קשיש

טעות ברישום שעלתה בדמי גמלה של שנה וחצי

כשזאב עלה לארץ, נרשם תאריך לידתו עם שגיאה - והוא הופיע כצעיר יותר ממה שהיה באמת. כך נשאר המצב במשך שנים, וב-2010, כשהגיע לגיל 67 על פי הרישומים, החל לקבל גמלת זקנה. כמה שנים מאוחר יותר, תיקן את התאריך השגוי, וביקש מביטוח לאומי תשלום רטרואקטיבי

עקרת בית

מבחינת בית הדין לעבודה נשים שוות לגברים - אלא אם אפשר לגבות מהן יותר

לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה התגלגל המקרה של מירב, עדנה ונירית, שכשהגיעו לגיל פרישה, שהסתבר להן כי הקצבה שלהן נמוכה מקצבה שמשולמת לגבר בעל פוליסה זהה. פסיקתו של בית הדין מלמדת שפסקי הדין והמציאות לא תמיד חופפים

נשים בפנסיה

חברת הביטוח אמרה: את לא הולכת למות בקרוב – תשלמי על זה

מירב, עדנה ונירית היו מבוטחות בפוליסות ביטוח מנהלים בחברות ביטוח שונות. כשהגיעו לגיל פרישה, הסתבר להן כי הקצבה שלהן נמוכה מקצבה שמשולמת למבוטח בעל פוליסה זהה. חוש הצדק של השלוש התקומם והן החלו במאבק משפטי שהגיע עד בג"ץ

מורה בכיתה

על טעויות משלמים - אלא אם כן אתם המעסיק, ואז שהעובד ישלם

במשך שנתיים קיבלה דניאלה, מורה במשרד החינוך, תוספת שכר על תואר אקדמי, עד שהמדינה בישרה לה שבשל טעות שולמה לה תוספת גבוהה מדי. דניאלה הגיעה להסכם עם המדינה לגבי החזר הסכום, אלא שאז הודיעה המדינה ששגתה שוב - והחוב גבוה יותר משחשבה. בשלב הזה דניאלה החליטה לתבוע

בית הדין הארצי לעבודה

האמת של אולם המשפט והאמת של העולם שבחוץ

ייתכן שפסק דין יקבע שאירוע התרחש בדרך מסוימת, בעוד המציאות היא מעט שונה. לא רק שזה בסדר גמור, אלא שזו הנחת המוצא של המשפט. ואולם, דיני העבודה שונים מהדינים הכלליים. הנחת המוצא בדיני עבודה היא שאלה עוסקים ביחסים נמשכים המבוססים על אמון