טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית

ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת

סיאול, דרום קוריאה
משה גלעד

יאיר פרידמן

לפני כחודש זכיתי להשתתף בכנס Sharing Cities Summit, כיועץ של עיריית תל אביב-יפו. במסגרת הכנס שהתקיים בברצלונה לקחתי חלק בדיונים מרתקים עם נציגי ערים מכל העולם על מגוון רחב של נושאים הקשורים לכלכלה משתפת.

שתי שיחות זכורות לי במיוחד: האחת, עם טרייסי קוק, האחראית על מחלקת הרישוי והתקינה בעיריית טורונטו (קנדה), מחלקה הממונה, בין היתר, על הסדרת פעילותן של פלטפורמות דוגמת אובר ו-Airbnb בעיר.

במקרה של אובר, טרייסי ועשרות עובדיה עבדו קשה במשך יותר משנתיים (2016-2014) על מנת שהחברה תפעל באופן שלא יפגע במרקם החברתי בעיר ותעמוד בתקנים שהעירייה התקינה. על מנת להיות נהג של אובר, על הרכב להיות חדש יחסית (בן פחות משבע שנים), עליו לעבור מבדק שנתי ייעודי ולהציג מדבקה המאשרת שעבר את המבדקים ושהוא רכב מורשה. בדומה, גם על הנהג המעוניין לעבוד בפלטפורמה לעבור בדיקת רקע מסודרת (הכוללת היסטורית נהיגה וכן בדיקה שאין רקע פלילי). ולבסוף, על הרכב להיות מצויד בצמיגים המתאימים לשלג או לפחות שרשראות שלג למקרי חירום (בכל זאת, מדובר בטורונטו).

טורונטו, קנדה
Getty Images IL

כמובן שאובר התנגדה בתחילה, אבל בהמשך השלימה עם התקנות, ובסופו של התהליך (בספטמבר 2016) אישרה עיריית טורונטו לאובר להתחיל לפעול, וכך אכן היה.

השיחה השנייה שהרשימה אותי במיוחד היתה עם נציג עיריית סיאול (קוריאה), אים גוג-היון, סגן מנהל חטיבת החדשנות החברתית בעירייה, האחראית, בין היתר, על תוכנית "עיר משתפת סיאול" המרשימה.

בסיאול, בניגוד לטורונטו, העירייה לא הרשתה לאובר לפעול, ולמעט שירות אובר בלאק (הפועל באמצעות רכבי היוקרה) לחברה אין נוכחות בעיר. לעומת זאת, העירייה השקיעה והשיקה בעצמה כמה פלטפורמות שיתוף רכבים מוצלחות, תוך שהיא מייצרת מדיניות ותקנות המתאימות לה ומתאימה את פעילות הפלטפורמות לרצונה.

שתי הגישות הללו אמנם שונות, אבל הן דומות בכך שהעיריות פעלו באופן אקטיבי על מנת לייצר תקנות ורישוי באופן המתאים לחזון שלהן, לסביבה ולתושבים. לנו, כמו גם לערים ולמדינות אחרות ברחבי העולם, נותר רק ללמוד מניסיונן של הערים הללו ושל ערים אחרות, ולא רק בנוגע להסדרת פעילותן של אובר או Airbnb.

שירות ההסעות אובר
Seth Wenig/אי־פי

בדיוק מסיבה זו הוקמה ברית הערים המשתפות, ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. הארגון מציע לשותפות בו מאגר מידע משתף, שיחות ועידה חודשיות, ירחון דיגיטלי, הרצאות ובעיקר - גישה לערים אחרות העוסקות בכלכלה משתפת באופן אקטיבי. בברית שותפות כיום ערים דוגמת ניו יורק, וושינגטון, דאלאס, טורונטו, ברצלונה, אמסטרדם, סיאול, קופנהגן, ונציגתנו הישראלית – תל אביב-יפו. בכנס הערים המשתפות השתתפו השנה נציגים של יותר מ-50 ערים מרחבי העולם, ובין המרצים בכנס היו ידידנו פרופ' יוחאי בנקלר מהרווארד וזוכה פרס נובל מוחמד יונוס מבנגלדש.

כחלק מהפעילות בכנסים, נכתבת אמנה על ידי נציגי הערים המשתתפות, המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת (אבל כדאי לשים לב שחלק ניכר מהערים, כולל תל אביב-יפו, לא חתמו על האמנה בשלב זה).

מה כוללת האמנה? מדובר עדיין במסמך כללי, והאמנה משמשת יותר כסמל וכרעיון מאשר ככלי עבודה, ובוודאי אין בנמצא עיר משתפת היכולה לטעון שהעקרונות הללו מיושמים בה באופן מלא. לכן האמנה עדיין משתנה מכנס לכנס והיא כוללת התייחסות לצורך בהסדרת אופן שיתוף הציבור בפלטפורמות, בצורך בפיקוח על הפעילות ועל שקיפות הפלטפורמה, וידוא שהפלטפורמות הפועלות בערים פועלות באופן שוויוני ולא מפלה, לא מייצרות חוסר יציבות כלכלי או מהוות נטל חברתי. בנוסף, על העיריה לוודא שהפלטפורמות מספקות תנאי עבודה הוגנים תוך שמירה על זכויות התושבים וכן על המידע הדיגיטלי שנאסף על המשתמשים העושים שימוש בפלטפורמות.

האמנה המתגבשת אמורה להוות כלי בידיהן של ערים משתפות - אך מהי בכלל עיר משתפת? ומדוע כדאי לערים להיות ערים משתפות? ובכן, עיר משתפת היא עיר העושה שימוש מכוון ומושכל בכלכלה משתפת ככלי אקטיבי בפתרון אתגרים עירוניים. כלכלה משתפת איננה קסם ולא יכולה לפתור את כלל הבעיות והאתגרים בעיר, אך ניתן וכדאי ללמוד מטורונטו, מסיאול ומערים אחרות כיצד ניתן להשתמש בכלים משתפים על מנת לקדם פתרונות לאתגרים עירוניים דוגמת פקקי תנועה, עוני, מצוקות חניה, חוסר בתחושת קהילתיות בעיר, בעיות של אוכלוסיות מוחלשות דוגמת אוכלוסיות מהגרים, קשיים של עסקים קטנים ובינוניים, יוקר מחייה ועוד. על כך - נפרט בפוסטים עתידיים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסעדה בקלימנוס

מנהל מסעדה לא ענה למייל בעת חופשה - ופוטר. מה קבע בית המשפט?

העידן הדיגיטלי הביא לחיינו הרחבה כמעט בלתי מוגבלת של שעות העבודה - טלפונים, מיילים והודעות בלתי פוסקות, לפני ואחרי שעות העבודה, ובלי שכר על שעות נוספות. במדינות שונות נפסקו חוקים שונים שניסו להסדיר את הסוגיה

כתבות שאולי פיספסתם

*#