המלכוד של הפלטפורמות המונפקות: מצד אחד המשקיעים, מצד שני הקהילה - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלכוד של הפלטפורמות המונפקות: מצד אחד המשקיעים, מצד שני הקהילה

אובר, ליפט, פינטרסט ופלטפורמות שיתופיות אחרות גייסו מיליארדי דולרים לאורך חייהן הקצרים, והן גם מפסידות הרבה מאוד כסף על אף שהן רושמות הכנסות מרשימות. למה זה קורה?

הנפקת ליפט
Ringo H.W. Chiu/אי־פי

אובר, פלטפורמת שיתוף הנסיעות הענקית, נהפכה לחברה ציבורית לאחרונה, בהנפקה הגדולה ביותר מאז 2014. על אף שהשווי שקיבלה, כ-82 מיליארד דולר בדילול מלא, איכזב את בעלי מניותיה (לעומת לפחות מאה מיליארד דולר שהמשקיעים בפלטפורמה קיוו לקבל), עדיין מדובר בהנפקה התשיעית בגודלה בכל הזמנים.

לאחר פתיחת המסחר צנח מחיר מניית החברה (שבינתיים הספיקה להתאושש), ובכך הובע חוסר שביעות רצונו של הציבור מהחברה, שעל אף צמיחתה המהירה רושמת הפסדי ענק (ב-2018 הפסידה אובר כ-3.7 מיליארד דולר) ושורפת מזומנים בקצב מהיר. אלא שההנפקה הזו היא רק חלק מגל של הנפקת פלטפורמות משתפות הכולל ענקיות דוגמת ליפט, פינטרסט וסנאפצ'ט, ולפנינו עוד הנפקות צפויות של פלטפורמות דוגמת פייבר הישראלית, WeWork, גט, Airbnb ואחרות.

לפלטפורמות הללו יש הרבה מן המשותף, בנוסף להיותן פלטפורמות העושות שימוש בכלכלת שיתוף. ראשית, כולן חברות בקבוצת חברות ההזנק היוקרתית של "חדי הקרן", דהיינו סטארט־אפים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ועדיין נמצא בבעלות של משקיעים פרטיים - לפני אקזיט או הנפקה ראשונית. יתר על כן, הפלטפורמות הללו הגיעו לשווי הגבוה בתוך שנים בודדות. לדוגמה, WeWork, שבין מייסדיה הישראלי אדם נוימן, הוקמה באוגוסט 2012 והגיעה לשווי של כמיליארד דולר בתוך כשנה וחצי בלבד.

שנית, הפלטפורמות הללו גייסו מיליארדי דולרים לאורך חייהן הקצרים (רובן החלו את פעילותן לפני פחות מעשור), בעיקר מקרנות הון סיכון והון פרטי. אובר, שהוקמה ב-2009, מובילה את הפלטפורמות בכך שגייסה עד כה קרוב ל-25 מיליארד דולר משלל משקיעים, חברות וקרנות. ליפט, אחת המתחרות הגדולות שלה, גייסה עד היום כ-5 מיליארד דולר אף שהוקמה רק ב-2012, ולבסוף פינטרסט, הרשת החברתית המקוונת דמוית לוח המודעות, הוקמה ב-2009 וגייסה עד כה כ-1.5 מיליארד דולר ממגוון גופים, ביניהם קרנות הון סיכון דוגמת קרן BVP האמריקאית.

שילוט עם לוגו של חברת פינטרסט בחזית בניין הבורסה לניירות ערך בניו יורק
בלומברג

אלא שב-2018 הפסידה פינטרסט כ-63 מיליון דולר, וזאת למרות שהכנסותיה עמדו על כ-756 מיליון דולר - וזוהי נקודת הדמיון השלישית בין הפלטפורמות: רובן ככולן מפסידות הרבה מאוד כסף על אף שהן רושמות הכנסות מרשימות. ההפסדים המדווחים על ידי הפלטפורמות אינם מפתיעים בהינתן שהן משקיעות הון עתק בצמיחה גלובלית ובהשגת נתח שוק.

כשפלטפורמה מגייסת מאות מיליוני דולרים, לא כל שכן מיליארדי דולרים, עליה להצדיק את הגיוס ולהסביר כיצד בדעתה להשקיע את ההון האדיר. מכיוון שהפיתוח הטכנולוגי, לרוב, איננו כה יקר, השימוש העיקרי להון הרב עשוי רק להיות כניסה לעוד ועוד שווקים ומדינות, במטרה ליהפך לפלטפורמה גלובלית לה מיליוני משתמשים כמו גם לרכישת חברות רלוונטיות (וחלק מהפלטפורמות אכן ביצעו רכישות כאלה ואחרות).

יתר על כן, הנפקת חברה בשלב מאוחר יחסית ובשווי גבוה יחסית, משמעו שהמשקיעים שהשכילו להשקיע מוקדם בחברה רושמים רווחי ענק (על אף האכזבה האפשרית שהרווחים לא גבוהים אף יותר) וזאת על חברות שבפועל – מפסידות הון רב. בכך מרוויחים אותם משקיעים, תוך שהם מגלגלים את הסיכון הרב הגלום בפלטפורמה אל הציבור ואל המשקיעים המוסדיים, שרוכשים את המניות בבורסה וחולמים על ההשקעה "באמזון או בגוגל הבאות".

בשלב זה קשה להעריך האם חלק מהחברות תהיינה אי פעם רווחיות והאם תוכלנה לעמוד בסטנדרטים המצופים מחברות ציבוריות. לדוגמה, אובר עצמה התייחסה לנושא בתשקיף שפירסמה, והזהירה כי עלויות התפעול שלה צפויות רק לגדול, וכי אין בידה להעריך מתי, והאם בכלל, תעבור לרווחיות, וזאת בהתאם לדעתם של מומחים רבים, הטוענים שאופן פעולתן הנוכחי של אובר, ליפט ואחרות לא מאפשר להן כלל להרוויח.

אובר
Neil Hall/רויטרס

לחצים אדירים להחזיר את ההשקעה

מדוע אם כן מנפיקות הפלטפורמות את מניותיהן בבורסה דווקא כעת ומעוניינות להיות חברות ציבוריות? הרי שוק ההון לא בוטח בחברות גדולות שמפסידות עוד ועוד כספים המושקעים בגידול ותפיסת נתח שוק. הסיבה לכך נעוצה בקרנות ההון הפרטי והון הסיכון שנתנו לפלטפורמות הללו מימון נדיב בעבר וכעת עליהן לממש את השקעותיהן.

טיבן של קרנות אלה הוא שהן מסיימות את תקופת ההשקעה שלהן ואז עליהן לממש ולקבל את כספן בחזרה - בתוספת רווח כמובן. מימוש זה מתבטא בלחצים אדירים למכירת החברה, להנפקתה או, בלית ברירה (באם לא ניתן להנפיק או למכור) למחיקת ההשקעה (לרוב בד בבד עם סגירת החברות). אלא שלצערן של הפלטפורמות, לוח הזמנים של הקרנות אינו מתואם עם לוח הזמנים שלהן, בעוד הן מנסות לצמוח ולכבוש עוד ועוד שווקים ברחבי העולם.

היתרון היחסי של הפלטפורמות, כאמור, לרוב לא נובע מהטכנולוגיה שהן פיתחו, אלא מכך שעומדת לרשותן קהילת יצרני ערך אדירה המסייעת לפלטפורמה להרוויח, ופיתוח קהילה הוא נושא מורכב ביותר, ארוך טווח ובעיקר כזה הדורש הון משמעותי, ידע וגם לא מעט מזל. מכאן, שבעת הנפקתן (וייתכן שכך גם יהיה בעתיד), הפלטפורמות כלל לא ערוכות לדווח על רווחים, לחלק דיווידנדים, להראות רווחיות (או אפילו יציבות) ובפועל נדרשות לעוד ועוד השקעות מצד בעלי המניות, ובכך לא מתאימות למצופה מחברות ציבוריות, המאופיינות בבשלות ובאסטרטגיה ברורה יחסית.

ולבסוף, אף לאחר ההנפקה, הפלטפורמות מוצאות את עצמן בסיטואציה מורכבת ביותר. אם מטרת החברות הציבוריות ה"רגילות" היא לייצר ערך (כספי ואחר) עבור בעלי המניות שלהן וזאת באמצעות יצירת תזרים הכנסות ורווחים מלקוחותיהן, פלטפורמות שיתופיות נשענות בעיקר על קהילת יצרני הערך שלהן - אותם נהגים, בעלי דירות או ספקי שירותים (נקראים לעתים יצרכנים: יצרנים-צרכנים, שכן לעתים הם עשויים להיות גם יצרני הערך וגם הלקוחות, בעת ובעונה אחת). מכאן, שפלטפורמות הנסחרות בבורסה צריכות לתמרן בין האינטרסים של יצרני הערך, הלקוחות ובעלי המניות, וזאת מבלי להתייחס לבעלי עניין חשובים נוספים (הקיימים גם לחברות שאינן פלטפורמות שיתופיות) כגון עובדי החברה, הספקים, הקהילה ועוד.

חלל עבודה של וויוורק
בלומברג

ככלל, הנפקות מציעות למשקיעים הזדמנות להשקיע בחברות מלהיבות, בעלות פוטנציאל גידול מבטיח והיתכנות לעתיד מזהיר. השקעה במניה מבטיחה כבר בשלב הנפקתה עשויה להיות צעד רווחי ביותר, כפי שיעידו משקיעים שהשתתפו בהנפקות של חברות דוגמת פייסבוק או נטפליקס. אלא שבעת הנפקה, מאמצי השיווק של החתמים, האחראים להנפקה, מייצרים לעתים תמונת מצב אופטימית וזוהרת, ולכן המשקיעים עשויים להתאכזב בסופה. בין אם מדובר בשווי מנופח או בקושי להעריך את הפעילות של החברה המונפקת, בכל הקשור לפלטפורמות המונפקות טרם זמנן, כדאי מאוד לנהוג ביתר זהירות.

ולבסוף, יש לשים לב לכך שהנפקת פלטפורמות מייצרת לעתים מתח וקונפליקטים בין המשקיעים לבין אותם יצרכנים, שבזכותם הפלטפורמה מייצרת ערך. אנו נמצאים כיום בתקופת מעבר בין תפישת עולם המושתתת על מערכת יחסים בין ספק ללקוח, לתפישה של כלכלת שיתוף, שלפיה כל גורם עשוי להיות ספק, לקוח או שניהם בעת ובעונה אחת, ובכך נהפך הארגון לפלטפורמה.

בהתאם, יש לבחון מחדש הנחות יסוד של המערכת הקודמת, הנוגעות, לדוגמה, בזכויות קניין, בזכויות עובדים או בתהליכי פיתוח ארגוני. בפרט, יש למצוא פתרון לאתגרים מהותיים דוגמת זכויות יצרני הערך, שלא מוגדרים עדיין כראוי, ובאו לידי ביטוי, בין היתר, בהפגנות הנהגים של אובר נגד הפלטפורמה לפני ובזמן שארעה ההנפקה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#