המטבע של שווייץ שאתם לא מכירים

מרבית מטבעות הקריפטו מתוכננים כמטבעות ספקולטיביים. אלא שבמקביל, יש מיזמים רבים המנסים לתכנן מטבעות המאפשרים לייצר ערכים כלכליים וחברתיים במקומות שבהם הכסף ה"רגיל" לא מצליח. מטבעות אלה, להבדיל, מכונים מטבעות משלימים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צוג, שווייץ
צוג, שווייץצילום: Sam Chadwick / Shutterstock.com

לפני יותר מ-100 שנים הצליחו האחים רייט לבנות מטוס ולהמריא לראשונה בתולדות האנושות. למרות שבפועל ארכו הטיסות הראשונות רק כמה עשרות מטרים בודדים ואף נגמרו בנחיתות לא מוצלחות במיוחד, ההשפעה האמיתית היא הוספת האפשרות לפעול גם במרחב האווירי שלא היה נגיש עד אז. השינוי פתח את שערי הדמיון לאנשים רבים ורתם אותם לפיתוח יכולות תעופה שאיפשרו לאנושות להגיע לחלל בתוך עשרות שנים בלבד.

האם גם מטבעות הקריפטו, ובראשם הביטקוין והאיתריום, יצליחו לייצר את אותו שינוי תודעה, בהקשר של הכסף? עד הופעת הביטקוין, מעט מאד מהאנשים בעולם האמינו שניתן ליצור מטבע שלא באמצעות ממשלות ובנקים. כיום המצב שונה, וכמעט מדי יום אנו מתבשרים על מטבעות חדשים, ובאופק מפציע הליברה (שהזכרנו בפוסט הקודם), מבית המדרש של מארק צוקרברג. ייעודו העיקרי של מטבע זה הוא לייצר מנוע הכנסות נוסף (חדש) עבור פייסבוק ושותפותיה ובתוך כך לחזק את מעמדן וכוחן לעומת זה של הרגולטורים.

השאלה העיקרית בכל הקשור למטבעות אלה סובבת סביב הערך של המטבעות הללו, האם יש להם ערך ממשי והאם יהיה להם ערך בהמשך הדרך? להערכתנו יש סיכוי סביר שחלקם הגדול יהיה חסר ערך.

מדוע? ההסבר הפשוט הוא שמרבית מטבעות הקריפטו מתוכננים כמטבעות ספקולטיביים ואין קשר ממשי או ברור בין התועלת האמיתית שהם מביאים לעולם, לערכים שבהם מטבעות אלה נסחרים. אלא שבמקביל, יש מיזמים רבים המנסים לתכנן מטבעות שאינם ספקולטיביים. מטבעות המאפשרים לאנשים או לארגונים לייצר ערכים כלכליים וחברתיים במקומות שהכסף ה"רגיל" לא מצליח. מטבעות אלה, להבדיל, מכונים "מטבעות משלימים".

האם ניתן לתכנן ולייצר מטבע שייעודו הגנה וסיוע לעסקים בעת משבר כלכלי? האם ניתן לתכנן ולייצר מטבע שיעודד אנשים להעניק עזרה לאוכלוסיית הגיל השלישי, הצומחת בקצב מסחרר בכל העולם? האם ניתן לתכנן ולייצר מטבע שייעודו הספציפי לעודד שמירה על איכות הסביבה? התשובה לכל השאלות הללו היא כן.

כך למשל, מטבע ה-Fureai kippu נבנה ביפן לרווחת בני הגיל השלישי, ומטבע עירוני בעיר קוריטיבה בברזיל נבנה על מנת לעודד מחזור. מטבעות אלה פועלים בהצלחה כבר שנים רבות. למעשה, מטבעות משלימים אלה ורבים אחרים כבר קיימים ועובדים ביעילות ברחבי העולם, עוד הרבה לפני המצאת מטבעות הקריפטו.

מדינה אחת עם שני מטבעות

אם נשאל אנשים (כולל כלכלנים ידועי שם), כמה מטבעות יש בשוויץ, כהלך חוקי של המדינה, רובם ככולם יענו "אחד" - הפרנק השווייצי. אלא שהתשובה הנכונה היא שניים, בשווייץ יש שני מטבעות כבר מ-1934. בשוויץ פועל מטבע משלים, נוסף לפרנק השוויצרי, WIR, שערכו מוצמד לפרנק אך ניתן לסחור בו רק בין עסקים בשווייץ שחברים ברשת ה-WIR. המסחר במטבע ה-WIR מהווה כ-2% מהמחזור הכלכלי השנתי של שוויץ.

כיצד פועל המטבע? ובכן נניח שיש לנו עסק לייצור שוקולד, עסק אחר ברשת עוסק ביבוא ציוד חשמלי, ועסק אחר עוסק בהובלות וכן הלאה. בנוסף, נניח שאנו נמצאים בתקופה של שפל כלכלי ומפולת בבורסה (לדוגמה משבר הסאב-פריים ב-2008).

הבנקים מצדם לא רוצים לתת הלוואות לעסקים בתקופה זו, בוודאי לא לתת הלוואות בתנאים טובים. בנוסף, בתקופות משבר – לקוחות רוכשים פחות וחושבים פעמיים לפני כל הוצאה. לפיכך נוצר מצב שלעסקים יש יכולת לייצר ולסחור, אבל חסר להם את הכלי המאפשר לסחור שלא באמצעות סחר חליפין – כסף.

אם כן, כיצד ניתן לפתור את בעיית הנזילות (דהיינו הנגישות לכסף) של העסקים בתקופות משבר? בשביל זה יצרו בשוויץ את מטבע ה-WIR, המיועד למסחר אך ורק בין עסקים. בנק WIR נותן הלוואות במטבע ה-WIR לעסקים השווייציים, וזאת כנגד ביטחונות של אותם עסקים בריבית אפסית. הבנק עצמו מתקיים מעמלות שונות ומשונות.

באמצעות המטבע יכולים העסקים לסחור עם עסקים אחרים החברים אף הם ברשת של WIR. במקרים רבים,העסקות משלבות תשלומים משולבים, חלק ב-WIR וחלק בפרנקים. העסקים החברים ברשת מחויבים גם לקבל WIR אחרת ייענשו, למשל על ידי הוצאה מחוץ לרשת או באמצעות קנסות. כ-60 אלף עסקים שווייציים חברים ברשת זו.

עובדה מעניינת נוספת היא שהשימוש במטבע עולה (דהיינו יותר עסקים לווים WIR וסוחרים באמצעותו) דווקא בזמני שפל כלכלי (כשקשה לקבל הלוואות והכסף "נתקע") ופוחת דווקא בתקופות של פריחה כלכלית. מכאן שה-WIR פועל כמערכת מוניטרית המאזנת את הכלכלה.

לסיכום, ניתן לייצר מטבעות משלימים, המייצרים ערך משמעותי, ללא טכנולוגיה ואפליקציות. ואילו כיום, עם היכולות הטכנולוגית הקיימת, ניתן אף ביתר קלות לתכנן ולבנות מערכות של מטבעות ייעודיים (משלימים) שיעזרו לנו לעודד התנהגות רצויה המסייעת ליצירת פתרונות לאתגרי האנושות.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker