שליש מתושבי עיירה קטנה באוסטריה נותרו ללא עבודה - אז ראש העיר התחיל להדפיס כסף

בעיצומו של השפל הגדול, גם העיירה וורגל שבאוסטריה מצאה את עצמה במשבר כלכלי וחברתי עמוק. כדי לאושש את כלכלת העיר, הבין ראש העיר שצריך לגרום לכסף הקיים לזרום בכלכלה העירונית בקצב גבוה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
העיירה וורגל
העיירה וורגלקרדיט: ויקימדיה

במשבר הכלכלי החברתי שאנו נמצאים בו בחודשים האחרונים אנו עוקבים בדאגה אחרי החנויות ברחובות הראשיים. על אף שכל אחד מאתנו גר בעיר אחרת, מדובר בסיפור דומה ועצוב מאד. מרבית חנויות הרחוב סגורות ובחנויות רבות שלטים להשכרה או למכירה. מראה חלונות הראווה הריקים אינם רק מראהו של אסונם הכלכלי של בעלי החנויות. הם מספקים הצצה אל משבר כלכלי עמוק הפוקד את כלל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ובעולם.

במחצית הראשונה של 2020 נסגרו קרוב ל-40 אלף עסקים, וההערכות הן שעד סוף השנה יסגרו בישראל כ-70 אלף עסקים. רובם המכריע של העסקים שנסגרים הם עסקים קטנים ובינוניים, שככל הנראה קרסו בעקבות משבר הקורונה. נתון זה מבטא עלייה של 85% ביחס ל-2019.

מדובר בנושא שצריך להדיר שינה מעינינו, מעבר לסיפור האישי העצוב של כל עסק שנסגר. בישראל יש יותר מחצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים, המהווים יותר מ-95% מכלל העסקים בישראל. הם מעסיקים קרוב לכשני מיליון תושבים, שהם כ-60% מכלל המשרות במגזר העסקי. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים יותר ממחצית מהתוצר העסקי של ישראל. מכיוון שהכלכלה הישראלית תלויה במידה רבה בעתידם של העסקים הקטנים, הרי שעלינו לדאוג להם, לא רק מהבחינה  האנושית והכלכלית אלא גם בבניית תשתיות חדשניות המתאימות לכלכלת העתיד.

המשבר הנוכחי אינו המשבר הכלכלי הראשון שפקד את החברה המערבית במאה השנים האחרונות. בתקופת השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה שעברה, סבלו ערים ומדינות רבות מקריסת עסקים, פשיטות רגל ואבטלה. בתוך משבר זה נוצרו שני מיזמים מעוררי השראה. הראשון הוא מטבע ייעודי לעסקים קטנים בשם WIR שנוסד ב-1934, שקיים עד היום ומהווה במידה רבה מנגנון מייצב לכלכלה השוויצרית.

העיירה וורגל, 1965
העיירה וורגל, 1965צילום: ויקימדיה

הסיפור המדהים של וורגל

השני הוא הסיפור המדהים של וורגל ("The miracle of Wörgl"). ב-1932, בעיצומו של השפל הגדול, גם העיירה וורגל שבאוסטריה מצאה את עצמה במשבר כלכלי וחברתי עמוק. שליש מתושבי העיירה, המונה 4,500 תושבים, מצאו עצמם מחוסרי עבודה. 200 משפחות היו חסרות פרוטה. לראש העיר מייקל אונטרגוגנברגר (Michael Unterguggenberger) היה מעט מאוד כסף בקופת העירייה, 40,000 שילינג, אבל המון תוכניות כיצד לפתח את העיירה. סלילת כבישים והתקנת פנסי רחוב היו רק חלק מהרשימה.

כדי לאושש את כלכלת העיר, הבין ראש העיר שצריך לגרום לכסף הקיים לזרום בכלכלה העירונית בקצב גבוה ותוך כדי לשרת את תושבי העיר בבניית תשתיות ועידוד פעילות כלכלית. בהתאם לתיאוריה של הכלכלן והיזם סילביו גסל, "הסדר הכלכלי הטבעי", יצר ראש העיר מיזם של כסף מקומי. העירייה הפקידה 40,000 שילינג בבנק מקומי כערובה לכסף מקומי שהנפיקה - 40,000 שילינג כסף וורגל.

עתה, כשהיה לעירייה כסף וורגל, הוחלט להוציא לפועל את כל אותם מיזמים נדרשים. הספקים והעובדים באותם מיזמים החלו לקבל תשלומים מהעירייה בכסף וורגל - בצורה של שטרות. על מנת ששטרות אלה יכובדו, נדרשו האנשים לוודא שיש עליהם חותמת תקפה. תוקף כל חותמת היה לחודש ימים, וחידוש כל החותמת היה 1% מערך השטר בשילינג אוסטרי. בפועל יצרה העירייה כסף מקומי עם ריבית שלילית.

העיירה וורגל
העיירה וורגלצילום: ויקימדיה

מכיוון שאיש לא רצה לשלם עבור הבולים החודשיים, כל מי שקיבל תשלומים בכסף וורגל השתדל מאוד לעשות בו שימוש מהיר ולהוציא אותו. אמנם פיקדון הכספים בשווי 40,000 שילינג איפשר לתושבים להחליף את הכסף בתמורה ל-98% מערכו בשילינג האוסטרי, אך בפועל תושבי וורגל עשו זאת לעתים נדירות. חלק מהכסף שהתקבל כעמלות שימש להפעלת בית תמחוי עירוני שהזין כ-200 משפחות, אולם התוצאה החשובה והמפתיעה ביותר של המיזם היתה שלא רק שהמועצה הוציאה לפועל את כל העבודות שתיכננה, אלא גם בנתה בתים חדשים, מאגר מים, מקפצת סקי וגשר.

המפתח להצלחה היה קצב החליפין המדהים של כסף הוורגל. ההערכה היא שהוא החליף ידיים פי 14 יותר מהשילינג. התשתיות נבנו, המסחר עלה, וכפועל יוצא האבטלה בוורגל צנחה בזמן שבשאר אוסטריה היא נסקה. בעקבות זאת, כשישה כפרים שכנים העתיקו את הרעיון והנפיקו מטבעות מקומיים דומים. ביוני 1933 נאם ראש העיר אונטרגוגנברגר בפגישה עם נציגים ממאות עיירות וכפרים אוסטריים שהתעניינו ברעיון. אלא שבנקודה זו החליט הבנק המרכזי האוסטרי להתערב ואסר על הנפקת מטבעות מקומיים שכן חשש מאיבוד השליטה שלו, זאת בשונה משווייץ שבה מטבע ה-WIR קיים עד היום, ומהווה כ-2% מהתל"ג. התוצאה הידועה מראש היתה צניחה מהירה בחזרה אל המשבר.

העיירה וורגל
העיירה וורגלצילום: ויקימדיה

טכנולוגיה דמיונית ושמה בלוקצ'יין

מה ניתן ללמוד מהמיזם של וורגל ומהמטבע השוויצריWIR ? ראשית, שיש צורות שונות של כסף בעולם, וכמו כל טכנולוגיה שאנשים מפתחים ניתן לחשוב על צורות חדשות של כסף ככלי עבודה שישמש לבניית החברה והכלכלה שלנו. שנית, עלינו להפסיק לחשוב על הכסף שבו אנו משתמשים באופן חד ממדי ולשקול לתכנן ולייצר עוד סוגי כסף, בדומה למגוון הקיים של צמחים וחיות במערכות אקולוגיות בריאות.

כיצד ניתן לטפל במשבר הכלכלי של העסקים הקטנים-בינונים בישראל בהשראת המטבעות של וורגל ו-WIR? ניתן לדמיין לרגע טכנולוגיה שתאפשר לנו לתכנן ולנהל מערכות מטבע בצורה בטוחה ושקופה. בטכנולוגיה הדמיונית, עשויה להיות שקיפות ונגישות שתאפשר לכל משתמש לעקוב אחרי כל העסקות שבוצעו באמצעות המטבע ובמקביל לשמור על פרטיות המשתמשים. כמו כן, ניתן יהיה לפתח מטבעות ייעודיים שיעודדו ביצוע פעולות רצויות דוגמת רכש תוצרת מקומית, בניית תשתיות אנרגיה ירוקה, שיקום עסקים קטנים או כל מטרה חשובה אחרת. יתרה מזאת, אולי ניתן יהיה באמצעות הטכנולוגיה לייצר מטבעות שלא מייצרים אינפלציה, שלא משפיעים על שערי חליפין ולערוך ניסויים בשטח באותם מטבעות תוך כדי איסוף מידע מלא על השפעתם ועוד.

טכנולוגיה זו אינה דמיונית ונקראת בלוקצ'יין. למעשה, ישנן מדינות רבות שכבר עושות בה שימוש מוניטרי, החל מקנדה וסין וכלה באסטוניה, רוסיה ושוודיה. כל שנדרש לישראל זו תעוזה וראייה חדשנית, ללכת בדרכים חדשות בצד נכונות של המגזר הממשלתי והפרטי לייצר מיזמי פינטק לא רק למטרות רווח כלכלי, אלא ליצירת שורת רווח משולשת - חברתית, סביבתית וכלכלית. ועל האופציות הריאליות השונות לפינטק כלכלי-חברתי נרחיב בפוסט הבא.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker