אינסטגרם ובדלי סיגריות: כך ניקתה עיריית סן פרנסיסקו את הרחובות - הבלוג השיתופי - הבלוג של צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אינסטגרם ובדלי סיגריות: כך ניקתה עיריית סן פרנסיסקו את הרחובות

שינוי תפישה מתושב כצרכן והעירייה כספקית שירות למצב שבו הצרכן הוא גם יצרן הוא יעיל יותר - והנה כמה דוגמאות שמראות איך עושים את זה

3תגובות
בדלי סיגריות
REUTERS

אנו בסופה של תקופת הבחירות לשלטון המקומי ובתחילתה של קדנציה. זו הזדמנות לבחון מחדש כיצד ניתן להתמודד עם סוגיות עירוניות. הכלכלה המשתפת מאפשרת לנו לחשוב מחדש על יחסי הגומלין בין הרשות והתושבים שלה - יחסים שבאופן מסורתי רואים בתושב משלם מסים ובעל זכות בחירה אחת לכמה שנים, וברשות כספקית שירותים לתושב.

בפוסט זה נביא דוגמאות לכך שתפישה חדשה של תפקיד התושב ושל תפקיד הרשות יכולים להפוך את מה שנתפש כאתגר עירוני קשה, לאפשרי וממשי. בתפישה החדשה תפקיד התושב הוא צרכן ויצרן של שירותים ופתרונות עירוניים והרשות תפקידה לאפשר ואף לעודד את התושבים להיות "יצרכנים" ולא רק לשמש כספקית שירותים. מבחינתנו כלכלה משתפת מתרחשת בכל פעם שחלק משמעותי ממוצר או שירות נוצר על ידי המשתמשים, והמשתמשים בעיר הם תושביה.

מפת בדלי הסיגריות של סן פרנסיסקו

רובנו מכירים את המצב של בדלי סיגריות שמתגוללים ברחובות. חלקנו משליכים אותם מבלי לחשוב, חלקנו רואים את הלכלוך ומתעצבנים. זה מטרד לכל תושבי העיר והבאים ברחובותיה. בנוסף, זוהי משימה תפעולית המכבידה על שמירת ניקיון הרשות שיש לה משמעויות כלכליות. עיריית סן פרנסיסקו העריכה שחלק משמעותי מהמשאבים המושקעים בניקיון העיר מופנה לניקוי בדלי סיגריות המושלכים כלאחר יד על ידי המעשנים. מתוך תפישה שהמעשנים הם אלה שצריכים לשאת בעלויות, החליטה עיריית בסן פרנסיסקו להטיל מס ניקיון על הסיגריות.

על מנת לאמוד את החלק היחסי של בדלי הסיגריות מהזבל שמושלך לרחוב ,שכרה העירייה חברת סקרים שבחנה את מספר בדלי הסיגריות ברחובות העיר. בעקבות הסקר הוחלט להטיל מס של 20 סנט לקופסה. בעקבות זאת, חברות הסיגריות תבעו את העירייה בטענה שהסקר אינו מהימן וכי אין דרך לאשש את ממצאיו. העירייה בתגובה גייסה את מיזם הכלכלה המשתפת Litterati לייצר מידע אמין בנושא. 

מיזם Litterati קם בכדי לטפל בבעיית האשפה המפוזרת במרחב הציבורי: פחיות, בקבוקים, בדלי סיגריות ועוד. באמצעותו של  מיזם זה, פנתה העירייה אל תושבי העיר וביקשה מהם להעלות צילומים של בדלי סיגריות באמצעות האינסטגרם (מאוחר יותר החברה בנתה אפליקציה ייעודית לכך). לכל תמונה שנשלחה, צוין מיקום התמונה והזמן שבו צולמה. תוך ארבעה ימים בלבד נאספו 5,000 תיעודים ונוצרה מפת בדלי הסיגריות של העיר.

מתוך האינסטגרם של ליטרטי - דלג

כך, באמצעות כלכלה משתפת, המשימה של יצירת תמונה מהימנה של פסולת סיגריות בתוך ימים ספורים נהפכה לאפשרית. זאת, באמצעות רתימתם של תושבי העיר לסקר מפגע עירוני עבור העירייה ועבור עצמם. בעזרת המידע החדש שנאסף, חזרה העירייה לבית המשפט, איששה את תביעתה ואף הכפילה את גובה מס הניקיון פי שניים. מהלך זה הוביל לתוספת של ארבעה מיליון דולר לקופת העירייה. מס זה ככל הנראה לא שיכנע אנשים לא לזרוק בדלים, אבל הוא לפחות הבטיח שהמעשנים משלמים על הניקיון.

מיזם Litterati נהפך לחברה המבוססת על תפישת הכלכלה המשתפת. כיום, החברה מוכרת את שירותיה לשיפור ניקיון הסביבה לרשויות וארגונים ברחבי העולם. המידע נאסף, ההשפעה  נמדדת, רשויות וחברות מייצרות מדיניות ופועלות בהתאם לניתוח הנתונים והתובנות מניתוח זה, והתוצאה: שינוי מורגש ובר השגה.

מעבר ליצירת מפות לכלוך ומדיניות מסים, דוגמה זו מעידה על תפישה שבה התושב נרתם באופן אקטיבי להשפיע על סביבתו. תפישה אקטיבית של התושב, כמשפיע ויוצר פתרונות, יכולה לבוא לידי ביטוי כמעט בכל הנושאים שמעסיקים את העיר ותושביה.

הפתרון לחופש הגדול

נניח שאנו כראשי ערים רוצים לעזור למשפחות הצעירות במהלך החופשות למצוא פעילויות משמעותיות לילדיהם. באופן מקובל, עיריות מעורבות ביצירת מגוון הקייטנות בעיר. אולם מי שמגדל ילדים בארץ מכיר היטב את האתגר של פעילויות לילדים במהלך אוגוסט (כמה כבר אפשר לרתום את הסבים?).

העירייה יכולה למנף את התופעה של קייטנות הורים. הורים רבים מתארגנים בקבוצות שבהם כל פעם הורה תורן מעביר יום קייטנה. התופעה מתרחשת באופן ספונטני במקומות רבים בארץ. תארו לכם מה יקרה אם העירייה תקים פלטפורמה משתפת שבה ניתן יהיה ליזום יצירה של קייטנות הורים, להצטרף לקבוצות הורים קיימות, לשתף בידע ורעיונות לפעילויות, להפחית עלויות באמצעות רכישות משותפות לאירועים ואטרקציות שונות ועוד.

קייטנה בירושלים
תומר אפלבאום

בפועל העירייה מייצרת מרחב ציבורי משתף בעולם הווירטואלי והממשי. דרך פעולה זו מאפשרת לעירייה לתת שירות חשוב לתושב באמצעות תושבים אחרים, באופן מהיר ובעלויות נמוכות יחסית לכל הצדדים.

דוגמאות אלה הן רק קצה המזלג של מה שניתן לעשות כשהעירייה מאמצת את תפישת הכלכלה המשתפת ככלי עבודה. כך למשל, ישנן עיריות שמאפשרות לאזרחים להשפיע באופן שוטף על תקציב העיר, היכן ואיך הוא יושקע. יש יותר מ-200 ערים בעולם שכבר מנהלות תקציב משתף, ועל כך באחד הפוסטים הבאים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#