מגפה בריאותית כלכלית מחפשת טיפול ויראלי

וירוס קורונה מתפשט בצורה ויראלית, בעוד המערכות בישראל מתנהלות מולו בקצב של פקק תנועה ישראלי. כדי להתגבר על הפער, התפישה הרווחת היא ריכוז יכולות וכוח בידי גורם ריכוזי שיוכל לקבל החלטות מהר ולהוציא אותם לפועל. בינתיים, כפי שזה נראה, זה לא ממש עובד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות רחוב פתוחה במרכז העיר, תל אביב, מאי 2020
חנות רחוב פתוחה במרכז העיר, תל אביב, מאי 2020. למצולם אין קשר לכתבהצילום: מגד גוזני

כפי שזה נראה, הקורונה תישאר כאן לעוד תקופה ארוכה, וכדי לשמור על הבריאות והפרנסה, עלינו לפתח את היכולת לייצר מענה מהיר ומותאם לצרכים ולתנאים של אזור גאוגרפי ו/או תחום פעילות ספציפיים. זה בדיוק מה שרשתות של כלכלה שיתופית יודעות לעשות היטב.

לעומת תפישה של פתרונות דיפרנציאלים, קיימת הגישה ההפוכה של פתרון אחיד לכל ובכל מקום. מענה אחיד בא מתפישה של "ייצור המוני סטנדרטי" – הסרט הנע של פורד.  כלומר, הדרך היחידה להיות יעיל זה לייצר המון מאותו דבר ולהיות בשליטה על הכל עד הפרט האחרון. 

את ההבדל בין התנהלות ריכוזית ואחידה להתנהלות בצורה של רשת משתפת ניתן לראות בעולם המלונאות שמושבת ברובו בימים אלו. רשתות מסורתיות כמו הילטון, פתאל וכיו"ב, מספקות לנו מספר מצומצם יחסית של סוגי חדרים. היעילות נובעת במידה רבה מהאחידות וחוסר הגיוון. לעומת זאת חברה כמו Airbnb מספקת מגוון גדול של פתרונות הלנה, בכל פרמטר אפשרי – גודל החדר, מחירים, איכות החדר, מיקום ועוד. יתרה מזאת, קצב הגידול של Airbnb גדול באלפי מונים מכל רשת מלונות סטנדרטית, ותוך פחות מעשור החברה נחשבת לרשת פתרונות ההלנה הגדולה בעולם. דוגמה זאת נכונה כשמשווים את Ebay  לרשתות קמעוניות מסורתיות, את ויקיפדיה לאנציקלופדיות, יוטיוב לחברות תקשורת מסורתיות והרשימה עוד ארוכה ורבה. 

איך כל זה קשור לקורונה? נכון להיום, דרך ההתמודדות של ישראל במשבר הוא מענה סטנדרטי (אחיד) לכל. מענה אחיד משמעותו שמסעדה שנמצאת באזור נקי מקורונה תצטרך להיות תחת אותם מגבלות כמו מסעדה שנמצאת באזור עם רמה בינונית של קורונה או רמה גבוהה של קורונה. מדיניות דיפרנציאלית מאפשרת שונות. כלומר, התאמת ההנחיות לתנאי המקום. אם בנהריה יש נתונים שונים מתל אביב: מספר החולים, צפיפות אוכלוסייה, מוקדי הדבקה, מבנה התעסוקה, שגרת חיים ועוד, אז המדיניות בנהריה צריכה להיות שונה מתל אביב ומותאמת לתנאים ולצורכי המקום.

לארגוני כלכלה שיתופית יש שתי תכונות בולטות - קצב גידול מעריכי ומתן מענה מגוון ומותאם לצורכי הלקוחות ותנאי המקום. איך זה הגיוני שהארגון המבוזר אפקטיבי יותר מהריכוזי? מה מאפשר לארגוני רשת מבוזרים לספק שירותים מגוונים בקצב שארגונים היררכיים ריכוזיים לא מסוגלים אפילו לחלום להתקרב אליו?

יש לכך כמה גורמים, כשהמרכזי הוא שיחידות שמייצרות ערך פועלות באופן עצמאי בהתאם לחוקי הרשת שבה הם פועלים. במלים אחרות, כל אחד יכול לפתוח חנות באיביי ולהתחיל למכור, כל עוד הוא פועל על פי כללי המשחק שאיביי קבעה. אם מישהו שנתפס מוכר מותגים מזויפים (הפרה של החוקים), איביי תסגור לו את החנות מיד, עד להודעה חדשה. כך גם המצב ב-Airbnb ובכל ארגון רשתי אחר. בארגונים אלה יש עצמאות פעולה גדולה והרבה יזמות בתוך מרחב כללים מוגדר היטב ועם אכיפה חזקה וברורה.

וירוס קורונה עובד באופן דומה. יש מערכת כללים בדנ"א של הווירוס והוא פועל על פי מערכת הכללים הזו – אין הנהלה או ממשלה כלשהי שהווירוס מחכה להוראות ממנה כדי להדביק את האדם הבא בתור, יש רק מערכת כללים ברורה.  

למדינת ישראל יש הן את הכלים והן את האנשים להפעיל את מנגנון הטיפול בקורונה בלוגיקה של רשת שיתופית. כיצד? ראשית, נחלק את מדינת ישראל לאזורים. לכל אזור נקים מרכז ניהול שייבנה עם יכולות מרביות לניהול ותפעול עצמי בהקשר של טיפול במשבר. המרכז ינוהל על ידי נציגי השלטון המקומי בתמיכת פיקוד העורף (שיכול לספק תשתיות ויכולות תפעוליות רבות) ובשיתוף נציגים של מגוון בעלי העניין הרלוונטיים לאותו אזור. כך למשל, אם הגדרנו את הגליל המערבי כאזור, אז סביר שיהיו בעלי העניין הבאים: חקלאים, מסעדנים, תעשיינים ועוד נציגים שמינהלת האזור תבין שעליה לכלול. שיתוף מגוון בעלי עניין יאפשר להבין השלכות של החלטות מבעוד מועד, לייצר שקיפות ולבנות אמון עם תושבי האזור.

תחנה לבדיקות קורונה בסיאול, דרום קוריאהצילום: בלומברג

בנוסף, לרשות כל מרכז ניהול יהיה צוות מומחי רפואה ומומחים רלוונטיים נוספים דוגמת סטטיסטיקאים, כלכלנים, פסיכולוגים וכל מומחיות אחרת שנחוצה. בין המינהלות האזוריות ניתן (וצריך) לבנות מרחב מידע משותף שיאפשר למינהלות השונות לעזור ולהיעזר במשאבים והיכולות של המרחבים השכנים להם (כלכלה משתפת של משאבים יכולות ורעיונות). מעל לכל מרכזי הניהול כדאי להפעיל מרכז תיאום ארצי שיהיה אחראי לעבוד עם משרדי הממשלה – בריאות, ביטחון, אוצר ושאר המשרדים הרלוונטיים. מרכזי הניהול האזורי יתאמו בין ההנחיות הארציות לביצוע המקומי, ויבנו יכולות איסוף נתונים ופתרונות מותאמים למקום.

מרכזי הניהול יימדדו על פי היכולת שלהם לשמר שיגרה עד כמה שניתן אל מול הקורונה. צורת חשיבה זו בנויה על השתתפות הציבור ושיתוף משאבים ויכולות כדי ליצור חוסן כלכלי-חברתי מקומי ולאומי. כל אזור יימדד במגוון מדדים, כמו תחלואה כללית, חופש תנועה, פעילות כלכלית, פעילות חינוכית, פעילות ספורטיבית ועוד. 

אם נשתמש בלוגיקה רשתית ושיתופית נגד הקורונה, סיכויי ההצלחה יגדלו משמעותית. זאת מכיוון שכך נוכל לייצר מענה מהיר ודינמי, שמותאם לתנאי המקום. כפי שנגיף הקורונה משתנה ומתפשט בקצב יומיומי, המענה שאנו נדרשים לייצר עבורו צריך להשתנות בקצב תואם, ולאפשר המשך של החיים הכלכליים והחברתיים במסגרת המגבלות שרלוונטיות לתמונת המצב הספציפית, בנקודת זמן ספציפית שרלוונטית למקום ספציפי. כך נוכל לנהל סיכונים ולנהל חיים. 

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker