מחשבות על הדולר: בנק ישראל, מוסדיים וספקולנטים מרושעים

בתור מי שסוחר במט"ח במשך כ-17 שנה, אני חייב לומר שהשקל הוא מטבע מוזר. לפעמים הדולר-שקל נסחר בקורלציה חזקה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות, ולפעמים השקל עובד בדיוק הפוך

הסוחר ק'
הסוחר ק'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שטרות של 100 דולר
"למוסדיים אין רצון להגדיל את החשיפה למטבע חוץ"צילום: בלומברג

זה די קשה להסתכל על המצב העגום של המשק הישראלי, החנויות הסגורות וכמות המובטלים, ואז להסתכל על השקל שמתחזק, כאילו הכל פה דבש. איך זה יכול להיות? 

בתור מי שסוחר במט"ח במשך כ-17 שנה, אני חייב לומר שהשקל הוא מטבע מוזר, וזו דעה שהיא די בקונצנזוס. לפעמים הדולר-שקל נסחר בקורלציה חזקה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות, כמו המטבע של מקסיקו ודרום אפריקה, ואז פשוט צריך לראות מה אלה עושים ולהצטרף. ולפעמים השקל עובד בדיוק הפוך, ונתפש בתור מקלט בטוח, ואז דווקא כשדולר-מקס עולה, הדולר-שקל יורד. 

מאחר שהרבה חברים שאלו אותי לאחרונה על השקל, אנסה להסביר לכל הפחות מה משפיע עליו בתקופה האחרונה – וגם מה לא משפיע עליו. 

מצב גאו-פוליטי, פיגועים, תככים קואליציוניים – מזמן לא מעניינים את השקל. למעשה, אירועים כאלה רק מהווים הזדמנות למכור את הדולר-שקל כשהוא קופץ על משהו כזה. תסתכלו בערך על כל אירוע גדול שהתרחש בתקופה האחרונה – מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, צוק איתן, מלחמות התקציב והבחירות האינסופיות של השנתיים האחרונות: הדולר-שקל עולה קצת על האירוע, ואז יורד חזרה ולרוב גם יורד מתחת לאיפה שהתחיל. מדהים! 

הספקולנטים המרושעים – הקונספירציות האלה של ניצול חגים וימי שישי וכדומה זה חלומות. כן, ברור שאם מישהו רוצה להזיז את השער בשעה לא נזילה אז אפשר לעשות את זה. אבל אם ביום למחרת השער לא חוזר לאיפה שהיה קודם, אז כנראה הדולר-שקל נסחר איפה שהוא אמור להיסחר. ואגב, ספקולנטים שמוכרים – צריכים גם לקנות חזרה מתישהו, נכון? אז אם הם מוכרים ומוכרים, הם צריכים אחר כך מישהו לקנות ממנו בחזרה. אז למה הדולר-שקל לא עולה חזרה כשהם קונים? הסיפור לא נשמע לי אמין. 

בסופו של דבר יש פה זרמים מאוד גדולים מצד סקטור היצוא, גופים מוסדיים ובנק ישראל. חברת סייבר ישראלית יושבת פה בישראל לא כי המצב המקומי טוב או רע, וכשהיא נרכשת על ידי חברה אמריקאית, לאותה חברה אמריקאית לא אכפת שחברת הסייבר היא ישראלית, ולא אכפת לה שאין לישראל תקציב כבר שנתיים, ולא ממש אכפת לה אם יש טרור בלונים מעזה. ההיי-טק זה מדינה בתוך מדינה כאן, והוא לא מושפע מהאקלים הפוליטי או הכלכלי המקומי. 

הגופים המוסדיים בארץ נהיו ענקיות בשנים האחרונות. תסתכלו רק מה קרה בעשר השנים האחרונות: 

נכסי המוסדיים

אגב מי שרוצה לנבור עמוק בפילוח האחזקות של המוסדיים, הכל באתר של בנק ישראל.

סך הנכסים בחו"ל (מניות, אג"ח, נדל"ן ועוד) עלה מ-22 מיליארד דולר לכמעט 170 מיליארד דולר. תחשבו רגע ככה – כ-40% מנכסי המוסדיים הם במניות, כלומר כ-70 מיליארד דולר מתוך 170 המיליארדים הם אחזקה במניות בחו"ל. אל תשכחו שהנכסים האלה הם במט"ח, אבל ההתחייבויות של אותן קרנות פנסיה, גמל והשתלמות הן בשקלים. אז המוסדיים גם מנהלים כל הזמן את חשיפת המט"ח שלהם ומגדרים אותה. 

כלומר, כל עלייה של 1% במניות, פירושה שהמוסדיים קמו בבוקר וראו שיש להם עוד 700 מיליון דולר. האם למכור אותם ולנעול רווח שקלי? האם להשאיר את המצב ככה ולהיות חשופים לשינוי בשער הדולר? 

אז מצחיק אותי לשמוע שיצא איזה נתון בארץ על גידול או קיטון של גירעון מסחרי בחצי מיליארד או אפילו 2 מיליארד דולר על פני שנה שלמה, או כולם מתרגשים ממכירה של איזו חברת היי-טק ב-400 מיליון דולר. חבר'ה – נאסד"ק זז 2% ביום שקט. זה אומר שהמוסדי קם בבוקר, מגרד בראש, וצריך לחשוב אם הוא צריך עכשיו לגדר את 1.5 מיליארד הדולרים הנוספים שפתאום נוספו לו בתיק.

כשהם היו עם חשיפה של 22 מיליארד דולר, אז הם היו עוד שחקן אחד מיני רבים בשוק המט"ח. אבל החשיפה שלהם לחו"ל עלתה פי 8 בעשור האחרון. אני יכול להבטיח לכם ששוק המט"ח במסחר בדולר-שקל לא נהיה גדול פי 8 בעשור האחרון. הם פשוט נהיו גדולים על השוק. 

ואגב זה עובד גם בכיוון ההפוך: כשהדולר-שקל עלה והמניות צנחו במרץ אז המוסדיים היו צריכים לגדר ולקנות דולר-שקל. לא סתם הדולר קפץ מ-3.40 שקלים לדולר ל-3.89 ב-3 שבועות. כאמור, הם גדולים על השוק.  

והשחקן האחרון הגדול – בנק ישראל. הוא חד כיווני כמובן ורק קונה. אין לי בשורות שם – אין לי מושג מה החברים בירושלים חושבים או עושים. הם יכולים לשלוח את הנגיד ואת סגנו לסדרת ראיונות בתקשורת להזהיר מפני ירידה בדולר-שקל, ואז להיעלם בעצמם מהשוק והדולר-שקל נופל ב-5-4 אגורות ביום. יש להם כנראה את ההיגיון שלהם מתי לבוא ובאילו רמות. מה שאי אפשר לקחת מהם זה את העובדה שהם באמת קונים לאורך זמן. עובדה שקנו כ-14 מיליארד דולר מתחילת שנה. אבל זה לא כל כך עוזר להם, כי אם השנה נאסד"ק עולה ביותר מ-20% ו-SPX 5 עולה ב-10%, אז מה שקרה זה שהמוסדיים מכרו לבנק ישראל חלק גדול מאותם 14 מיליארד דולר. 

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אייל טואג

יש כמובן גם שחקנים ספקולנטים בשוק המט"ח. אני ביניהם (על אף שזה שם עם קונוטציה שלילית לקרנות גידור). אבל לא ממש אכפת לי לקנות, כמו שלא אכפת לי למכור. מי שחושב שקרנות הגידור רק אוהבות למכור דולר-שקל מתוך איזה רצון "לעשות סיבוב" על בנק ישראל, כנראה מעולם לא דיבר עם סוחר בקרן גידור. אם אני חושב שהדולר-שקל צריך לעלות אז אני אקנה, ואם אני חושב שהוא ירד אז אני אמכור. וכאמור, אם קרן גידור מוכרת – היא צריכה מתישהו לקנות חזרה. זה משחק סכום-אפס. לעומת זאת, אם יצואן מוכר, הוא לא צריך לקנות חזרה אף פעם. הוא מכר, וזהו. 

אז אחרי כל זה – לאן השקל הולך? לאור הגידול העצום בכוחם של המוסדיים, אני סוחר לאחרונה את הדולר-שקל פשוט בקורלציה גבוהה למניות בחו"ל. זו הסיבה, אגב, שגולדמן סאקס הוציא המלצה ביום שישי ללקוחותיו (הספקולנטיים) לקנות דולר-שקל בתור גידור לבחירות בארה"ב.

המחשבה היא שאם ביידן יזכה והמניות ירדו (בגלל העלאות המס המתוכננות שלו) אז הדולר-שקל יעלה. בגדול, הדרך שהדולר-שקל יעלה היא רק אם המניות בארה"ב ירדו. אחרת, בנק ישראל יכול רק להאט את קצב הירידה או להעלות מעט. מי שיושב כרגע לונג מניות (בארץ או בחו"ל) ורוצה להישאר במניות אבל להגן על עצמו – שיקנה דולר שקל בכ-30% מגודל התיק. זה פשוט גידור יותר זול מאשר לשלם פרמיה יקרה על פוטים על מניות. 

בהצלחה בשווקים! 

ק'

הסוחר ק'

הסוחר ק' | הסוחר ק'

הכותב הוא סוחר בשוק ההון כבר 15 שנה בעיקר בשוקי המט"ח והאג"ח.
ניהל דסקים בכמה בנקים בישראל, וכיום סוחר בחברת השקעות גדולה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker