מי ייתן ותחיו בזמנים מעניינים - הסוחר ק' - הבלוג של הסוחר ק' - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ייתן ותחיו בזמנים מעניינים

הדולר שקל ירד ולדעתי לא בצדק. לגבי שאר השווקים - צריך לדעתי להקטין סיכון

8תגובות
אסיה, מסחר, מפולת, משבר, סוחרים, בורסה
אי-פי

"מי ייתן ותחיה בזמנים מעניינים". אני משער שרובכם שמעתם על המשפט הסיני הזה, שכמדומני אמור להיות במקור קללה.

אין ספק שקוללנו בתקופה האחרונה בזמנים מעניינים. עכשיו, הסיבה שאני משער שאתם בכלל נכנסים לאתר דה-מרקר ואפילו ספציפית לבלוג הזה הוא על מנת לקבל תובנות כלשהן. אם הייתם חושבים שאתם יודעים הכל, לא הייתם טורחים, נכון?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

המוח האנושי אוהב סדר – אנחנו פשוט מתוכנתים ככה. זה גם בא לידי ביטוי בשווקים, כמו לדוגמא בעובדה שאנשים ייטו לשים הוראות במספרים עגולים. יש הרבה יותר הוראות למכור יורו-דולר ברמה של 1.2500 מאשר נניח ב-1.2497. למרות שאין הבדל כלכלי או פיננסי כלשהו בין שתי הרמות. זאת האמת הזדמנות מצויינת להמליץ לשים תמיד הוראות מכירה קצת מתחת לרמה עגולה כלשהי וכמובן הוראת קנייה קצת מעל לרמה עגולה כלשהי.

בכל מקרה זאת לא הייתה המטרה שכתבתי את כל זה. מאז ה-6 לפברואר עם הבלגאן הגדול של השווקים, טובי הפרשנים מנסים לתת תשובה לשאלה "מה קרה??" למה השווקים עברו תיקון חד של 12% והתנודתיות קפצה. האם מדובר בקרנות RISK PARITY שמנהלות תיק של לונג מניות ולונג אגח ואז בעת ירידת השווקים הן סגרו פוזיציות? או אולי זה בכלל הסינים שהתחילו למכור מאחזקות הטרזוריז האמריקאיות שלהן וגם דולרים?

כולנו רוצים לדעת "מה קרה". גם כי אנחנו סקרנים וגם, ובעיקר, כדי לדעת איך לברוח בזמן בפעם הבאה. ל-cnbc וחלק ניכר מהטיפשורת הכלכלית נוח מאד להאשים קרנות אלגו או RISK PARITY בכך שהם הפרו את שלוות השווקים ואת חדוות העליות. תמיד נוח להאשים כוחות עלומים שאנשים לא מבינים ולהמשיך הלאה בחיים. האמת קרן אלגו גדולה בשם AQR פרסמה באופן נדיר ניתוח משלה למה שארע ומנסה לשכנע שזה ממש לא קרנות RISK PARITY. תקראו בלינק ואולי תשתכנעו.

בסופו של דבר, השווקים כרגע מאד חלוקים בדעתם. ואת זה אפשר לראות דרך זה שכל שוק מספר סיפור שונה לגבי הכלכלה ותוואי העתיד:

שוק המניות אומר שהכל די בסדר – שהאינפלציה נשארת מתונה ועליות השכר והאינפלציה לא יובילו להעלאות ריבית אגרסיביות יותר מצד הפד.

שוק האג"ח מעלה את התשואות הדולריות באופן אגרסיבי בגלל האמונה שהאינפלציה דווקא כן מרימה ראש ושהטרנד של ה-30 שנים האחרונות של תשואות יורדות – הסתיים. ושהעובדה שהממשל האמריקאי ייכנס לגירעון גדול יותר תוביל להנפקת יותר טרזוריז (ולכן מחירן יורד והתשואה עולה).

הדולר נחלש משום שכביכול הגירעון האמריקאי מוביל בנקים מרכזיים בעולם לצאת מהדולר. ושעליית תשואה וצמיחה גבוהה יותר לא משפיעים יותר על המטבע (בניגוד לעבר).

שווקים מתפתחים עולים בגלל שהמניות עולות והדולר חלש. ומתעלמים מהעליה התלולה בריביות. וזה כשרוב הכלכלות הללו הן בעלות חוב ענק (בעיקר במגזר הפרטי) שנקוב בדולר ורגיש לעליית התשואות.

כל שוק מתנהג בצורה הגיונית בתוך סט ההנחות שלו. אבל לא יכול להיות שכל הסיפורים האלה נכונים בעת ובעונה אחת. אי לכך, המצב לא כזה הגיוני ומאוד מבלבל.

קחו לדוגמא את השוק השקלי. הדולר-שקל עלה מ-3.38 חזרה לאיזור 3.54 שזה אמנם לא גבוה, אבל לפחות זה לא 3.40 איפה שהיינו לפני כמה שבועות. 3.54-3.55 היה ביום שישי אחרי מדד המחירים הנמוך ומאז כבר חזרנו לאזור 3.49 ויש כבר אנשים שמתחילים לתמחר העלאת ריבית פה בארץ. ברור, היה הרי "פיחות" בשבועיים האחרונים...שוק הריביות בארץ כבר מתמחר בערך 2.5 העלאות ריבית בשנתיים הבאות. אבל מצד שני האינפלציה בשוק ההון מתומחרת לשנה הקרובה ב-0.6% ולשנה הבאה ב-0.8%. כלומר הרחק מתחת ליעדי בנק ישראל. אז איזה שוק צודק? שוק הריביות או שוק האינפלציה?

לדעתי שוק האינפלציה צודק – ולכן אני חושב שתמחור שוק הריביות אינו הגיוני וגבוה מדי. זו הייתה אגב אחת הסיבות שהמלצתי ללכת לונג דולר-שקל ב-3.40, ומדוע אני חושב שגם 3.54 (וכמובן כאן ב3.49) זה לא ממש גבוה במיוחד. כי אם חלק משוק ההון מאמין למחלקת המחקר של בנק ישראל (שטוען שהאינפלציה תהיה השנה 1.1% ויעלו ריבית), אז לדעתי הם הולכים להתבדות. ואם זה המצב – אז השקל צריך להיחלש עוד יותר.

ואל תספרו לי סיפורים על עסקת הגז עם מצרים – זה במקסימום 1.5 מיליארד דולר בשנה ברוטו, כאשר 750 מיליון זה בכלל רק אופציה. 40% מזה שייך לחברת נובל (חברה דולרית). עוד כמה עשרות אחוזים זה מס ששינסקי. ויש הוצאות (שנקובות בדולר). אז כמה באמת מהכסף הזה יומר לשקלים?

באשר לשווקים בעולם, נכון לכתיבת שורות אלה (יורודולר 1.23, SPX 2700, ביטקוין כ-10,000 תשואת עשר שנים ארה"ב 2.95) אני מוכרח להגיד שעוד לא ברור לי איזה סיפור הולך "לנצח". זאת גם הסיבה שלפני שבועיים אמרתי שלדעתי צריך לקצץ בגודל הפוזיציה שמחזיקים. אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך: זה לא כי האמנתי שיבואו בהכרח עוד ירידות. אלא פשוט כי אם ה-vix הוא ב-10, אז אפשר לקחת גודל פוזיציה מסויים ולחיות איתה בשלום. אבל אם ה-vix הוא ב-22, אז חייבים להקטין את גודל הפוזיציה כדי שהיא תתאים לתנודתיות החדשה של השווקים.

בהצלחה בשווקים,

ק'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

שנגחאי, סין

למכור את המערב ולקנות את המזרח: חברות האינטרנט בסין מעולם לא היו זולות יותר

ב-2020 צפוי התוצר הסיני לעבור את רף ה-17 טריליון דולר. על פי הערכות, ב-2032 יעבור התוצר של סין את התוצר של ארה"ב לראשונה בהיסטוריה. הכיוון הכללי ברור – הצמיחה המטאורית בסין תימשך, והרבה תודות לטכנולוגיה הסינית

כתבות שאולי פיספסתם

*#