"שלשול נעים מתוקים": הבדיחה שעלתה 30 אלף שקל
מלצרית שתיעדה לקוחות במסעדה אוכלים העלתה את התמונה לסנאפצ'אט שלה תחת כיתוב פוגעני, ופוטרה. היא תבעה מהמסעדה תשלומים שלדעתה הגיעו לה כעובדת, וזכתה בתביעה נגדית - על פרסום לשון הרע
20 שנות עבודה הסתיימו בתביעה של 700 אלף שקל – וטענה לייצוג לא הוגן על ידי ההסתדרות
הילה פוטרה מעבודתה באוניברסיטה גדולה ודרשה פיצוי ממקום עבודתה - ופיצוי מוועד עובדי האוניברסיטה וההסתדרות הכללית, בטענה כי הם לא הגנו עליה כראוי
דרך הסדרת חוקים לטובת מהגרי עבודה, אפשר להיאבק בסחר בבני אדם - גם בישראל
גישה חדשה מזהה את הקשר בין סחר בבני אדם לבין ניצול חריף של מהגרי עבודה ממדינות עניות, ומבקשת לתעל את המאבק להכנסת שינויים מבניים בשוק העבודה
ידידות שעלתה 260 אלף שקל, כספת אחת פרוצה ופיטורין
יולנדה מוסקוביץ היתה קשישה ערירית, צלולה ואמידה שחיה בדיור מוגן. א' היה עובד תחזוקה שהתיידד אתה, וסיפר לה על המצוקה הכלכלית שבו הוא ומשפחתו נתונים. הידידות הזאת לא נגמרה בצורה טובה
עבדו ופוטרו בחו"ל, תבעו בארץ: איזה בית דין צריך להכריע?
עובד שעבד בחו"ל תקופה קצרה, במדינה שלמערכת המשפט הישראלית אין היכרות אינטימית עמה, שחזר לחיות בארץ עם סיום עבודתו בחו"ל - העובד הזה יוכל לתבוע בארץ. אבל ישנם גם מקרים הפוכים
במאבק בין בית המשפט לאובר וליפט - הזוכה הוא עולם העבודה הישן
כלכלת החלטורה הוא עולם תעסוקתי חדש ושונה לחלוטין, המבוסס על מודל אחר ממה שהכרנו עד עתה. אין בו את המאפיינים המסורתיים של העסקה שכירה; יש בו מאפיינים מסוימים של עצמאות
בית המשפט נאלץ לקבוע: איזה דין חל על עובדת ישראלית שחיה בגרמניה
כיום אדם יכול להיות בעל אזרחות אחת, תושבות אחרת ולעבוד עבור חברה רב לאומית. כיצד ניתן להסדיר את הזכויות שלו במקום העבודה?
בשביל לטפל בפערי השכר - צריך להתחיל בלפרסם אותם
ללא אפשרות לחשיפת השכר, כלוא כל עובד בבועתו שלו, וכשאינו יודע את המתרחש סביבו הוא אף חסר את הכוח לפעול לשינוי אותו מתרחש
התנדבות - גם אם היא מכלה את מרב הזמן - אינה עבודה בשכר
לפעמים, החיים יותר חזקים מכל הגדרה משפטית, ולא כל פעולה או החלטה או השתייכות שלנו – ראוי שתסווג באופן משפטי דיכוטומי
מתי מערכת יחסים במסגרת העבודה תיחשב כיחסי מרות - ומתי לא?
בשני מקרים שונים נדונה תביעה על רקע קשר ממושך בין שני עובדים, ובשני המקרים טענו העובדות כי מה שנראה כמו קשר בהסכמה, היה למעשה הטרדה מינית שנכפתה עליהן על ידי ניצול יחסי מרות
הקשר בין דמי מחלה לעובד בבידוד - לתעודת כשרות
המשחק העדין בין המשמעות המילולית של החוק לתכלית שלו הוא אין סופי. לא הכל נמצא ביד בית המשפט
הזכות להפגין היא זכות יסוד דמוקרטית. איך היא קשורה ליחסי עבודה שאינם דמוקרטיים?
בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהתיקון הראשון לחוקה האמריקאית מגן על הזכות לחופש הביטוי, וכי הזכות של עובדים במקום עבודה למחאה – מקורה בחופש הביטוי. ומה הלך הרוח המשפטי בישראל?
עובדה הרה שעזבה לאחר התנכלות - התפטרה, או פוטרה שלא כדין?
לאחר שמרב הודיעה למעסיקתה כי היא בהריון, החלה זו לצמצם את תחומי האחריות שלה, להפחית משכרה ולחסום לה את הגישה לדוא"ל. לבסוף נשברה מרב ועזבה. 3 מתוך 5 שופטים סברו שמדובר בהתפטרות, אך הם עדיין פסקו לה פיצויים
ראוי שקולם של עובדי הקבלן יישמע. אך על חשבון מי?
לא יקרה דבר אם עובדי קבלן העושים מלאכה קשה ונמנים על האוכלוסיות המוחלשות במשק יזכו בכך שקולם יישמע, לפני קבלת החלטה שיש לה השלכה על גורלם ועתידם המקצועי. אך כעורך דין המייצג מעסיקים – אני מוחה
טעות ברישום שעלתה בדמי גמלה של שנה וחצי
כשזאב עלה לארץ, נרשם תאריך לידתו עם שגיאה - והוא הופיע כצעיר יותר ממה שהיה באמת. כך נשאר המצב במשך שנים, וב-2010, כשהגיע לגיל 67 על פי הרישומים, החל לקבל גמלת זקנה. כמה שנים מאוחר יותר, תיקן את התאריך השגוי, וביקש מביטוח לאומי תשלום רטרואקטיבי
מבחינת בית הדין לעבודה נשים שוות לגברים - אלא אם אפשר לגבות מהן יותר
לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה התגלגל המקרה של מירב, עדנה ונירית, שכשהגיעו לגיל פרישה, שהסתבר להן כי הקצבה שלהן נמוכה מקצבה שמשולמת לגבר בעל פוליסה זהה. פסיקתו של בית הדין מלמדת שפסקי הדין והמציאות לא תמיד חופפים
חברת הביטוח אמרה: את לא הולכת למות בקרוב – תשלמי על זה
מירב, עדנה ונירית היו מבוטחות בפוליסות ביטוח מנהלים בחברות ביטוח שונות. כשהגיעו לגיל פרישה, הסתבר להן כי הקצבה שלהן נמוכה מקצבה שמשולמת למבוטח בעל פוליסה זהה. חוש הצדק של השלוש התקומם והן החלו במאבק משפטי שהגיע עד בג"ץ
כשההתנגשות בין אמריקה השמרנית לעולם המשתנה הגיעה לשיאה
בית המשפט העליון בארצות הברית קבע כי אסור לפטר עובד על רקע נטייה מינית. על פי פרסומים שונים, לפסיקה זו תהיה השלכה על מיליוני עובדות ועובדים ברחבי ארה"ב. במקביל, התרחש אירוע מעודד במערכת המשפט הישראלית
על טעויות משלמים - אלא אם כן אתם המעסיק, ואז שהעובד ישלם
במשך שנתיים קיבלה דניאלה, מורה במשרד החינוך, תוספת שכר על תואר אקדמי, עד שהמדינה בישרה לה שבשל טעות שולמה לה תוספת גבוהה מדי. דניאלה הגיעה להסכם עם המדינה לגבי החזר הסכום, אלא שאז הודיעה המדינה ששגתה שוב - והחוב גבוה יותר משחשבה. בשלב הזה דניאלה החליטה לתבוע
האמת של אולם המשפט והאמת של העולם שבחוץ
ייתכן שפסק דין יקבע שאירוע התרחש בדרך מסוימת, בעוד המציאות היא מעט שונה. לא רק שזה בסדר גמור, אלא שזו הנחת המוצא של המשפט. ואולם, דיני העבודה שונים מהדינים הכלליים. הנחת המוצא בדיני עבודה היא שאלה עוסקים ביחסים נמשכים המבוססים על אמון