החברה שמשכירה רכבים מבלי שיש לה אף כלי רכב בבעלותה

הכלכלה השיתופית היא לא עוד באזז, אלא מהווה שינוי אמיתי בכללי המשחק. מי שרוצה להיות רלוונטי, כדאי לו ליזום ולהוביל שימוש של כלכלה שיתופית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מכוניות חונות
מכוניות חונות

לפני חמש שנים היינו פותחים הרצאות בשאלה האם ייתכן של-Airbnb אין אף חדר בבעלותה; שלחברת ההסעות הצומחת בעולם אין אף כלי רכב ברשותה; שלרשתות המסעדות הצומחות אין אף סניף; ושאין תחום בתעשייה שאין בו מיזם שהלוגיקה הזו כבר החלה לפעול בו.

ברוב מכריע של המקרים הקהל הסתכל עלינו כעל אנשים הזויים, או במקרה הטוב קצת משעשעים, סוג של סטנדאפ שלא באמת קורה או יקרה. כיום מיזמי כלכלה משתפת מציפים את כל העולם בכל תחומי החיים. מכאן עולה השאלה שעדיין לא התבהרה דיו לרוב הציבור, מה זה אומר מיזם או ארגון כלכלה שיתופית? האם מדובר בעוד טרנד של פלטפורמה אינטרנטית שפשוט מייצרת כרגע הרבה באזז, טרנד שיחלוף מהר או שיש פה משהו מעבר?

לתפישת עולמנו, אין מדובר בטרנד מסיבה אחת פשוטה: הסיפור של הכלכלה השיתופית זה לא הטכנולוגיה. אין בפלטפורמות של כלכלה שיתופית פריצת דרך טכנולוגית בשום צורה שהיא. פלטפורמות כלכלה שיתופית לא מקבלות את ערכן כתוצאה מפטנטים טכנולוגיים, אלא מהיכולת שלהם לצמוח אקספוננציאלית בהשקעה אפסית לעומת ארגונים "קלאסיים". יכולת זו קשורה באופן בו ארגונים אלה מייצרים את השירותים שהמשתמשים צורכים. הבנת שינוי זה והיכולת ליישם אותו בכל תחום, מהווה קפיצה "קוונטית" מחשבתית ומעשית. חשבו מה חוללה ויקיפדיה לבריטניקה, מה עוללה Airbnb לעולם התיירות, Youtube לעולם התקשורת ועוד. דוגמאות אלה הן רק קצה המזלג של מה שכבר קרה וסנוניות ראשונות של מה שעוד עתיד להתרחש.

משמעות הדבר הוא שעלינו להבין באילו מימדים שונה שיטת ייצור השירותים של הכלכלה השיתופית מהכלכלה "הישנה" (המאפיינת את מרבית הפעילויות, המיזמים והארגונים הקיימים כיום). הבנה זו מאפשרת לנו לא רק לצפות כיצד כללי המשחק משתנים, אלא ליזום שינוי במקומות בהם כל אחד מאתנו עובד.

ישנם לפחות חמישה מימדים שבהם הארגונים ה"קלאסיים" שונים ממיזמי כלכלה שיתופית. נדגים שניים מהם באמצעות הדוגמה של חברת טורו (TURO). טורו עושה לעולם השכרת הרכב את מה שעשתה Airbnb לעולם המלונאות. טורו היא פלטפורמה שמאפשרת לאנשים פרטיים וארגונים להשכיר את הרכב שלהם לאנשים וארגונים אחרים.

ההבדל הראשון בין AVIS לטורו זה מעבר מבעלות לנגישות. על מנת לספק שירותים של השכרת רכב, חברת AVIS צריכה שיהיה בבעלותה צי של רכבים, מגרשי חניה, עובדים ועוד. לעומת זאת, טורו יצרה רשת של בעלי רכבים שמשכירים את הרכבים שבבעלותם כשאלה אינם בשימוש. אחד המקומות הבולטים הם חניוני טווח ארוך בשדות תעופה בארה"ב. לטורו יש כבר יותר מ-2,000 חניוני השכרה בערים ועוד כ-300 בשדות תעופה.

בחניונים אנשים מביאים את רכביהם הפרטיים ואנשים אחרים שוכרים אותם. במקרים רבים בעלי הרכבים מביאים את הרכבים ישירות לשוכרים ללא צורך במגרשי החניה. ברשת של טורו יש כבר מאות אלפי רכבים. אבל היא לא רכשה אף אחד מהרכבים הללו, כל מה שהיא היתה צריכה זה גישה לצי הרכבים שבבעלות אנשים אחרים. עיקרון המעבר מבעלות לנגישות נכון לשחקנים נוספים בפלטפורמה של טורו. כך למשל, בעלי רכבים שמשכירים את רכבם לא צריכים להקים חברה להשכרת רכב בעצמם, הם כן צריכים נגישות ליכולות שיווק, סליקה, ביטוח ועוד שקיימות ברשות טורו.

המודל של טורו מייצג מימד שינוי נוסף, וזה שינוי מבנה השחקנים מדו-מימדי ב-AVIS לתלת מימדי. ב-AVIS המודל הוא של ספק (AVIS) ולקוח (אנחנו), ואילו בטורו המודל הוא של פלטפורמה (טורו), לקוחות (אנחנו) ושחקן נוסף - "יצרכן" – Prosumer (אנחנו). היצרכנים במקרה של טורו הם בעלי הרכבים שמספקים ללקוחות של טורו את הרכבים. מכאן שהאתגר של טורו ושל כל מיזם דומה הוא לרתום קהילה של נותני שירותים (יוצרי ערך).

השינוי במימדים אלה יוצר השלכות רבות ועמוקות. בראש וראשונה המעבר מבעלות לנגישות משמעותו שצמיחת הארגון והיכולת שלו להשתנות, תלויים בכמות ואיכות קהילת היצרכנים שהארגון מצליח לרתום ולא בכמות המשאבים והעובדים שבשליטתו הישירה של הארגון. על כן, ארגונים "קלאסיים" לא מסוגלים להתמודד עם מיזמי כלכלה שיתופית כי הם מוגבלים על ידי המשאבים שבשליטתם הישירה.

מה עוד צפוי לנו בעתיד? עד כמה כללי המשחק עומדים להשתנות? ג'רמי ריפקין, האיש שהגדיר את זמננו כמהפכה התעשייתית השלישית ומשמש יועץ לממשלות סין וגרמניה, טוען שהכלכלה המשתפת היא המודל הכלכלי-חברתי החדש שנולד במאה ה-21, מודל שיחליף את הסוציאליזם והקפיטליזם. מי שירצה להיות רלוונטי, כדאי לו ליזום ולהוביל שימוש של כלכלה משתפת ולא להיות במקום המובל.

כלכלה שיתופית

צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך | הבלוג השיתופי

ד"ר צפריר בלוך-דוד הוא מומחה לכלכלה משתפת וכלכלה התנהגותית, שותף מייסד ב-WEconomize, המתמחה בכלכלה משתפת ומטבעות משלימים, חבר סגל באקדמית תל אביב יפו.

ד"ר יאיר פרידמן הוא מומחה בכלכלה משתפת, שותף מייסד ב-WEconomize. מרצה לאסטרטגיה תחרותית, מיזוגים ורכישות וכלכלה משתפת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

איל בלוך הוא מורה, פסל חברתי, מייסד שותף במכון לחינוך לקיימות מכללת דוד ילין, ושותף מייסד ב-WEconomize.

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"