ברחבי העולם צצות עוד ועוד פלטפורמות המציעות מיליוני נכסים להשכרת קצרת טווח, אלא שמבחר הנכסים באזורי הביקוש מוגבל בסך הכל. אלא שחלק ניכר מהנכסים הללו חופפים, מצב שמייצר מראית עין של מבחר וגידול בהיצע ואף מגדיל את שווי הפלטפורמות
כ-11% מהאוכלוסייה בישראל הם בני הגיל השלישי וחלקם באוכלוסייה צפוי לגדול עוד. כולם רוצים שבני הגיל השלישי יזכו לשיבה טובה ויזכו לסיוע בכל עת שידרשו, אלא שבמציאות, הן המערכות הלאומיות והן התא המשפחתי לא מצליחים לספק את הצרכים ■ יפן מצאה פתרון יצירתי לבעיה
Airbnb היא פלטפורמת התיירות השיתופית הגדולה בעולם, והיא גוזרת קופון של עשרות אחוזים מכל לינה. מנגד, ישנן אינספור פלטפורמות דומות אך קטנות יותר ברחבי העולם, המנסות למצוא את היתרון היחסי שלהן. חלקן מצאו אותו באמצעות הוספת נדבך חברתי לפעילות שלהן
מרבית מטבעות הקריפטו מתוכננים כמטבעות ספקולטיביים. אלא שבמקביל, יש מיזמים רבים המנסים לתכנן מטבעות המאפשרים לייצר ערכים כלכליים וחברתיים במקומות שבהם הכסף ה"רגיל" לא מצליח. מטבעות אלה, להבדיל, מכונים מטבעות משלימים
הפלטפורמות והחברות שעומדות מאחורי ליברה מעוניינות לעקוף את הגופים המתווכים (הממשלות) ולהציע שירותים פיננסים ישירות למשתמשים, תוך עמידה ברגולציה מינימלית - אם בכלל
הכלכלה השיתופית היא לא עוד באזז, אלא מהווה שינוי אמיתי בכללי המשחק. מי שרוצה להיות רלוונטי, כדאי לו ליזום ולהוביל שימוש של כלכלה שיתופית
אובר, ליפט, פינטרסט ופלטפורמות שיתופיות אחרות גייסו מיליארדי דולרים לאורך חייהן הקצרים, והן גם מפסידות הרבה מאוד כסף על אף שהן רושמות הכנסות מרשימות. למה זה קורה?
לפני כעשור נתקלה נאס"א באתגר קשה לפיצוח. במקום להרים ידיים, היא החליטה לפנות לחוכמת ההמונים, ולהציע לאנשים מחוץ לארגון לפתור את הבעיה ■ חברות רבות מגלות את כוחה של הכלכלה השיתופית - וזה הגיע גם לישראל
יצרני הערך של ישראל הם הבוחרים, המשלמים מסים ובמקביל מייצרים סדר יום ודעת קהל, המשקפת את רצונם ואמורה להביא לכך שהממשל הנבחר יוציא את רצונם אל הפועל. אלא ששיטת הממשל הנהוגה כיום לא תמיד מאפשרת לרצון הרוב להתממש
תחום החוויות בעולם התיירות המשתפת גועש ומתפתח; ההיצע גדול והתחרות רבה. הפלטפורמות המשתפות מנסות לעשות שימוש יצירתי ככל שניתן ביכולותיהם של אנשים פרטיים, בנכסים מקומיים ובמשאבים מגוונים
תיירים כיום מחפשים חוויות אותנטיות, מהסוג שניתן למצוא בשפע מחוץ למרכזי התיירות המובילים. ואולם, במודל העסקי של התיירות הקלאסית קשה לפתח תיירות משמעותית במקומות אלה, על אף החוויה המקומית שניתן לספק בפריפריה התיירותית
הכלכלה המשתפת מאפשרת מגוון פעולות לפיתוח עירוני, לא רק פעולות פיזיות, אלא אף שימוש ביכולות ומשאבים לשם יצירת מידע שימושי ונדרש
השימוש בכלכלה המשתפת בפריפריה דל יחסית מסיבות רבות ומגוונות, אולם בראש וראשונה ניתן לייחס זאת למדיניות של הפלטפורמות עצמן, הפועלות לרוב למטרת רווח ולכן מתמקדות במרכז
לאחר שמטופלת של ד"ר דיקסון התאבדה משום שלא היה פסיכיאטר זמין בקרבתה, החליט הרופא להשתמש במשאב זמין ונגיש כדי להציע טיפול נפשי לאלו שזקוקים לו, והקים את קהילת הסבתות
יצירת ערך באמצעות קהילות המשתמשים וכן התלות באמון הקהילות בפלטפורמות מצריכות מיומנויות וידע חדשים, ואכן, התבוננות בארגונים שכבר פועלים בעולם הכלכלה המשתפת מעידה על כך שנוצרים תפקידים חדשים
ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת
בהינתן ההחלטה של Airbnb והשפעתה על התיירות, ברור למדי כי יצירת מדיניות ברורה והחלטית היא קריטית לעידוד פיתוח חברתי-כלכלי בהתאם לאינטרסים שלנו כחברה. בהקשר זה, לרשויות יש שלוש אפשרויות עיקריות: לקיים מדיניות פסיבית, מסדירה או אקטיבית
שינוי תפישה מתושב כצרכן והעירייה כספקית שירות למצב שבו הצרכן הוא גם יצרן הוא יעיל יותר - והנה כמה דוגמאות שמראות איך עושים את זה
כלכלה משתפת היא כלי שיכול לסייע לראשי ערים להזניק את העיר קדימה - אם רק יידעו להשתמש בו נכון. על שאלה שחשוב לשאול מתמודדים בבחירות השבוע, אבל ככל הנראה לא שאלתם