לא על הוואטסאפ לבדו: גם בזמן מגפה אנחנו זקוקים לאינטראקציות אנושיות

בתקופה שבה אנחנו שוהים יותר ויותר בבית ובסביבה המיידית והרבה פחות בעבודה ובחו"ל, הקהילה שבה אנו חיים מקבלת מקום חשוב עוד יותר לנו ולמשפחות שלנו. על שיתוף, קהילתיות והקשר לעבודה מרחוק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הסדרה "חברים"
הסדרה "חברים". עלינו ליזום יותר אינטראקציות עם השכנים שלנוצילום: ASSOCIATED PRESS

מרביתנו נמצאים כיום הרבה יותר בבית עקב הקורונה, ומרגישים שאין לנו מספיק חברים וקשר לקהילה בסביבה המיידית שלנו, ואנחנו לא לבד בהרגשה הזו. "אני לא ממש מכיר את השכנים שלי, אבל כשכתבתי בקבוצה שאני צריך לימונים, המון שכנים השיבו שישמחו לסייע", סיפר משתתף בתוכנית Cool Block  בעיר Mountain View בקליפורניה.

קרוב לשליש מהאמריקאים מעולם לא היו בקשר עם השכנים שלהם, ורק כ-8% מהאמריקאים נמצאים בקשר קבוע עם השכנים שלהם, על אף שכשני שליש מהם היו רוצים להכיר את השכנים שלהם טוב יותר ולהיות עמם בקשר.

coolblock.org היא יוזמה חברתית-סביבתית אמריקאית, המקדמת אינטראקציות חיוביות בין שכנים. היוזמה מכשירה תושבים המעוניינים להנהיג פרויקטים שכונתיים, ואלו פונים אל השכנים שלהם ומגייסים אותם לטובת התהליך. במסגרת מפגשים קבועים, אחת לשבועיים, השכנים לומדים יחד כיצד ניתן לבצע פעולות יומיומיות פשוטות שמפחיתות את צריכת החשמל, מייצרות חיסכון במים ועוד, ובתוך כך מייצרים קשרים ביניהם ומחזקים את הקהילה. התוצאות, אגב, הראו כי המשתתפים בתכניות מפחיתים משמעותית את צריכת האנרגיה, המים כמו גם את האשפה שלהם.

הקהילתיות המתגברת כיום מתאפשרת תודות למגוון רחב ביותר של רשתות חברתיות ופלטפורמות, אינספור אפליקציות שיתוף קהילתיות וכן יוזמות סביבתיות כמו coolblock. הצורך הגובר בקהילתיות קשור קשר הדוק להשפעות העירוניות, ולא פחות - להשפעות הקורונה והסגרים שבהם אנו מוצאים את עצמנו. למעשה, סביר להניח שגם לאחר שהקורונה תחלוף, חלק מדפוסי ההתנהגות הישנים שלנו ישתנו, ונאמץ לא מעט מהשינויים שנאלצנו לקבל על עצמנו בגלל המגפה.

שינוי זה הוא דוגמה להתמרה חברתית. התמרה היא תהליך של שינוי כתוצאה מתנאים קיצוניים, ובהתאמה, התמרה חברתית היא תהליך השינוי שהכלכלה, החברה והקהילה שלנו עוברים כיום כתוצאה מהקורונה והמגפות הפוטנציאליות שככל הנראה תהיינה מנת חלקנו בשנים הבאות. בלית ברירה ניאלץ לשנות את האופן שבו אנו מפעילים משאבים, יכולות וידע לצורך השגת המטרות שלנו, לשם שינוי ושיפור רמת החיים בתקופה שלאחר הקורונה. 

עבודה מהבית עם הילדים
עבודה מהבית עם הילדיםצילום: בלומברג

ערי-15-דקות

שינוי אחד כזה, המשפיע על הצורך שלנו בקהילתיות משמעותית יותר, הוא השינוי בעולם העבודה. כבר כיום, יותר ויותר אנשים עובדים מהבית, וכך סביבת המגורים נהפכת ליותר משמעותית עבורנו, ולא פחות חשוב - לדו-שימושית (וכך משנה את האיזון בין העבודה לפנאי). הצורך לייצר מרחב עבודה בבית מורכב בעיקר עבור מי שהדירה שבה הם מתגוררים קטנה או שנאלצים לעבוד בסביבה רועשת ומלאת פעילות (לדוגמה אם יש ילדים הלומדים מהבית). 

שינוי נוסף המשפיע על הצורך בקהילתיות הוא מעבר של אוכלוסייה שהתגוררה בעבר במרחב הכפרי אל תוך הערים, כשמומחים מעריכים שקרוב ל-70% מאוכלוסיית העולם תגור בערים ב-2050. על אף שהחיים בעיר מלאים בפעילות מעניינת, ישנה תופעה מתגברת של בדידות בערים (בסקר של Timeout ב-2019 כ-36% מהתל אביבים דיווחו על הרגשת בדידות), וזאת על אף ההרגשה שבערים יש אינספור אינטראקציות תכופות בין אנשים.

למעשה, הצלחת הערים כמקום מגורים אטרקטיבי היא גם זו שגורמת להן להיות כר גידול מושלם למגפות, ולפיכך סביר להניח שיהיה עלינו לשנות חלק מדפוסי ההתנהגות שלנו ובמקביל - להוסיף עוד טכנולוגיה שתמזער את הפגיעה האפשרית של המגפה הבאה. לדוגמה, השימוש במשלוחים והזמנות ברשת צפוי להתגבר ולהפוך עם הזמן לפשוט ומובן מאליו. על אף שב-2019 רק כעשירית מהרכישות נעשו אונליין (בחלק מהמדינות פחות ובחלק מעט יותר), בשנה האחרונה נרשם זינוק ברכישות ברשת (ובכלל זה גם בקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר שבעבר לא רכשו אונליין) ומומחים רבים טוענים שבתוך זמן לא רב, גם בזכות הקורונה, מרבית הרכישות תהיינה אונליין.

אנשי עסקים מסתכלים בסמארטפון ברחוב
אנשי עסקים מסתכלים בסמארטפון ברחובצילום: Toru Hanai / REUTERS

שינוי זה בהרגלי הצריכה יאפשר לאנשים להישאר בבית, יביא להפחתה באינטראקציה החברתית במעגל הרחב יותר ויגרום לשכנים ולקהילה במעגל המיידי להיות משמעותיים הרבה יותר.

דווקא החיים בעיר, ובעיקר בתקופה מורכבת של סגרים וריחוק חברתי, עשויים להיות בודדים למדי, ואנשים מחפשים הווי שכונתי ועירוני שיאפשר להם להתחבר לאנשים מבלי להתרחק יותר מדי מהבית. חיבור משמעותי יותר לשכנים ולקהילה מסייע ביצירת תחושת שייכות, מאפשר תמיכה הדדית ומקל על שיתוף פעולה. למעשה, קהילתיות היא אולי אבן היסוד המשמעותית ביותר של השיתופיות, ועל מנת לקדם שיתוף פעולה יש ראשית למצוא מכנה משותף ברמת הקהילה, וזאת על מנת לייצר את האמון הנדרש. מעבר לצורך הכלכלי והחברתי שיש לאנשים בחיבור לקהילה שבה הם חיים, יש לקהילה שבה אנו חיים השפעה על תהליכים פסיכולוגיים הנוגעים בשייכות, בזהות, בביטחון ועוד.

במקביל, גם האנשים האחראים על תכנון הערים משנים אט-אט את תפישת העירוניות שלהם, וערים דוגמת פריז (אבל גם מלבורן, מילאנו ואחרות) מנסות ליהפך לערי-15-דקות, כלומר ערים שבהן ניתן להשיג כל דבר ברבע שעה של הליכה או נסיעה באופניים. הן עושות זאת בעיקר באמצעות תכנון (לדוגמה הוספת נתיבי אופניים ופארקים) ועירוב שימושים – ייעוד קומות הקרקע בבניינים רבים למסחר ולשירותים, אבל גם באמצעות שיתוף מבני ציבור כמו ספריות ומשרדים, ובתוך כך מצמצמות שימוש ברכבים, מפחיתות פקקים וזיהום אוויר.

פריז, צרפת
פריז, צרפתצילום: Pascal Rossignol/רויטרס

לבד אבל ביחד

גם לטכנולוגיה יש מקום משמעותי בשינוי אורח החיים שלנו. סביר להניח, לדוגמה, שהשימוש בפקודות קוליות (שממזער את הצורך לגעת פיזית בכפתורי מעליות, בטלפונים, במכשירי חשמל ועוד) ייהפך לסטנדרט התפעולי הרווח, וכך יגשים את ההערכות של חברות דוגמת גוגל ואמזון שממשיכות לפתח טכנולוגיות סיוע קוליות שבאמצעותן ניתן, בין היתר, לשלוט על מכשירי חשמל, להזמין אוכל, לקבל מידע ועוד. כל התופעות הללו מאפשרות לנו להישאר בבית, בנוחות רבה יותר - אבל גם הרחק מאנשים ומאינטראקציה אנושית.

בדומה ליוזמה של coolblock, צצות ברחבי העולם עוד ועוד יוזמות מעניינות שמקדמות חיזוק קהילתי, לעתים קרובות באמצעות קידום הקיימות ודגש על אלמנטים חברתיים וסביבתיים. לדוגמה יוזמות בריטיות מקדמות קיימות עירוניות באמצעות חיזוק קהילתי ומספקות הדרכות לפעולות המקדמות קהילתיות (החל מארגון אירועי תיקון בגדים או אופניים, המשך בארגון אירועים קהילתיים וכלה ביוזמות להפחתת בזבוז מזון), או Instituto Ecobairro הברזילאית, המקדמת יוזמות ותוכניות קהילתיות ומספקת משאבים מקוונים בחינם (בפורטוגזית) בתקופה מורכבת של התרחקות חברתית וסגר.

אלא שעל אף שרשתות ואפליקציות מקדמות קהילתיות בכך שהן מספקות נוחות וזמינות, אין תחליף לאינטראקציה אמיתית בין אנשים. העובדה שיש קבוצת וואטסאפ לא בהכרח גוררת שימוש יעיל בה, ועצם ההתחברות לאפליקציה קהילתית לא מביאה בהכרח להגברת תחושת הקהילתיות והשכנות. לשם כך עלינו ליזום יותר אינטראקציות עם השכנים שלנו, לקדם פעילויות שמחברות בין אנשים, לחבר בין השכנים בסביבתנו ולייצר עוד ועוד שיתופי פעולה בבניין, ברחוב ובשכונה שלנו, ואולי בכלל משבר הקורונה הוא זה שידחוף את האנשים לשתף יותר פעולה ולחזק את השכנות והקהילתיות, שתאפשר לנו לחיות חיים טובים ועשירים יותר.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker