זה כלכלי, סביבתי וביטחוני: הגיע הזמן לאינטרנט של החשמל בישראל

על אף שישראל היא המדינה בעלת מספר ימי השמש הגדול ביותר בשנה מבין המדינות המפותחות, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת במדינה הוא הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD. מכיוון שכך, הפוטנציאל לשימוש בשמש לייצור חשמל בישראל הוא עצום, אבל מדובר רק בחלק קטן מהסיפור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחנת כוח של אנרגיה סולארית באתר אשלים מדרום לבאר שבע
תחנת כוח של אנרגיה סולארית באתר אשלים מדרום לבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

בפוסט הקודם הצגנו מודל שיתופי של ייצור חשמל – "האינטרנט של האנרגיה", הפועל ביעילות במדינות מתקדמות כמו גרמניה, במדינות סקנדינביה ואחרות. באינטרנט של האנרגיה, החשמל מיוצר באופן מבוזר על ידי מיליוני אזרחים, ארגונים, חברות ומוסדות, ומתקיים מסחר ער ביניהם, כשאזרח שמייצר עודף חשמל מוכר אותו לאחר, או לחילופין, מוכר אותו לחברת החשמל, שאחראית על הולכת ופיזור האנרגיה.

באופן פרדוקסלי, על אף שישראל היא המדינה בעלת מספר ימי השמש הגדול ביותר בשנה מבין המדינות המפותחות, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל הכולל במדינה הוא הנמוך ביותר בקרב מדינות ה-OECD (פחות מ-3%). מכיוון שכך, הפוטנציאל לשימוש בשמש לייצור חשמל בישראל הוא עצום, אבל מדובר רק בחלק קטן מהסיפור.

ליצירת אינטרנט האנרגיה של גרמניה היו השלכות מהפכניות על המדינה הן ברמה הכלכלית-חברתית והן ברמה הסביבתית, ולו היינו מאמצים את המודל בישראל, היה מתווסף לכך עוד אלמנט חשוב ומשמעותי – האלמנט הביטחוני.

ההשלכות הכלכליות-חברתיות

המשמעות של אינטרנט האנרגיה (כלומר, רשת משתפת של יצירת חשמל ואנרגיה ירוקה) מבחינה חברתית-כלכלית היא בעיקר פיזור וביזור ההשקעות והרווחים. כמחצית מההשקעות בבניית התשתיות של אנרגיה מתחדשת בגרמניה נעשתה על ידי אזרחים פרטיים, וכפועל יוצא הם אלה שמרוויחים מכך כלכלית, וזאת בניגוד למספר מצומצם של בעלי הון ומנהלים בכירים שמרוויחים מכך במדינות דוגמת ישראל, שבהן אין אינטרנט אנרגיה. הסיכון והרווח מתפזרים ביעילות ובאופן שוויוני יותר בחברה, וכבר כיום כמיליון וחצי אזרחים גרמנים מוכרים חשמל לרשת ובכך מייצרים לעצמם הכנסה נוספת.

במקביל, הלוואות להשקעות בתשתיות אנרגיה דומות במהותן להלוואות לרכישת נדל"ן (על אף שלעומת שוק הנדל"ן, השמש צפויה להמשיך לזרוח בקביעות בעתיד, אם לא להתחזק) ולכן מקורות ההכנסה העתידיים באפיק השקעה זה קבועים וצפויים יחסית. שוק ההלוואות בתחום זה מחזק את ענף הבנקאות הגרמני ואת הענפים הקשורים אליו.

יש לזכור שאנרגיה מתחדשת מבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשים, ושברגע שתשתית אנרגיה מתחדשת מוקמת ומתפקדת, העלויות של מקורות אנרגיה כמו השמש והרוח הן כמעט אפסיות. השמש לא שולחת לנו חשבון מדי חודש והרוח לא דורשת עוד ועוד משאבים להפקתה. כלומר, במרוצת הזמן, לאינטרנט של האנרגיה פוטנציאל משמעותי להורדת מחירי האנרגיה בעשרות אחוזים והפיכת המשק לכלכלי יותר, רווחי יותר ותחרותי יותר. במקביל, עלויות ייצור החשמל באמצעות מקורות מתחדשים ירד בתוך עשור בעשרות רבות של אחוזים והמגמה הזו צפויה להימשך.

יתרון חברתי-כלכלי נוסף טמון בכך שמדובר במרחב אדיר ליזמות וחדשנות. מכיוון שרשת משתפת של אנרגיה ירוקה מאפשרת לכל שחקן להוסיף יכולת ייצור לרשת (בתנאי שהוא עומד בחוקים ובתקנות של ייצור אנרגיה ירוקה) מדובר בתשתית מדהימה ליזמים להמציא המצאות חדשות, שונות ומשונות, לייצור אנרגיה ירוקה ממגוון מקורות.

מגוון המקורות האפשריים לייצור אנרגיה הולך וגדל וכולל, בין היתר, אנרגיה המופקת מאצות, מביו מסה, מאשפה, מאנרגיה גיאותרמית, מהשמש, מהרוח, מהגלים ועוד ועוד. אימוץ של אינטרנט אנרגיה בישראל, בשילוב היצירתיות הישראלית המפורסמת, עשוי להוביל לפרץ חדשנות, הקמת סטארט-אפים וחברות המתמקדות בייצור אנרגיה מתחדשת והצלחות בינלאומיות מבית היוצר הישראלי.

תחנת כוח אורות רבין
תחנת כוח אורות רביןצילום: אבי בר אלי

השלכות סביבתיות

המשמעות הבסיסית של אינטרנט אנרגיה מבחינה סביבתית כמעט מובנת מאליה. יצירת מערך אנרגיה שלא פולט מזהמים לאטמוספירה תורם לעתידה של גרמניה, ומאפשר לה להראות את תרומתה למאמץ הבינלאומי של התמודדות עם משבר האקלים. השנה החולפת היתה השנה שבה משבר האקלים נהפך להיות מוקד לשיח ועניין גלובלי. הצעירים בגילי העשרה הם שהרימו את הדגל ברמה הבינלאומית, ונראה שהשיח הסביבתי ימשיך להיות מרכזי בסדר היום שלנו גם ב-2020.

אנו עדים לעוד ועוד שינויי אקלים ולתופעות נלוות, החל ממזג אוויר רדיקלי יותר (כפי שהרגשנו על בשרנו בסערות ששטפו את ישראל, שבהן נרשמו כמויות גדולות של גשם ובעוצמות גבוהות שישראל לא ידעה עשרות שנים) כמו גם להיווצרות תנאים פיזיים קיצוניים המאפשרים, לדוגמה, את התפתחותן של שריפות הענק באוסטרליה והתפשטותן המהירה.

הבצורת הממושכת ביבשת ייבשה את הצמחייה ואת העצים, ובמקביל חוותה אוסטרליה מיעוט משקעים, טמפרטורות גבוהות, רוחות חזקות, לחות נמוכה והתייבשות קרקע - שילוב קטלני שמאפשר שריפות אדירות ממדים כאלה.

אינטרנט האנרגיה בישראל יסייע הן ברמה המקומית לסביבה (פחות מזהמים לאוויר, למים ולקרקע) והן כתרומה של ישראל למאמץ העולמי, שבמסגרתו ישראל חתומה על הסכמים להפחתת השימוש באנרגיה מזהמת.

השלכות ביטחוניות

מבחינה ביטחונית, לאינטרנט אנרגיה יש מקום משמעותי במציאות הישראלית, ולהקמת אינטרנט מבוזר של ייצור אנרגיה יש השלכות ביטחוניות כבדות משקל.

בראש ובראשונה, אינטרנט אנרגיה בישראל משפר משמעותית את שרידות מערכת ייצור החשמל. המצב כיום הוא שפגיעה בתחנת כוח כמו זו שבחדרה תפגע בכ-20% מסך יכולת ייצור החשמל של ישראל. בעתיד הלא רחוק, פגיעה בכמה אסדות גז עשויה כמעט להשבית את משק האנרגיה הישראלי ולפגוע במשק המים הנתמך בהתפלת מי ים. בנוסף, לפגיעה באחת מתחנות הכוח או באחד ממפעלי האנרגיה בישראל תהיה בוודאי השלכה סביבתית כבדת משקל, שתלווה אותנו עשרות שנים ותפגע בנו הן כלכלית והן בריאותית.

פגיעה מעין זו יכולה להתרחש לא רק בעקבות מלחמה ואירועים ביטחוניים (שבהם תחנות הכוח ואסדות הגז תהוונה בוודאי מטרות), אלא גם בעקבות אסונות טבע כגון רעידות אדמה (כשעל פי מומחים, רעידת אדמה עוצמתית שתגרום לנזק רב בישראל היא רק שאלה של זמן).

בנוסף, ביזור יכולת ייצור החשמל יאפשר לחסוך מאות מיליוני דולרים ואולי אף יותר בהוצאות הביטחון והאבטחה. כשמקימים תחנת כוח או אסדה, יש צורך בריכוז מאמצים ביטחוניים שדורשים הוצאות ביטחוניות כבדות לשם הגנה על הנכס. מנגד, ביזור ייצור האנרגיה צפוי להפחית את הוצאות הביטחון, מאחר שהגנה על כלל המבנים בישראל היא פעולה הנעשית באופן שוטף על ידי מערכת הביטחון.

להקשר הביטחוני יש גם השלכות פוליטיות-בינלאומיות מרחיקות לכת. הכלכלות של מרבית מדינות האויב של המערב ושל ישראל בפרט מבוססות באופן משמעותי על הכנסות מנפט ומגז. חלקן, כמו איראן, מממנות את הטרור הבינלאומי באמצעות כספי הנפט והגז הללו. התבססות גלובלית על אנרגיה מתחדשת תפגע במידה רבה ביכולתם של חלק מהמשטרים להמשיך לממן טרור נגדנו. שינוי זה יהיה אפקטיבי פי כמה מכל הסנקציות שארה"ב ובעלות בריתה עשויות להטיל.

סיכום

לייצור חשמל מבוזר ושיתופי באמצעות האזרחים והעסקים המפוזרים ברחבי הארץ יש יתרונות רבים. ראשית, וחשוב מכל - מיליוני הבתים (והגגות) בישראל הם כיום משאב לא מנוצל ויכולים בקלות לייצר חשמל באמצעות השמש. יתר על כן, ייצור מקומי של חשמל יחסוך את הצורך בהולכה. עדיף שהחשמל המיוצר בנס ציונה, לדוגמה, ישמש בעיקר את נס ציונה וסביבתה, במקום להזרים את החשמל הדרוש מתחנת הכוח באשקלון לאורך קילומטרים רבים עד לנס ציונה.

פיתוח אינטרנט של אנרגיה בישראל יאפשר ליותר אזרחים וארגונים ליהנות מהכנסות מייצור אנרגיה, אך אולי מה שחשוב אף יותר - יקדם חוסן סביבתי וביטחוני וייתן תקווה ואנרגיה לדור הצעיר, שיוכל להפנות את מרצו ליצירת עתיד בריא ומבריא לאדם, לחברה ולסביבה.

בשעה זו אנו נדרשים למנהיגות שמסוגלת להתרומם מעבר למאבקי האגו ודפוסי החשיבה הישנים, למנהיגות עם חזון והבנה של גודל המשימה בפניה אנו עומדים - הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית. מנהיגות שתקדם אינטרנט של אנרגיה בישראל.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker