לפריפריה התיירותית בישראל יש מה ללמוד משווייץ - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפריפריה התיירותית בישראל יש מה ללמוד משווייץ

תיירים כיום מחפשים חוויות אותנטיות, מהסוג שניתן למצוא בשפע מחוץ למרכזי התיירות המובילים. ואולם, במודל העסקי של התיירות הקלאסית קשה לפתח תיירות משמעותית במקומות אלה, על אף החוויה המקומית שניתן לספק בפריפריה התיירותית

4תגובות
ז'נבה , שווייץ
Getty Images IL

בשבוע שעבר ביקרנו בתערוכת התיירות IMTM שמוביל משרד התיירות. תערוכה מרשימה שבה ראינו, ביחד עם אלפי מבקרים ומציגים, את העושר התיירותי והתרבותי שיש לארצנו הקטנה להציע.

התיירות הנכנסת לישראל עלתה בכ-50% בתוך כמה שנים, ומאות אלפי תיירים נוספים מחו"ל צפויים לבקר בשנה הקרובה בישראל, עם ובלי קשר לאירוויזיון. הגידול המרשים מהווה הן אתגר והן הזדמנות בתחום התיירות. אלא שמשרד התיירות עצמו מתלונן על המצוקה הקיימת בפיתוח תשתיות תיירות (ובראש ובראשונה בתחום ההלנה) המתקשות לעמוד בקצב גידול התיירים, כשהדאגה העיקרית היא שאם ישראל לא תספק מענה לביקוש, אנחנו עלולים לפספס את ההזדמנות שנוצרת.

עם זאת, אל לנו לטעות ולחשוב שכולם נהנים מהגידול בתיירות, שכן בפועל נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים על כך שכ-70% מהתיירים מבלים ולנים במספר מצומצם ביותר של מרכזים תיירותיים (דוגמת תל אביב, ירושלים ואילת), ואילו שאר הערים והמועצות האזוריות בארץ מתחלקות במה שנשאר.

מחקר שערכנו ב-2018 מחזק את הנתונים הללו ומראה בנוסף כי ה"פריפריה התיירותית" בישראל מתקשה לייצר לעצמה ערך מוסף לעומת הערים התיירותיות, גם בכל הקשור לתיירות משתפת. זאת, ככל הנראה, הסיבה שערים, רשויות ומועצות מקומיות רבות ברחבי הארץ משקיעות מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח וקידום התיירות המקומית, החל מפרסום, קידום ושיווק תיירותי, המשך בהפקת אירועים ופסטיבלים וכלה בפיתוח תוכניות, אטרקציות ומסלולי טיול שונים בשטחן.

אלא שבהינתן שהגידול המשמעותי צפוי בשנה הקרובה, כלל לא ברור כיצד ניתן בכלל לגייס את המשאבים הנדרשים ולייצר את התשתיות הנדרשות בזמן, מה גם שהתיירות "הקונבציונלית" מושתתת על תשתיות פיזיות קיימות דוגמת מלונות ואטרקציות, שלהקמתם נדרש זמן וכסף רב. 

ואולם, נדמה שכיום יותר ויותר תיירים מחפשים חוויות אותנטיות. חוויות כאלה קיימות בשפע דווקא מחוץ למרכזי התיירות המובילים, ונמצאות לעתים קרובות בגליל, בנגב, ואפילו בשכונות הפחות מתוירות בערים, דוגמת ירושלים ותל אביב. במודל העסקי של התיירות הקלאסית קשה לפתח תיירות משמעותית במקומות אלה (שכן במרבית המקרים אין זה כלכלי), על אף החוויה המקומית שניתן לספק בפריפריה התיירותית.

מטרהורן, שוויץ

אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

ובכן, הרבה. התיירות המשתפת משמשת להתמודדות עם האתגרים הללו תוך שימוש בנכסים וביכולות הפרטיים והציבוריים שכבר קיימים בכל אותן ערים ומועצות אזוריות, החל מהאטרקציות הגדולות והמושקעות וכלה באירוח ביתי אצל אמן מקומי, מפגש עם מספרת סיפורים או אירוח בביתו של שף חובב.

מנגד, יש לשים לב שהקמת פלטפורמת תיירות משתפת אינה פשוטה כלל, שכן לא מדובר רק בהקמת אתר אינטרנט או אפליקציה אלא בעיקר בגיוס אקטיבי של קהילת יצרני ערך - אנשים ובתי עסק המספקים חוויות ושירותי תיירות איכותיים וייחודיים.

לרשויות, מתברר, יש תפקידים מהותיים בבניית התשתית לתיירות המשתפת - בייצור מדיניות ורגולציה, בתכנון תמריצים, במניעת מפגעים, בהפעלת מודלים עסקיים אפקטיביים ועוד. כיום ניתן להתרשם מכמה אתרי אינטרנט ואפליקציות תיירותיות שהושקו בשנים האחרונות על ידי משרדי ממשלה כמו משרד התיירות והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, כשבאחרון ניתן אף להירשם ולהצטרף למאגר במגוון קטגוריות כגון לינה, אוכל, אטרקציות ועוד.

בתחום זה ניתן ללמוד רבות משווייץ, אחת המדינות המובילות בעולם בתחום התיירות. לשכת התיירות השווייצית וחברת הרכבות השווייצית, ה-SBB, הקימו בשיתוף עם פלטפורמת התיירות וההלנה e-domizil, פלטפורמה ייעודית לשווייץ שמסגרתה ניתן להשכיר ולשכור בתים ודירות (בדומה ל-Airbnb).

במקביל, רשויות וערים שווייציות הקימו אתרים ואפליקציות תיירות המרכזות נדבכים תיירותיים רבים בתחומן, החל מבתים ודירות להשכרה, המשך באירועים וחוויות מקומיות וכלה במסעדות מקומיות. מוריה רוקמן, יזמת תיירות משתפת ושותפה בפלטפורמת ההלנה smilinghouse.ch מספרת כי יותר ויותר רשויות בשווייץ מפעילות פלטפורמות תיירות המנסות להציע פתרון כולל לתיירים, תוך הדגשת הייחודיות המקומית ובמקביל מיישמות את המדיניות הציבורית של הרשות, כולל, לדוגמה, גביית מסי תיירות.

הפלטפורמות מנוהלות ומשווקות על ידי הרשות, ובכך מעניקות אמון ותג איכות שבזכותם התושבים והתיירים מעדיפים להשתמש בפלטפורמה המקומית על פני הבינלאומית, ובכך יוצרים רווחים לרשות המושקעים בחזרה בקהילה. יתרה מכך, באמצעות פלטפורמה המופעלת על ידי הרשות ניתן להבטיח את שמירת הצביון והאינטרס המקומי (לדוגמה השכרת בתים ודירות במקומות המיועדים לכך ובאופן התואם את מדיניות הרשות), וזאת בניגוד לפלטפורמות בינלאומיות דוגמת Airbnb או HomeAway שלא פועלות לטובת האינטרסים המקומיים ולהן יכולת מוגבלת לפנות ישירות למגוון גדול של בעלי עניין מקומיים.

אנו מאמינים שערים ורשויות מקומיות בישראל שילמדו מהמודל השווייצי יוכלו להרחיב אותו ולייצר פלטפורמות משתפות מקומיות, וכך יוכלו להתמודד בהצלחה עם אתגרי תיירות ישראל ב-2020.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תמונת הכור הפגוע בצ'רנוביל - מתוך הסדרה בשם זה

מכשל לקטסטרופה: מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל על הכלכלה העולמית

הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד

כתבות שאולי פיספסתם

*#