיליון והעלאת השכר הקיצונית, לבין השלמתה של החברה עם הכפייה במשך שנתיים, קבע בית הדין כי שלומי לא יקבל את המיליון שעדיין לא שולם מבין השניים, וכי יהיה זכאי ל-30% בלבד מפיצויי הפיטורים, כאשר הפיצויים מחושבים על בסיס השכר האחרון לפני העלאתו הכפויה.

מנגד, נדחתה תביעתה של טריק לקבל משלומי פיצוי בגין ההתעמרות שחוותה. בית הדין מצא כי הפיצוי בגין עילה זו נבלע בתוך השחרור שטריק קיבלה מתשלום המיליון שנותר מהסכם 2 המיליון, ומתשלום 70% פיצויי הפיטורים.

תביעת המעסיק בגין "התעמרות" נדחתה פורמלית, אם כך, אך נראה לי כי היא התקבלה מהותית. מה שטריק קראה לו - אולי באופן אינטואיטיבי, אולי מתוך קריצה לעילה חדשנית ואטרקטיבית - "התעמרות", קיבל את התבנית המשפטית ההולמת (במקרה זה) של ביטול חוזה שנעשה בכפייה כלכלית ושל שלילת חלק (גדול מאוד) מפיצויי הפיטורים.

הסיפור עדיין לא הסתיים: בימים אלה הגיש שלומי ערעור. נמתין בסקרנות לתוצאותיו.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"