הפריפריה מחכה למהפכת הכלכלה השיתופית - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפריפריה מחכה למהפכת הכלכלה השיתופית

השימוש בכלכלה המשתפת בפריפריה דל יחסית מסיבות רבות ומגוונות, אולם בראש וראשונה ניתן לייחס זאת למדיניות של הפלטפורמות עצמן, הפועלות לרוב למטרת רווח ולכן מתמקדות במרכז

מונית של גט טקסי
אייל טואג

בכתיבת הטור השתתף שגיא שיין מג'וינט ישראל

ש' היא בחורה ערבייה המתגוררת במזרח ירושלים ואמא לשלושה. היא ובעלה עובדים בעבודות מזדמנות, וההכנסה המשפחתית נמוכה. לפני כשנה וחצי שמעה ש' על תוכנית ייחודית שנפתחה, שנותנת כלים לפתיחת חנות מקוונת בפלטפורמות איביי ואטסי, ומספקת הכשרה ותמיכה קהילתית בנושא. במסגרת התוכנית, קיבלו ש' וחברותיה כלים מקצועיים בנושא הסחר המקוון, כמו גם כלים "רכים" הנוגעים להתנהלות בעולם העסקי ואל מול לקוחות, עולם שהיה זר לה לחלוטין.

לאחר תהליך ארוך, פתחה ש' חנות באיביי שבה היא מוכרת שמן זית, סבונים משמן זית (שאותם היא מייצרת בעצמה) וכן מגוון מוצרי יד שנייה. כיום, החנות פעילה ומוכרת את המוצרים בעיקר ללקוחות מארה"ב ומאנגליה. הודות לתוכנית, מצליחה ש' להגדיל את הכנסתה ובו בעת לטפל במשפחתה. ההזדמנות נוצרה בזכות תוכנית לקידום השתתפות של נשים מהמגזר הערבי בפלטפורמות משתפות, פרויקט שמקורו בהתערבות ובשיתוף פעולה של ארגוני חברה אזרחיים, במקרה זה ג'וינט ישראלתבת.

איביי, שנוסדה ב-1995, היא אחת הפלטפורמות המשתפות הראשונות בעולם, העושה שימוש בקהילת יצרני הערך שלה (הסוחרים) על מנת לגדול ולספק את צורכי הלקוחות. האופן בו פלטפורמות משתפות שונות מייצרות ערך מומחש היטב בוויקיפדיה, הכותבת את המושגים וההגדרות שכולנו משתמשים בהם באמצעות קהילת הכותבים והעורכים (קהילה של עשרות אלפי מתנדבים), וכן ב-airbnb, שהדירות שהיא מציעה שייכות לקהילת המשכירים שלה.

אתר אטסי
בלומברג

הכלכלה המשתפת מייצרת ערך בעזרת נגישות לנכסים קיימים במקום בעלות על נכסים. גישה זו מאפשרת צמיחה מואצת, דבר שמביא לחדשנות משבשת במגוון תחומים. לדוגמא: פלטפורמות דוגמת פייסבוק, יוטיוב וטריפאדווייזר, ועוד רבות אחרות, שינו את פני התעשיות שבהן פעלו ושינו את כללי המשחק בתחום.

על פי הערכות, ב-2025 מחזור הכלכלה המשתפת יגיע לכ-335 מיליארד דולר, וזאת באמצעות יותר מ-72 מיליון עובדים שייצרו ערך עבור הפלטפורמות בכמעט כל תעשייה שעולה על הדעת: החל מתחבורה, נדל"ן, תיירות ופנאי, המשך בבריאות וביטחון וכלה במידע, תקשורת ופיננסים. מכאן שהכלכלה המשתפת נהפכת לגורם מרכזי בעיצוב עולם העבודה והתעסוקה, גורם המשפיע על היכולת להתפרנס, על התנאים והזכויות הסוציאליות של העובדים ועוד.

הסיפור של ש' הוא סיפור פרטי ומוצלח, אולם עולות ממנו כמה שאלות. ראשית, האם באמת קיים שימוש משמעותי בכלכלה המשתפת בפריפריה, או שמא ש' היא היוצאת מן הכלל שאינה מעידה על הכלל? ושנית, האם בכלל חשוב שהפריפריה תיקח חלק משמעותי בעולם הכלכלה המשתפת?

70% מהכלכלה המשתפת - בתל אביב

לנו נראה כי הפריפריה עשויה להרוויח רבות מהכלכלה המשתפת, וכי מדובר בהזדמנות לפרנסה ולפיתוח כלכלי-חברתי באמצעות משאבים ויכולות שכבר קיימים בפריפריה, ובוודאי שלא כדאי לאוכלוסיות אלה "להישאר מחוץ למשחק" לאור השינויים בעולם העבודה והתעסוקה. לפיכך, ערכנו מחקר בנושא, בשיתוף ג'וינט ישראל - תבת, במטרה לבחון באיזו מידה כוללת בתוכה הכלכלה המשתפת את כלל האוכלוסייה, ובמיוחד את הפריפריה החברתית והגאוגרפית (עורכי המחקר הם ד"ר צפריר בלוך-דוד, ד"ר יאיר פרידמן וד"ר אבי שניידר).

במחקר נבחנו תחומים שונים כגון תחבורה וחניה, תרבות, אמנות, הלנה ופיננסים. בכל התחומים חזר על עצמו אותו דפוס שימוש: עיקרי הממצאים הראו שכ-80% מפעילות הכלכלה המשתפת מתרחשת בערים הגדולות: כ-70% באזור תל-אביב ועוד כ-10% סביב ירושלים וחיפה. בכל הקשור לחתך הסוציו-אקונומי של המשתמשים, נמצא שבמרבית הפלטפורמות שנבחנו, לפחות 60% מיצרני הערך (נותני השירותים בפלטפורמות והמשתכרים ממנה) היו בעלי השכלה אקדמית כלשהי ומאוכלוסיות מבוססות יחסית.

השימוש בכלכלה המשתפת בפריפריה דל יחסית מסיבות רבות ומגוונות, אולם בראש וראשונה ניתן לייחס זאת למדיניות של הפלטפורמות עצמן, הפועלות לרוב למטרת רווח ולכן מתמקדות במרכז. בנוסף, אין בישראל מדיניות ציבורית (לא לממשלה ולא ברמה המקומית) בנושא הכלכלה המשתפת, ולכן חסרים שיתופי פעולה בין פלטפורמות לרשויות כמו גם תמיכה, הכוונה ורגולציה מצד הרשויות, שחסרות, בשלב זה, את הכלים להבין או להצדיק כלכלית תמיכה ושיתוף פעולה עם פלטפורמות, בייחוד ככלי לחיזוק אקטיבי של הפריפריה.

AIRBNB אתר השכרת הדירות
JOHN MACDOUGALL/אי־אף־פי

מתוך המחקר שביצענו עולה כי לעת עתה, למרות הפוטנציאל הרב שיש לכלכלה המשתפת לייצר הזדמנויות מחוץ לערים הגדולות, לא השתנו דפוסי התעסוקה בפריפריה לעומת דפוסי התעסוקה הקיימים. לכאורה אנשים ועסקים בפריפריה יכולים ליצור לעצמם הזדמנויות על סמך יכולות, ידע, נכסים ומיומנויות שכבר נמצאים ברשותם, אבל לא עושים זאת. אם כן, מה נדרש על מנת שהזדמנות זו לא תתפספס? על מנת שהכלכלה המשתפת תשמש ככלי לפיתוח הפריפריה ולא תסייע להגדלת הפערים בין הפריפריה למרכז?

הסיפור של ש' מייצג פעולה בכיוון הנכון. תוכניות הג'וינט מעודדות יזמות בתחומי הסחר המקוון בעיקר באזורי הפריפריה באמצעות הכשרה מקצועית, במקביל להקמת קהילות תומכות. עד כה התמקדו התכניות ביצירת ערך וחיזוק המגזר החרדי, קהילת יוצאי אתיופיה וכן בקרב נשים ערביות (ממזרח ירושלים ומהצפון). לו היה הג'וינט משאיר את הפיתוח הכלכלי וההתפתחות בפריפריה לכוחות השוק החופשי, לא יכלו ש' ושאר המשתתפים בתכניות ליהנות מההזדמנויות שהכלכלה המשתפת יוצרת.

האם השקעה בהכשרת אנשים מהפריפריה היא צעד מספיק על מנת לרתום את הפוטנציאל של פיתוח כלכלה מקומית חזקה בפריפריה?  להערכתינו זהו צעד חשוב, אולם על מנת למנף את ההזדמנות של פיתוח הפריפריה באמצעות כלכלה משתפת, עלינו לבנות מיזמים בהם שותפים רשויות מקומיות, גופי חברה אזרחית כמו הג'וינט וגופים עסקיים.

עינב אהרוני יונס, מנכ"לית ג'וינט – תבת רואה חשיבות רבה בתחום הכלכלה המשתפת. "אנו חושבים שבשוק העבודה המשתנה, חשוב מאוד לייצר גיוון במקורות הפרנסה, וזאת על מנת להרחיב את ההכנסה החודשית", אמרה. "כדי לעשות זאת, חשוב מאוד לקדם ולפתח Reskilling בקרב האוכלוסיות המוחלשות. כך למשל, בתוכנית לינק, אנו מאפשרים לאוכלוסיות שונות לפתח כישורים לשימוש בכלים של כלכלה משתפת, דוגמת סחר מקוון, יזמות ועוד".

שיתוף כזה יאפשר פיתוח כלכלה מקומית על בסיס משאבים או יכולות שכבר קיימים (למשל היכולת של ש' לייצר סבוני שמן זית), מתוך שמירה וקידום של האינטרסים  המקומיים ומתוך יכולות עסקיות של הגופים העסקיים. ההזדמנות היא לייצר פיתוח חברתי כלכלי משמעותי בהשקעה קטנה יחסית, בקצב מהיר, כשרוב הרווחים מגיעים לפריפריה עצמה (לפחות 70%). מה שלא היה אפשרי קודם לכן בהחלט אפשרי עכשיו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסעדה בקלימנוס

מנהל מסעדה לא ענה למייל בעת חופשה - ופוטר. מה קבע בית המשפט?

העידן הדיגיטלי הביא לחיינו הרחבה כמעט בלתי מוגבלת של שעות העבודה - טלפונים, מיילים והודעות בלתי פוסקות, לפני ואחרי שעות העבודה, ובלי שכר על שעות נוספות. במדינות שונות נפסקו חוקים שונים שניסו להסדיר את הסוגיה

כתבות שאולי פיספסתם

*#