הפסיכיאטר שאימן סבתות לטפל בדיכאון - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיכיאטר שאימן סבתות לטפל בדיכאון

לאחר שמטופלת של ד"ר דיקסון התאבדה משום שלא היה פסיכיאטר זמין בקרבתה, החליט הרופא להשתמש במשאב זמין ונגיש כדי להציע טיפול נפשי לאלו שזקוקים לו, והקים את קהילת הסבתות

ספסל הידידות בזימבבואה
מתוך עמוד הפייסבוק של התוכנית

ערב אחד ב-2006, קיבל הפסיכיאטר דיקסון ציבאנדה מזימבבואה שיחת טלפון מחדר המיון שנמצא כמאתיים קילומטרים מביתו. הרופא בצד השני סיפר לו שאריקה, מטופלת של דיקסון, נמצאת במיון בשל לקיחת מנת יתר של תרופות, ולמרות שכרגע היא בסדר, עליה לקבל אבחון וטיפול פסיכיאטרי מתאים.

דיקסון סיכם עם הרופא המטפל שברגע שאריקה תשוחרר, עליה לעלות על אוטובוס ביחד עם אמה ולהגיע אליו לטיפול. אך למרות הסיכום, אריקה מעולם לא הגיעה לטיפול, ובמקום זאת קיבל ד"ר דיקסון שיחת טלפון עצובה מאמה של אריקה, שבה התבשר שאריקה התאבדה. אריקה תלתה את עצמה על עץ המנגו בחצר ביתה. ד"ר דיקסון חש עצב רב ושאל מדוע לא הגיעה אריקה אליו מיד עם השחרור כפי שסוכם, והתשובה שקיבל היתה שפשוט לא היו ברשותם 15 דולר - עלות הנסיעה אליו לקליניקה.

שיחה זו פגעה בנימי נפשו וטילטלה אותו בכל רמ"ח אבריו. ד"ר דיקסון עמד אל מול אתגר אדיר, בדמות מציאות בלתי אפשרית שבה יש רק שניים-עשר פסיכיאטרים במדינה שבה גרים כ-14 מיליון תושבים. כיצד ניתן בכלל להעלות על הדעת שכמות כה זניחה של פסיכיאטרים יכולה להעניק טיפול ראוי לאוכלוסייה כל כך גדולה?

הפתרון המתבקש וה"רגיל" היה להשקיע משאבי זמן וכסף במאמץ להגדיל את מספר הפסיכיאטרים באופן דרסטי במדינה, אלא שפתרון זה לא היה מעשי או אפקטיבי. לשם יישום פתרון זה יידרשו שנים רבות ומשאבים עצומים, ולכן נדרש פתרון מהיר בהרבה ושהמשאבים הנדרשים להגשמתו נמצאים בהישג יד. 

ד"ר דיקסון יצר פתרון לבעיה זו שנתפשת כלא ניתנת לפתרון. התובנה היצירתית שהובילה לכך היא שיש בזימבבואה נכס בעל יכולות אשר אינו רתום בשלב זה, הנמצא במספרים גדולים בכל קהילה ברחבי המדינה ויכול להעניק טיפול נפשי הולם, אף שאינו בעל הכשרה פסיכיאטרית. הנכס שעליו חשב ד"ר דיקסון הוא קהילת הסבתות.

מתוך תובנה זו, הגה ד"ר דיקסון רעיון של יצירת פלטפורמה בדמות רשת לאומית של נשים מבוגרות המציעות ליווי ותמיכה נפשית לנזקקים. סבתות הן כאמור נשים בעלות ניסיון וחוכמת חיים, מוכרות ומכובדות על קהילתן, שלהן זמן פנוי רב ויכולת הכלה וסבלנות רבה. ד"ר דיקסון החליט לפעול להקמת רשת לומדת של סבתות, שתקבלנה הכשרה ובנוסף תמיכה שוטפת, בעיקר באמצעות הרשת הסלולרית (יותר מ-90% מהאוכלוסייה בזימבבואה מחוברת לרשת הסלולרית). רשת זו מאפשרת לאותן סבתות להעניק טיפול נפשי לנזקקים לטיפול. הסבתות מדברות עם החולים, מתעניינות בשלומם, מחזקות אותם ומלוות אותם בתהליך החלמתם.

ד"ר דיקסון בהרצאה בטד - דלג

30 אלף מטופלים בשנה

הפתרון שיצר ד"ר דיקסון הוא פתרון של כלכלה משתפת. אחד המאפיינים הבסיסיים בכלכלה המשתפת הוא שימוש במשאבים קיימים, במקרה זה סבתות, לשם פתרון בעיות ואתגרים. מאפיין  נוסף הוא שיש קהילה של אנשים או ארגונים שפועלים בפלטפורמה המשתפת (או המרחב המשתף) והם אלה שמייצרים את הערך שנוצר בפלטפורמה, שוב במקרה זה קהילת הסבתות שנוצרה.

ב-2006 הוקמה קבוצת הסבתות הראשונה, וכיום, יותר מעשור מאז שניצב ד"ר דיקסון בפני האתגר, ישנו מערך פעיל של מאות סבתות, הנפגשות מידי יום על ספסלי הידידות הניצבים מסביב למרפאות ברחבי המדינה. בשנה החולפת בלבד זכו יותר מ-30 אלף אנשים בזימבבואה לטיפול על ספסלי הידידות של הרשת, וזאת באמצעות סבתות, שעיקר הכשרתן נובע מניסיון החיים שלהן.

ממחקר שערך ד"ר דיקסון ופורסם בירחון רפואי מכובד, עולה כי "טיפול הסבתא" היה אפקטיבי יותר לטיפול בדיכאון מזה של הרופאים המוסמכים. עוד העלה המחקר כי מספר מקרי ההתאבדות במדינה ירד פלאים, החוסן החברתי בזימבבואה עלה, וכל זאת מכיוון שחוכמת "זקנות השבט", הסבתות המטפלות, חוברה בצורה אישית ודיגיטלית למערך שירותי הבריאות המתקשה במדינה.

חפשו את הסבתא

מה ניתן ללמוד מסיפור מעורר השראה זה? לכאורה, מדובר בסיפור הצלחה יוצא דופן, וככזה, קשה להעתיקו. אולם, אם נשכיל להבין את אופן החשיבה השיטתית של הכלכלה המשתפת, ניתן בהחלט לפתור אתגרים הנתפשים לעתים קרובות כבלתי אפשריים.

הכלכלה המשתפת במיטבה, מייצרת פתרונות יצירתיים אף אם לעתים נדמה שאין די משאבים ויכולות בנמצא. החשיבה השיטתית שמאחורי הכלכלה המשתפת בנויה להתמודד עם סוג כזה של אתגרים בהינתן מספר מיומנויות ומתודות שניתן לפתח וליישם. למשל, פיתוח מיומנויות מיפוי וזיהוי משאבים, יכולות ונכסים הקיימים במרחב, ושניתן לרתום ולרשת אותם ליצירת פתרונות. הכלכלה המשתפת שמאזנת נכונה בין הכלכלי לחברתי כמו במקרה שתיארנו מבוססת על תפישת הקיימות, מחברת נכונה בין צרכי הפרט, הקהילה והמערכת.

צריך להעיז, לחשוב ולפעול באופן שיטתי על מנת למצוא את המשאבים והיכולות, אותן "סבתות", הנדרשים לשם התמודדות עם האתגרים ש"לכאורה בלתי פתירים" המוצבים לפתחנו כאנשים וחברה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

ענת סולומון הלגוע

ניהול ההשקייה - מהטלפון החכם: המיזם של ענת שפונה לדור הבא של החקלאים

המיזם שהקימה ענת יחד עם משה מירון פועל באחד התחומים החמים - קלינטק ■ כשמאחוריה נסיון רב בפיתוח עסקי וניהול בתחום המים, עשתה ענת צעד לעבר היזמות כדי לאתר ולהטמיע פתרון שישפר את התפוקה בגידולים חקלאיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#