מנאס"א ועד הרשות בלאומית לבטיחות בדרכים: כך כלכלה שיתופית מסייעת לארגונים - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנאס"א ועד הרשות בלאומית לבטיחות בדרכים: כך כלכלה שיתופית מסייעת לארגונים

לפני כעשור נתקלה נאס"א באתגר קשה לפיצוח. במקום להרים ידיים, היא החליטה לפנות לחוכמת ההמונים, ולהציע לאנשים מחוץ לארגון לפתור את הבעיה ■ חברות רבות מגלות את כוחה של הכלכלה השיתופית - וזה הגיע גם לישראל

מהנדסי נאס"א
POOL/רויטרס

ב-2009 רצה מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי של ארה"ב, נאס"א, לפתור כמה אתגרים קשים, אלא שהפתרונות נראו מאתגרים במיוחד. לדוגמה, נאס"א רצתה לחזות טוב יותר מתי תהיה קרינת חלקיקים מסוכנת מהשמש (SPE), שכן קרינה זו עשויה לפגוע, לדוגמה, בתשתיות (למשל בציוד התקשורת של חלליות) ועשויה אף לסכן אסטרונאוטים בחלל.

במקום להרים ידיים או לגייס עוד ועוד מומחים, פנתה נאס"א לפלטפורמה משתפת בשם InnoCentive שבה חברות וגופים מעלים סוגיות ובעיות הקשורות לפרויקטים קיימים וקוראות לגולשים להציע פתרונות לבעיות המוצגות, תוך חיבור לידע חוץ-ארגוני ושימוש בחוכמת ההמונים ובאנשים שאינם עובדי החברות.

במקביל, מאפשרת הפלטפורמה לאנשים בעלי ידע ויכולות מכל מקום בעולם לקבל תגמול על הפתרונות שהם מייצרים. נאס"א רצתה לעשות שימוש בקהילת פותרי האתגרים של InnoCentive הכוללת קרוב ל-400 אלף משתמשים מכ-200 מדינות.

עם פרסום האתגר, שתומחר ב-30 אלף דולר (דהיינו מציע הפתרון הטוב ביותר מקבל את הסכום הנ"ל), קיבלה נאס"א כ-579 פתרונות מ-53 מדינות, כשהפתרון הטוב ביותר היה של מרצה בדימוס, ד"ר ברוס קרגין מניו-המפשייר, שהציע אלגוריתם מפתיע ביעילותו (יעיל כפליים מהאלגוריתם הקיים).

ההצעה הזוכה היתה מורכבת מ-14 עמודים של הסבר על הפתרון ונתונים התומכים באלגוריתם המוצע. ד"ר קרגין זכה בפרס המכובד ואילו מנהלי נאס"א שיבחו והיללו את המרצה בדימוס על תרומתו לארגון, ומאז החלו לעשות שימוש קבוע ב- InnoCentive וקיבלו אלפי פתרונות ממומחים חוץ-ארגוניים, ובכך הרחיבו את מעגל הידע של הארגון. 

ההתפתחות של InnoCentive היא סיפור מעניין בפני עצמו. InnoCentive עצמה החלה כיוזמה פנימית של חברת התרופות Eli Lilly, חברת תרופות ענקית (שלה כ-40 אלף עובדים) שהבינה שכדאי לייצר כלי המאפשר שיתוף פעולה בתוך הארגון, על מנת לחבר בין צוותים שונים העוסקים בפיתוח ובפתרון בעיות לידע הפנים-ארגוני הקיים כבר בתוך החברה.

בעקבות ההצלחה של המיזם, החליטה Eli Lilly להגדיל את יכולתה לפתור אתגרי פיתוח באופן אפקטיבי על ידי מתן אפשרות לאנשים מכל העולם לתת מענה לאתגרים  שפורסמו ב-InnoCentive. לבסוף, ב-2001, החליטה Eli Lilly להפוך את InnoCentive ליישות עצמאית המאפשרת לכל אחד לפרסם באמצעות הפלטפורמה אתגר ומהו הפרס שבו יזכו הפותרים. במעשה זה איפשרה Eli Lilly לכל אחד ואחת ליהנות מהיכולות והאינטליגנציה של מאות אלפי פותרי האתגרים ("היצרכנים") הנמצאים ברשת של InnoCentive.

דוגמה נוספת היא אמזון, שהקימה כבר ב-2005 פלטפורמה בשם "Amazon Mechanical Turk", בעיקר במטרה לייצר תגיות חיפוש לעמודים באתר החברה כך שניתן יהיה לחפש בהם ביתר יעילות. מכיוון שלא מצאה אלגוריתם שייצר תגיות כאלה, היה צורך למצוא דרך שתאפשר לבצע פעולות פשוטות במסות גדולות הדורשות אינטליגנציה אנושית.

לצורך כך פיתחה אמזון פלטפורמה שתאפשר לבקש מאנשים לבצע מטלות פשוטות תמורת תשלום. עבור כל עמוד שתויג קיבלו המתייגים תשלום צנוע. לאחר שראתה אמזון כי הביקוש בפלטפורמה גבוה, פתחה החברה את השירות גם לארגונים ואנשים חיצוניים. כיום, מעל לחצי מיליון משתמשים מכ-150 מדינות מציעים ומקבלים על עצמם משימות קטנות הדורשות אינטליגנציה אנושית תמורת תשלום.

רבים מכירים פלטפורמות דוגמת ויקיפדיה, Airbnb, אובר ואחרות. אלה הן דוגמאות קלאסיות של סטארט-אפים שנולדו מתוך מטרה לייצר שירותים חדשים על פי המודל של כלכלה שיתופית ומשתפת. מתוך הבנה שכלכלה שיתופית היא מתודה חדשה לייצור שירותים, מוצרים וידע, עוד ועוד ארגונים, ציבוריים ופרטיים כאחד, מבינים שכדאי להם להשתמש בכלכלה משתפת ככלי עבודה לפיתוח הארגון ויכולותיו.

ולראיה, יש בישראל כבר כמה דוגמאות מצליחות לשימוש של ארגונים בכלכלה שיתופית. כך לדוגמה, מגן דוד אדום פיתחו את פלטפורמת "נאמני חיים", פלטפורמה שבאמצעותה מגן דוד אדום מגדיל את מספר נותני מענה רפואי בשעת חירום. ברשת של נאמני חיים רשומים יותר מ-15 אלף מגישי עזרה ראשונה, חובשים, פרמדיקים ורופאים (שאינם מתנדבים או עובדים במד"א), ובעת קבלת קריאת מצוקה ניתן להזניק את נותן המענה שנמצא במרחק הקרוב ביותר לאירוע, וכך מגבירים את הסיכוי להציל חיים.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשיתוף משטרת ישראל ועמותת "נתיב בטוח", הקימה ב-2016 רשת של נהגים המוגדרים כ"שומרי דרך" המצלמים בזמן נסיעה עבירות תנועה. יותר מעשרת אלפים נהגים כבר פעילים ברשת, וברשימת ההמתנה עוד אלפי נהגים המעוניינים להצטרף, ועל מנת לעמוד בקצב הדיווחים שהמיזם מייצר, החליטה הממשלה, כבר לפני כשנה, להקים יחידה משטרתית שתרכז את הטיפול בעבירות המתועדות.

בדומה, גם צה"ל מפתח בימים אלו כמה מיזמים של כלכלה שיתופית ומשתפת ובוחן כיצד ניתן להפוך את כלכלת השיתוף לכלי עבודה ארגוני, שיאפשר פיתוח שיטתי של פתרונות לאתגרים שונים שעמם הצבא מתמודד.

לארגונים וחברות רבים יש אפליקציות המאפשרות ממשק נוח ויעיל בין המשתמשים לארגון, אלא שלא בכך מדובר כאן. כלכלת שיתוף מסוגלת לסייע לארגונים השונים בפתרון מגוון רחב של אתגרים, בין אם באמצעות יצירת שיתוף בתוך הארגון עצמו ובין אם באמצעות יצירת שיתופים שונים עם משתמשים החיצוניים לארגון, ובעיקר - מאפשרות רתימת יכולות, משאבים וידע מחוץ לארגון לשם פתרון האתגרים הללו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

טראמפ ושי בביג'ינג ב-2017

ההיגיון המושתק מאחורי מלחמת הסחר של טראמפ

נשיא ארה"ב נוטה להעביר מסרים שטחיים ותוקפניים, אך אין משמעות הדבר שהוא תמיד טועה ■ הניסוי האמריקאי הגדול - שבודק אם ארה"ב יכולה לשמור על הבכורה הטכנולוגית, גם בלי שהייצור יבוצע אצלה - עלול להתברר כמסוכן מאוד ■ השאלה האמיתית היא אם שווה לארה"ב לשלם את מחירי הגלובליזציה עבור מוצרים זולים יותר

כתבות שאולי פיספסתם

*#