המטבע הדיגיטלי שמעניין את הסבתא - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המטבע הדיגיטלי שמעניין את הסבתא

כ-11% מהאוכלוסייה בישראל הם בני הגיל השלישי וחלקם באוכלוסייה צפוי לגדול עוד. כולם רוצים שבני הגיל השלישי יזכו לשיבה טובה ויזכו לסיוע בכל עת שידרשו, אלא שבמציאות, הן המערכות הלאומיות והן התא המשפחתי לא מצליחים לספק את הצרכים ■ יפן מצאה פתרון יצירתי לבעיה

סבתא
Dreamstime

הסבים והסבתות אמורים להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית של הילדים ושל הנכדים. לעתים הם אכן נוכחים, עוזרים עם בייביסיטר, נפגשים לארוחות שישי ומבלים עם הנכדים והנכדות. אבל לעתים קרובות, ובעיקר כשהם גרים רחוק, הקשר הוא בעיקר טלפוני. וכך, הסבים והסבתות שלנו, שרבים מהם סייעו לגדל אותנו, לעתים קרובות לא זוכים מספיק לביקורים ולסיוע, בין אם בשל העומס היומיומי ובין אם המרחק הפיזי.

אלא שלא מדובר בדאגה אישית אלא באתגר לאומי. על פי מכון ברוקדייל, כ-11% מהאוכלוסייה בישראל הם בני הגיל השלישי וחלקם באוכלוסייה צפוי לגדול לכ-15% בתוך כ-15 שנה.

כולם רוצים שבני הגיל השלישי יזכו לשיבה טובה ויזכו לסיוע בכל עת שידרשו, אלא שבמציאות שבה בני הגיל השלישי מהווים חלק כה משמעותי מכלל האוכלוסייה, הן המערכות הלאומיות (ובראש ובראשונה הביטוח לאומי ומערכת הבריאות) והן התא המשפחתי לא מצליחים לספק את הביקושים והצרכים שיש לאוכלוסייה המוחלשת הזו, המתאפיינת בצרכים מיוחדים ומורכבים.

מכיוון שישראל היא מדינה קטנה, במרבית המקרים הסבים והסבתות שלנו נמצאים במרחק נסיעה סביר וכשנדרשת להם עזרה, ניתן להגיע אליהם במהירות. אלא שבמדינות רבות, דוגמת יפן, זה לא המצב, ולעתים מרחק של אלפי קילומטרים מפרידים בין קשישים הנדרשים לסיוע ובני משפחתם.

כרטיס כניסה למערכת יחסים אכפתית

יפן ידועה כמדינה מזדקנת, וכבר כיום כרבע מהאוכלוסייה ביפן הם בני הגיל השלישי, כשבגרמניה ובאיטליה המצב דומה. הזדקנות האוכלוסייה מהווה אתגר מרכזי ורלוונטי בכל המדינות המפותחות בעולם ויש לו השלכות אישיות ולאומיות על כלל בני האדם.

אם כן, מה עשו ביפן בעניין? ב-1995 החליט הפוליטיקאי הוותיק (והפנסיונר) טצוטומו הוטה, לשעבר התובע הכללי ושר המשפטים היפני, להוציא לפועל מיזם שישפר את מצבם של קשישי יפן. כבר אז היוו בני הגיל השלישי כ-14% מאוכלוסיית יפן, והיה ברור שאחוז זה כמעט ויכפיל את עצמו בתוך כעשור. הוטה הסתמך על ארגונים קיימים, כמו בנק עבודת המתנדבים ועוד קבוצות רבות שכבר עסקו בטיפול בקשישים.

פוראי קיפו - דלג

החידוש המרכזי של המיזם היה הכנסת מטבע משלים שייעודו בניית תשתית רחבה לפעילות של תמיכה בבני הגיל השלישי. המטבע נקרא פוראי קיפו (Fureai Kippu) - שמשמעותו "כרטיס למערכת יחסים אכפתית". הפוראי קיפו הפך לכינוי כולל לרשתות תמיכה הדדית של חברים בכל הגילים, שמטרתם לספק טיפול לאנשים מבוגרים באמצעות מטבע זמן (שכל יחידה שלו "שווה" שעת סיוע), לעתים בתוספת תשלום קטנה בכסף.

מטרת הפוראי קיפו היתה לעודד כמה שיותר מתנדבים ומתנדבות לסייע לקשישים, כשבתמורה לשעת התנדבות יקבלו מטבע אחד, שאותו יוכלו לשמור לעצמם (לשימוש עתידי), להעביר לקרוב משפחה קשיש או לתרום לקשיש אחר. בפועל, נוצר נוהג לשלם מספר משתנה של מטבעות, על פי טיב וקושי השירות שניתן. פעילות הסיוע יכלה לכלול בישול, סיוע ברחצה, עשיית קניות, הקדשת זמן ועוד.

ב-1996 הוערך כי כ-70 אלף מתנדבים בקבוצות הפוראי קיפו סיפקו כארבע מיליון שעות סיוע ובישלו כ-1.8 מיליון ארוחות לכ-54 אלף חברים קשישים בקרוב ל-400 ארגונים ברחבי יפן. עם הזמן, נוספו קהילות פוראי קיפו גם מחוץ ליפן - בלוס אנג'לס, בלונדון ובכמה ערים בשוויץ, כך שמתנדבים יפנים יכלו לסייע לקשישים יפנים בקהילות בחו"ל ולהעביר את המטבעות לקרובי משפחתם שביפן, ובכך הפך הפוראי קיפו למטבע משלים בינלאומי, המקדם שירותים לקשישים יפנים אפילו במדינות זרות.

סיוע בלי תחושת נזקקות

הצלחת המערכת נבעה משני רכיבים מהותיים הקשורים לתרבות היפנית. ראשית, בחברה היפנית הכבוד למבוגרים ולבני הגיל השלישי בפרט הוא ערך תרבותי מרכזי וחשוב. רשת העזרה ההדדית איפשרה ליפנים לממש ערך זה ולהעניק תמיכה לא רק לקשישים שגרים לידם, אלא להעביר תמיכה זו גם לקשישים היקרים ללבם המתגוררים רחוק. הרכיב השני נוגע לתפישת ההדדיות בתרבות היפנית. רבים מהקשישים הרגישו שלא בנוח לקבל סיוע ממתנדבים מבלי לתת דבר בתמורה. מתן תשלום במטבע ייעודי נתן מענה לתחושה זו ובכך איפשר לפעילות ברשת לצמוח.

בשנת 2000 הבין הממשל היפני כי עליו להיות יותר אקטיבי בטיפול בקשישים והשיק מערכת לאומית לטיפול בגיל השלישי. במסגרת מערכת זו סיפקו עובדים מקצועיים שירותים חינמיים לקשישים הנדרשים לכך. עם ההכרזה על המערכת הלאומית, החל לדעוך השימוש בפוראי קיפו, אך למעשה הכתיר המהלך את הפוראי קיפו כהצלחה, כמטבע שהניע את הממשל לפעולה. יתר על כן, מתנדבים רבים שפעלו במסגרת הפוראי קיפו השתמשו בניסיונם כדי לעבור ולעבוד במערכת הממשלתית החדשה שהוקמה.

הפוראי קיפו קיבל הכרה בינלאומית ב-2001, כשמאמר בנושא בנקאות זמן של הקרן החדשה לכלכלה (NEF) התייחס אל המערכת בקצרה, ובמקביל, מומחה המטבעות המשלימים הבינלאומי ברנרד ליאטר ז"ל שיבח את המערכת בספרו "עתיד הכסף".

בהשפעה החיובית וביעילות המערכת ניתן היה להיווכח גם באמצעות כמה וכמה מחקרים שנעשו, שבמסגרתם ניסו ארגונים וחוקרים להבין כיצד הצליח המטבע לקשר ביעילות בין עשרות אלפי מתנדבים לקשישים נזקקים. בנוסף, סקרים הראו כי מרבית הקשישים היפנים עדיין העדיפו את השירותים של מתנדבי הפוראי קיפו על פני שירותים שקיבלו ממטפלים סיעודיים במסגרת המערכת הממשלתית ואפילו מבני משפחתם.

הסיבה להעדפה היתה שקבלת הסיוע בחינם נתנה לקשישים הרגשת נזקקות, בעוד תשלום במטבע, אף שאיננו מטבע רשמי, נתנה הרגשה שמדובר במעשה הדדי וקהילתי. בעקבות ההצלחה ביפן, הוקמה בסין מערכת דומה ב-2005, וזו צמחה למימדים מרשימים - עוד יותר מאשר ביפן.

ניתן ללמוד לא מעט ממערכת הפוראי קיפו היפנית. ראשית, הפוראי קיפו מדגים כי ניתן לעודד התנהגויות רצויות באמצעות מטבע משלים, התנהגויות שמטבע רגיל מתקשה לעודד. ספציפית, ברור כי הדינמיקה והערכים התרבותיים של החברה בה הושק המטבע קשורים באופן הדוק להצלחתו בעידוד ההתנהגות הרצויה. לדוגמה, בחברה שבה אין כבוד לקשישים, המטבע לא היה מצליח כלל.

בנוסף, הפוראי קיפו מדגים כי סוגים שונים של כסף מייצרים מערכות יחסים שונות בקרב המשתמשים בהם. לכן, מתן תגמול בכסף רגיל לרוב מייצר מערכת יחסים יותר מקצועית ופחות אישית. ולבסוף, מטבע משלים הוא סוג של פלטפורמה שיתופית, שמטרתה לחבר בין צורך שאין לו מענה (במקרה זה קשישים הזקוקים לשירותים שונים) לאנשים, משאבים ויכולות שנמצאים בתת-שימוש (במקרה היפני היו אלה, בעיקר, עקרות בית יפניות שלהן מערכת ערכים של כיבוד קשישים ונכונות לסייע להם).

גם בישראל ניתן ללמוד וליישם מערכות דומות העושות שימוש במטבעות משלימים לשם קידום התנהגויות רצויות כאלה ואחרות. מדובר, ככלות הכל, בבני אדם, בין אם ביפנים ובין אם בישראלים. אלא שיש צורך בהבנת התרבות והאנשים, בתכנון קפדני, בידע רלוונטי ובמחקר נבון שיסייעו, גם לנו הישראלים, להניע אנשים לפעולה באמצעות מטבעות ייעודיים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דגם של בית על מחשבון

מתשואה מובטחת ועד צ'קים מראש: הטעויות של משקיעי נדל"ן

בכל תהליך שבו אנחנו מפקידים את כספנו בהשקעה מסוימת, קיים סיכון שמשתנה בהתאם לסוג ההשקעה וליכולת הגוף שאליו אנחנו מעבירים את כספנו לנהל את הסיכונים. להלן כמה טעויות שמשקיעי נדל"ן עושים, ומה כן כדאי לקחת בחשבון

כתבות שאולי פיספסתם

*#