מה אפשר ללמוד מסינגפור על המאבק בקורונה?

הגישה הייחודית של סינגפור והאופן המשתף שבו סינגפור נוהגת הן בין הסיבות העיקריות לכך שבמדינה עדיין ניתן להסתובב והעסקים עדיין פתוחים (בהגבלות)

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סינגפור
רובע העסקים של סינגפורצילום: Ed Rhodes / Robert Harding Premi

שדה התעופה צ'אנגי בסינגפור הוא אחד משדות התעופה העמוסים ביותר בעולם. למעשה, כל 80 שניות בערך טיסה יוצאת או נכנסת לשדה, הנחשב עמוס יותר מ-JFK (בניו יורק), סן פרנסיסקו או דובאי. אך כמובן שהמצב כיום שונה לחלוטין. עשרות סורקים תרמיים ממלאים את הטרמינלים, ובודקים באופן אוטומטי תסמינים אפשריים לקורונה בעת כניסת אותם מבקרים ספורים המגיעים לסינגפור.

סינגפור היתה אחת הערים הראשונות מחוץ לסין שנפגעה על ידי הקורונה, ואולי אפילו הראשונה שבהן. מאז ההתפרצות הראשונית זכתה סינגפור לשבחי ארגון הבריאות העולמי כדוגמה לתגובה יעילה להתפרצות. למרות פחות מ-900 מקרים מאושרים של הנגיף, ושלושה מקרי מוות בסינגפור, שיעור ההחלמה גבוה ויציב.

על פי ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג, הצלחתה של סינגפור נובעת בעיקר מהשקיפות בפעילות נגד המגפה והאמון הרב שיש לציבור בממשל. כשהממשלה פנתה לתושבים וביקשה להשתמש במסכות מגן, או כשהבטיחה שהאוכל לא ייגמר ושאין צורך להסתער על המרכולים, התנהגות הציבור השתנתה באופן מיידי. לטענתו, החוסן החברתי והפסיכולוגי, כמו גם האמון ההדדי (תנאי בסיס מהותי לשיתוף) של תושבי סינגפור, הוא שמבדיל בינה לבין מדינות אחרות.

למעשה, על פי רשויות הבריאות בסינגפור, מלזיה, דרום קוריאה ואנגליה, נראה כי סינגפור היתה מהמקורות המשמעותיים ביותר להתפשטות המגפה, כשמבית מלון בסינגפור חזרו למדינתם כמה וכמה תיירים שהביאו עמם את הנגיף לארה"ב, אנגליה, דרום קוריאה וצרפת, בין היתר.

אלא שבניגוד לסין ולאינספור מדינות רבות ברחבי עולם, סינגפור טרם נדרשה לסגור חנויות לא חיוניות, וכרגע עדיין ניתן ליהנות בה מארוחות במסעדות ולהסתובב בקניונים (על אף הגבלות על כמות המבקרים בעסקים והדרישה לשמור מרחק בין האנשים). מצד שני, סינגפור הצטיידה במהירות באמצעים על מנת להכיל את אלה שנחשפו לנגיף. חולים שעשויים להיות נגועים הוכנסו להסגר מחמיר בבתי חולים שהוקמו במיוחד או בביתם, וגורמים רפואיים עוקבים אחר כל מי שהיה עמם בקשר.

ב-31 בינואר נהפכה סינגפור למדינה הראשונה בדרום מזרח אסיה שאסרה כניסת מגיעים מסין. במקביל, הקימה סינגפור במהירות רבה כמה מערכות המזהות ומטפלות בכל מקרה חדש שמתגלה. המערכת המעניינת ביותר שפותחה היתה פתרון תוכנה מבוסס טקסט וסלולר, פלטפורמה שבאמצעותה יכלו אנשים שנכנסו להסגר ביתי לדווח על מיקומם לממשלה, וכך למעשה לייצר "מפת תושבים בהסגר" המשמשת למעקב בעיקר אחר עשרות אלפי העובדים הזרים החיים במדינה.

שדה התעופה צ'אנגי, סינגפור
שדה התעופה צ'אנגי, סינגפורצילום: בלומברג

בין היתר, הניסיון של סינגפור בטיפול במגפות הוא שאיפשר את התגובה היעילה. התפרצות נגיף הסארס ב-2003, שממנו מתו 33 אנשים במדינה, והתפרצות שפעת החזירים בסינגפור ב-2010, שעל אף שלא מתו ממנה, הדביקה יותר מ-400 אלף תושבים, הביאו לכך שהיו כבר אמצעי זהירות מוכנים. אלה כללו מתקני הסגר ממשלתיים מוכנים ומרכז לאומי מתקדם לניהול מחלות זיהומיות בן 330 מיטות, שנפתח רק בשנה שעברה.

בנוסף, הפעילה סינגפור גישה קשיחה וקיצונית לכל הפרת בידוד. לעובדים זרים שנתפסו כשלא שמרו על כללי בידוד נשללו רישיונות העבודה שלהם במדינה ונאסר עליהם לעבוד בסינגפור לצמיתות. במקביל, נאסר על מעסיקיהם להעסיק עובדים זרים במשך כשנתיים. מכיוון שסינגפור היא מרכז בנקאות ומסחר עולמי, מספר העובדים הזרים בה גבוה במיוחד ומדובר בצעדים קשים ביותר.

צעדים נוספים שנקטה סינגפור כללו חלוקת מסכות מגן ליותר ממיליון משקי בית במדינה וכן הוקמה קבוצת וואטסאפ המנוהלת על ידי הממשלה, ומספקת עדכונים יומיים לחברים בה על מספר הנדבקים ועל התפתחות הנגיף במדינה.

התגובה היעילה של סינגפור כוללת גם תקציב ייעודי בסך 4 מיליארד דולר לסיוע לעסקים במהלך התפרצות מגפות, וכן מערכת החזרי מס ייעודית, בעיקר לענפים שנמצאים במצב קשה כגון ענף התיירות. סינגפור יצרה גם מסגרת סיוע מיוחדת המציעה הכשרה בתשלום עבור יותר מ-200 אלף עובדי כלכלת השיתוף המעוניינים בהסבה במהלך המשבר.

החל בנהגים העובדים בשירותי נסיעה שיתופית, המשך בשליחים בפלטפורמות השילוח השיתופיות וכלה במדריכי כושר הפועלים באמצעות פלטפורמות המחברות מאמנים ומתאמנים - פרילנסרים ועצמאיים המשתמשים בפלטפורמות לצורך הכנסה הם בין הראשונים שנפגעים בצורה הקשה ביותר, בין אם משום שהוכנסו להסגר ובין אם ממש נדבקו בנגיף בעצמם. במקביל, הכריזה סינגפור על חבילת סיוע לנהגי מוניות ונהגים פרטיים בסך 77 מיליון דולר, לאחר שמספר הנסיעות ירד משמעותית מאז התפרצה הקורונה.

גם התושבים והארגונים בסינגפור (בדומה למרבית המדינות שנפגעו) החלו לפעול וליזום. על מנת לרכז את כלל היוזמות, הפעילויות והרעיונות שצצים, החליט השר לפיתוח חברתי ומשפחתי הסינגפורי, דזמונד לי, להקים פלטפורמה ממשלתית, "כדי שאנשים יוכלו להתקדם ולהחליט על תחום שמעניין אותם ויוכלו לדעת כיצד לתמוך, לאן ללכת, מה ניתן לעשות ועם מי ליצור קשר", כך אמר. "זה יאפשר לשותפינו האזרחים, לארגונים הלא ממשלתיים, לקבוצות הקהילתיות ולהתארגנויות להתקדם ולמלא תפקיד במשבר".

סינגפור
סינגפורצילום: בלומברג

דוגמה נוספת להתארגנות היא החלטתה של פלטפורמת הנסיעות השיתופיות הענקית Grab להקים שירות הסעות ייעודי וחדש בשם GrabCare, המיועד לרופאים, אחיות ואנשי מקצוע אחרים בתחום שירותי הבריאות בסינגפור. השירות יפעל מכלל המרכזים למחלות זיהומיות ומבתי החולים, ויכלול אנשי צוות שיוגדרו מראש על ידי בתי החולים והרשויות. מן הצד השני יכלול השירות כאלפיים נהגים שהתנדבו להצטרף לשירות ושהיו מעוניינים להסיע אנשי צוות רפואי, על אף המצב המורכב.

המגפה הגלובלית נוגעת כיום באופן משמעותי בכל מדינה ובכל עיר, כשבשלב זה כבר ברור כי אלה שפועלים מוקדם ובנחישות הם אלה שמאטים את המגפה בצורה היעילה ביותר. על אף שלא לכל מדינה יש את המשאבים, את התשתית המתקדמת או את רמת האמון של התושבים בממשל, ברור שניתן וכדאי ללמוד מהתגובה המהירה של סינגפור.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | |הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker