שביתות סולידריות? פשוט תגידו שאתם רוצים עוד כוח
שביתה היא אמצעי מאורגן להפעלת לחץ על מעסיק מצד עובדים המבקשים להשיג לעצמם הישגים בזכות השביתה. שביתה במקומות שבהם יש שאלטר אמורה להיות יותר נדירה, מידתית מאוד, קצובה ומועצמת רק בהדרגה
למה לפטר עובד מבוגר אסור - ולחייב אותו לצאת לפנסיה מותר?
רשת הגנים של אגודת ישראל הפעילה יותר מ-400 גנים והעסיקה יותר מ-1,000 עובדים, מתוכם כ-450 גננות. לאחר שנקלעה לקשיים כספיים, הוחלט על פיטורי כל הגננות שצברו ותק של יותר מ-25 שנה, משיקולים שנבעו מגובה השכר של אותן גננות. בית הדין לעבודה לא תמך בהחלטה
פיטרתם עובד מבוגר שלא מפאת גילו? אתם עדיין עלולים להיות חשופים לתביעה
פיטורי עובד מבוגר ייחשבו כנקיים מאפליית גיל, רק אם הגיל לא רק שלא שימש כגורם מניע או מאיץ לפיטורים - אלא שהוא אף שימש, באופן פוזיטיבי, כגורם בולם פיטורים, כלומר שהמעסיק לקח בחשבון את הנזק המיוחד שפיטורים באותו גיל יגרמו לעובד, ועשה כל הניתן למניעת אותו נזק או לצמצומו
"מה אתה חושב, שאנחנו מנהלים פה בית אבות?"
פיטורי עובד משום שהגיע לגיל מבוגר הם אפליה אסורה. ואולם, מה קורה אם העובד נשחק במרוצת השנים, ביצועיו נחלשו ויכולת הלמידה שלו הואטה - כיצד ניתן לדרוש מהמעסיק להמשיך ולהעסיקו? על כך יש לפסיקה תשובה משולשת
בוררות חובה מאיימת על הנשק הכי חזק של הוועדים - האצבע על השאלטר
הכללים בעולם העבודה המאורגנת פשוטים: הוועד מעלה דרישות לשיפור ההסכם הקיבוצי ומנהל משא ומתן. אם מגיעים למבוי סתום, הוועד יכול לשבות. אחרי המשבר, מגיעים לפשרות ונחתם הסכם. אם אחד מהצדדים מפשר את ההסכם - אפשר לפנות לבית משפט. אך לא תמיד זו המציאות
לדעת מה אתם לא יודעים: הגיע הזמן ללמד חינוך משפטי בבתי הספר
מזה כחמש עשרה שנה שהחוק והפסיקה מרחיבים עוד ועוד את עצמאותו של העובד וחופש הבחירה שלו בכל הנוגע לביטוחו הסוציאלי - אך מה תועלת בעצמאות ובחופש בחירה אם אין לעובד כלים לממשן באופן מושכל ואחראי?
כך אנשים נורמטיביים יכולים למצוא את עצמם עם הרשעה בעבירה פלילית
החברה רוצה שצעיריה יגדלו להיות בוגרים טובים, יצירתיים, מודעים לזכויותיהם וחובותיהם. הבנת משמעותו של חוזה, למשל, היא בעיני חלק מהמאפיינים הדרושים למי שמבקש להיות חבר טוב בחברה
אדם ביקש להוריש את רכושו לאחותו ולא לידועה בציבור. בית המשפט פסק אחרת
סכסוכים באים לעולם גם במשפחה וגם בעבודה. סוגי סכסוכים כאלה דומים בכך שהם, על פי רוב, רוויי רגשות, מעוררים שאלות של צדק והגינות בצד השאלות המשפטיות, ושניהם משולים מעת לעת לדיני נפשות
אמור לי היכן אתה גר ואומר לך אם תתקבל לעבודה
הניסיון העולמי, כמו גם הישראלי, מלמדים כי חברות עסקיות נוטות להתרכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים, בדרך כלל בערי מטרופולין. לפיכך, המדינה משקיעה מאמץ משמעותי בניסיון לחזק את הפריפריה, הגיאוגרפית כמו החברתית
עובדת נדרשה לא להתחרות במעסיקה לשעבר במשך 5 שנים. זה מה שהיה לבית הדין לומר על זה
הטור השבוע מוקדש לחברו הטוב ביותר של האדם, ודן בפרשה שהתחילה במספרת כלבים בצפון הארץ והגיעה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה
כולם מסכימים - וכולם מתנגדים: מאחורי הקלעים של המלחמה על גיל הפרישה
במשק ובפוליטיקה שוררת הסכמה רחבה שגיל הפרישה של עובדות צריך לעלות. אז למה כיום, 15 שנה לאחר שנחקק החוק בנושא, גיל הפרישה של עובדות הוא עדיין 62?
כך הופכת ההסתדרות את המעסיק לעבריין
"הלכת פלאפון" היא אחת ההלכות השנויות במחלוקת במשפט העבודה - ולא בכדי. כדי לאזן את זכויות העובדים מצד אחד, ההלכה מפשיטה את המעסיק מכל זכויותיו ומותירה אותו חסר אונים במציאות בלתי אפשרית
ביטוח לאומי לא שילם קצבה במשך 3 שנים. מתי זה מוצדק?
בתי המשפט מוצאים את עצמם פוסקים בתביעות שונות שנובעות מהמתח הקיים בין מבוטחים למבטחים: על מי מוטלת האחריות ליידע את המבוטח על זכויותיו? ומה מוגדר כיידוע בפועל?
על מי מוטלת האחריות ביחסים לא שוויוניים?
בראשית שנות ה-2000 פסק בית הדין הארצי לעבודה כי קרן פנסיה, מאחר שאינה חברת ביטוח בעלמא אלא גוף חברתי הפועל להגשמת מטרה סוציאלית, חייבת לא רק בתום לב מוגבר ביחסים עם המבוטחים בה אלא גם בחובת יידוע מוגברת
תשלמו - ואל תקבלו דבר בתמורה: ההתנהלות התמוהה של ארגוני המעסיקים
הסכמים קיבוציים כלליים המסדירים את תנאי ההעסקה בענף מסוים די נדירים בימינו. בחלק ניכר מענפי הפעילות, לא נחתמו הסכמים עדכניים מזה עשורים. בחלקם השכר עדיין נקוב בלירות או בשקלים ישנים. אז על מה משלמים המעסיקים?
העובד הוא "שקרן פתולוגי, נוכל ושרלטן". האם מדובר בלשון הרע?
העבודה היא מקום שבו אנו שוהים בו שעות רבות ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות. זהו גם מקום שבו ממונה זכאי וחייב להעריך את תפקודו של עובד, בלי שיתלווה לכך חשש מתמיד מתביעות
למרות התמיכה המשפטית, התארגנויות העובדים עדיין לא מתרוממות
גישות של כוח ביחסי עבודה – בין בהתארגנות ראשונית, ובין במקומות עבודה מבוססים מבחינת יחסי עבודה קיבוציים – אינן מעודדות עוד עבודה מאורגנת, אלא להיפך
העולם השתנה - והעבודה המאורגנת נשארה מאחור
בראשית שנות ה-80 היו מרבית העובדים השכירים בישראל חברים בהסתדרות. כיום שיעורם עומד על 20% בלבד. למה זה קרה?
האם למעסיק מותר לדרוש מכם לתת טביעת אצבע?
עיריית קלנסווה חשדה בעובדיה שהם נותנים את כרטיסי הנוכחות שלהם לעובדים אחרים, שיחתימו עבורם כרטיס, וכך יתחמקו מלהגיע לעבודה. הפתרון שמצאה - החתמה ביומטרית בשעון הנוכחות. ומה אומר החוק? ■ חלק שלישי ואחרון
האם למעסיק מותר לצלם אתכם במקום העבודה?
עובדת החתימה כרטיס, אך במקום ללכת לעמדת העבודה - הסתובבה וחזרה הביתה. המעסיק סירב לשלם לה שכר, וכראיה הציג תמונות ממצלמה שהוצבה מעל שעון הנוכחות. האם פעל כדין? לא בטוח ■ חלק שני בסדרה