בלי הלוואות או הדפסת כסף: הכלי שיציל את העסקים הקטנים

כלכלנים בכירים בישראל מעריכים כי משבר הקורונה יעלה למשק לפחות כ-50 מיליארד שקל - כסף שאין למדינה. ניתן לממן עלויות אלה מכמה מקורות עיקריים ובעיקר הלוואות והדפסת כסף. אבל יש גם דרך שלישית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עסק סגור בגלל הקורונה
עסק סגור בגלל הקורונה צילום: תומר אפלבאום

בטור הקודם סיפרנו על מיזם המטבע של עיירת וורגל, שהציל את העיר בזמן המשבר הכלכלי הגדול של המאה שעברה. השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש מטבע ייעודי לעסקים קטנים? ובכלל, מדוע צריך עוד מטבעות, מעבר למטבעות הלאומיים (השקל, הדולר, היורו וכו'), הנקראים מטבעות פיאט, שכבר יש לנו? ומה יכול מטבע ייעודי (נקרא גם "מטבע משלים") לעשות שכלים כלכליים וחברתיים קיימים לא יכולים?

חשיבותו של האתגר של עסקים קטנים במשבר ברורה למדי. קיים אינטרס ציבורי עמוק לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שכן הם מספקים את מירב התעסוקה במגזר הפרטי, ובמקביל אחראים למרבית התוצר במגזר העסקי. בנוסף, חשוב לשים לב לחשיבותם הכלכלית-חברתית ביצירת גיוון ותחרות במשק, במתן יחס אישי ללקוחותיהם ובחיזוק הקהילתי הטמון בפעילותם. אלא שעל אף חשיבותם, העסקים הקטנים שבריריים יחסית ורגישים מאוד לשינויים ולתנודות השוק, ובהתאמה דו"ח של רשות המסים קבע באחרונה כי משבר הקורונה פוגע בעסקים הקטנים בישראל יותר מאשר במגזרים אחרים.

אמנם הרשויות העמידו לרשות העסקים הקטנים תקציבי סיוע, קרנות ייעודיות ותוכניות תמיכה, אבל כרגע צפוי כי בכל זאת כ-20% מהעסקים הקטנים יפשטו רגל בשל הקורונה, וכי המשבר הבריאותי יימשך לפחות עוד כחצי שנה, על כל המשתמע מכך חברתית וכלכלית.

העיירה וורגלצילום: ויקימדיה

טוב לחוסך, רע למשק

כלכלנים בכירים בישראל מעריכים כי משבר הקורונה יעלה למשק לפחות כ-50 מיליארד שקל - כסף שאין למדינה. ניתן לממן עלויות אלה מכמה מקורות עיקריים ובעיקר הלוואות והדפסת כסף (בשני המקרים המדינה דוחה את העלות הכלכלית האמיתית לעתיד, לא מדובר על פתרון אמיתי). כמעט כל ממשלות העולם מדפיסות כיום כמויות עצומות של כסף ומשתמשות בו למימון הגידול בהוצאות הממשלתיות שלהן.

תוצאה אפשרית של הדפסת כמויות משמעותיות של כסף היא אינפלציה. לא מדובר בהדפסה פיזית של שטרות, אלא בעיקר בכסף וירטואלי בצורת אשראי. בנק ישראל יכול לייצר כסף חדש ולהעבירו ישירות לחשבון המדינה, או לחילופין להלוות אותו לממשלה בתמורה לאיגרת חוב (אלא שבשונה מחובות אחרים הממשלה לא מודאגת, מכיוון שמדובר בחוב לגוף השייך לה). הבעיה בפתרון זה טמונה בכך שאין לדעת האם הכסף אכן יסייע לעסקים הקטנים.

מצד שני, ניתן לתכנן ולתכנת מטבע משלים שייעודו היחיד הוא קידום עסקים קטנים. לדוגמה, ניתן לתכנן את המטבע כך שהמחזיק בו ירצה להשתמש בו במקום לחסוך אותו. מדובר בתכונה חשובה, מכיוון שבמהלך משבר כלכלי נטייתם של אנשים, עסקים וארגונים היא לרכוש פחות ולחסוך יותר - על מנת לייצר לעצמם רזרבה מימונית לכל צרה שלא תבוא. ייתכן שמדובר בהחלטה טובה לחוסך, אבל השפעתה על המשק הרסנית, מכיוון שמחזור העסקים של החברות הקטנות והארגונים הקטנים צונח מיידית וחוסר היכולת שלהם לייצר רווח גורם לפיטורים ולהפסקת פעילות. לעומת זאת, ניתן לתכנן ולתכנת מטבע שיש לו כמה אופציות לשימוש בערכים שונים, למשל:

עסק קורס בארה"ב בעקבות משבר הקורונהצילום: Lynne Sladky/אי־פי

1. במסחר עם עסק קטן, ערך של כל מטבע שווה לשקל אחד;

2. בתשלום מסים ערך כל מטבע שווה 98 אגורות;

3. בהמרה של מטבע לשקל רגיל הערך יהיה 95 אגורות;

4. ניתן לתכנת את המטבע כך שערכו יופחת באופן אוטומטי עם הזמן ומכאן שכל המחזיק בו ירצה להשתמש בו כמה שיותר מהר. לדוגמה, ניתן להחליט שכל חודש תהיה הפחתה של 2% מהערך.

הדפסת כסףצילום: Bloomberg

סביר שמטבע עם כלל התכונות הללו יעודד אנשים לבצע  כמה שיותר פעולות מסחר עם עסקים קטנים. כך גם במקרה של וורגל, ההפחתה המדורגת הביאה לקצב חליפין מדהים - ההערכה היא שכל שילינג וורגל החליף ידיים פי 14 (!) יותר מהשילינג הרשמי, דהיינו לכל שילינג וורגל השפעה כלכלית של פי 14 יותר מהמטבע הרשמי.

ההבדל בין מטבע רשמי למטבע משלים טמון, אם כן, בהתמקדות וביכולת התכנון הגמישה של המטבע בהתאמה לייעוד הספציפי שלו, בעוד המטבע הרשמי מכוון לכלל השימושים הכלכליים במדינה. מערכת מטבעות דיגיטליים מאפשרת גם יצירת בסיס נתונים מפורט ומדויק שמאפשר לחקור וללמוד כדי להבין האם המטבע המהונדס משיג את מטרתו. ניתוח זה מאפשר לעדכן תכונות של מטבעות חדשים, כדי להשיג את המטרות שלשמן תוכנן המטבע. ניתן גם בקלות לשלב ולייצר עסקות שחלקן בשקלים וחלקן במטבע הייעודי, בדומה למטבע ה-WIR.

עסק קטן בארה"בצילום: בלומברג

מטבע משלים שמהונדס לעסקים קטנים הוא בעל פוטנציאל להניע את הכלכלה בדיוק במקום שצריך, ולא מדובר בהדפסת כסף ללא כיסוי, אלא בהתנהגות שהמטבע מעודד. הערך המוסף של המטבע נוצר מהפעילות הכלכלית שהעסקים הקטנים מציעים ומייצרים והיא שמגבה את המטבע. בנוסף, מטבע משלים לעסקים קטנים יאפשר פריצת דרך באופן שבו מייצרים נתונים, מידע וידע בזמן אמת על הפעילות הכלכלית של העסקים הקטנים.

בעידן של תעבורת מידע מהירה, מדובר באחד הכלים המשמעותיים ביותר לקבלת החלטות מדיניות וכלי ייעודי לשיקום העסקים הקטנים, המהווים את עמוד השדרה של החברה והכלכלה הישראלית. אז בואו נבחר בתכנות מטבעות חכמים ולא בהדפסת מטבעות "טיפשים".

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker