האם המניות יקרות? האם האג"ח יקרות? - הסוחר ק' - הבלוג של הסוחר ק' - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם המניות יקרות? האם האג"ח יקרות?

מה בעצם אמור לקרות רגע לפני שהבנקים המרכזיים מתחילים בתהליך ההקטנה הכמותית?

32תגובות
תמונת גוגל
צילום עמוד גוגל

Anyone who isn't confused doesn't really understand the situation"
(Edward R. Murrow, CBS)


לפני כשנה התחלתי לכתוב את הטור הזה ודיברתי די הרבה על הפער בין שוק האג"ח לשוק המניות מבחינת התמחור שלהם. נקודת המוצא שלי היתה שהרבה מאוד "שחקנים" בשוק המניות מסתכלים על השוק הזה בעיניים של משקיעי אג"ח – כלומר מסתכלים על תשואת הדיווידנדים בתור חזות הכל. הסיבה המרכזית היא הזדקנות האוכלוסייה בארה"ב ובאירופה, ובאופן טבעי פנסיונרים (שלא עובדים) מסתכלים על שוק המניות או על שוק האג"ח בתור מקור להכנסה.

מדובר קצת בעיוות. בעולם נורמלי, המשקיע בשוק המניות מחפש את "החלום": לרוב ינתח את הדו"חות הכספיים, יחפש את החברה בעלת "ערך נחבא" שהמשקיעים האחרים לא שמו לב אליו. או שיש לה את התרופה/מוצר/טכנולוגיה שיפרצו דרך ויביאו לרווחים. בקיצור – מי שהשקיע בשוק המניות על פי רוב חיפש את רווחי ההון.

כשאתה מחפש את ה-100% עלייה במניה, לא באמת משנה לך אם תשואת הדיווידנד היא 1.5% או 2.7%. שוק האג"ח לעומת זאת היה מגרש המשחקים האפור והמשעמם של המוסדיים. הם בטח לא חיפשו שאיזו איגרת ממשלתית תעלה ב-100% וגם לא ב-8%. הם חיפשו את התשואה הקבועה (או צמודת המדד) על פני תקופה ארוכה מאוד. הם חיפשו את הקופון.

באותו פוסט מלפני שנה (עברה כבר שנה??!) דיברתי על דודה שלי האמריקאית הבייבי-בומרית שהפכה להיות בת 70. רק שתבינו את המהפך הדמוגרפי העצום: דור הבייבי בום הוא כ-76 מיליון איש בארה"ב – 26% מהאוכלוסייה. ובכל יום פורשים כ-10,000 איש לגמלאות. זה הרבה אנשים. והם לא מוחלפים על ידי דור חדש גדול יותר, לפחות לא באופן מלא. גידול האוכלוסין בארה"ב כיום (ללא הגירה) הוא...אפס.

מה שאני מנסה להגיד הוא שאם אתם מחפשים את הטרייד המאקרו – צריך לשים את עצמנו במקום של דודה שלי. ואותה לא מעניין לחפש את הנטפליקס הבאה. היא מסתכלת על מדד כלשהו, רואה מה תשואת הדיווידנד שלה ואז קונה את תעודת הסל הרלוונטית. או בונה תיק מניות משלה.

לפני שנה השתמשתי בכל הסיפור הזה כדי להסביר למה הייתי בפוזיציה של שורט אג"ח. ההסבר דאז היה ששוק המניות נסחר לפי תשואת דיווידנד של כ-2.2% בעוד התשואה על אג"ח לעשר שנים בארה"ב היתה 1.4%. בזמנו אמרתי שמאחר ועכשיו כל השווקים הם שווקים של מחפשי-קופונים, שוק האג"ח נראה לי מתומחר לא נכון. ושהדרך היחידה שהאג"ח יכולות להיות בתשואה כל כך נמוכה זה אם מתמחרים מיתון. ואם מתמחרים מיתון – אז למה המניות כל כך גבוהות?

וזה מה שמביא אותנו להווה. בוא נראה איפה אנחנו: אג"ח לעשר שנים ב-2.25% ותשואת ה-S&P500 ב-1.98%. תאורטית זה אומר ששוק המניות יקר מדי, קצת. או שלחלופין שוק האג"ח צריך לרדת בתשואה שלו. הבעיה היא ששוב זה לא יסתדר: כדי ששוק האג"ח יירד בתשואה בצורה כל כך משמעותית, זה אומר שיש מיתון בפתח. אבל אם יש מיתון אז איך מדד ה-S&P ב-2,470?

אגב, שלא כמו לפני שנה, אין לי תחושה חזקה שאחד השווקים מעוות. פשוט נראה לי דשדוש. עם זאת, כל מי שחושב שיש דבר כזה FED PUT במובן שהפד ייבהל אם שוק המניות יירד ויפסיק להעלות ריבית – הוא כנראה לא ממש מקשיב לדוברי הפד לאחרונה. ואני אצטט חבר ברוקר שלי: "השוק עוד לא הבין שהנתונים חסרי משמעות והפד הולך להמשיך להעלות את הריבית עד שהוא יצליח להוריד את שוק המניות". יש מצב שזו בעצם האג'נדה של הפד והם לא יכולים, מסיבות מובנות, להודות בכך.

בוא נגיד את זה אחרת: טראמפ עלה לשלטון מהרבה סיבות. אבל אחת המרכזיות בהן היתה חוסר השוויון הכלכלי ההולך וגובר ותרעומת מאוד גדולה באוכלוסייה (לא רק בארה"ב) מהמצב הזה. לקובעי המדיניות יש אינטרס אחד מובהק – הישרדות. ואם הם מגיעים למסקנה שאי השוויון הזה מאיים על הסטטוס קוו, אז כנראה צריך מסלול חדש. תחשבו על זה ככה:

The FED has two ways to cure inequality…you can make the poor richer…or you can make the rich poorer

המצב בשווקים איך שאני רואה אותו עכשיו הוא בערך ככה:

נתונים רעים (קצת) – גן עדן לכולם: מחירי האג"ח עולים כי שחקני האג"ח יאמינו שהפד לא יעלה ריבית כל כך מהר. שוק המניות עולה כי נכון, הנתון היה רע וזה לא טוב, אבל הוא לא היה "רע מאוד" וכל דבר שמעכב את העלאות הריבית זה טוב למניות. אז בנטו – קונים מניות. 

נתונים טובים מאוד – שוק האג"ח נופל והמניות עולות. פשוט (בערך).

נתונים רעים מאוד – שוק האג"ח טס והמניות יורדות. גם די פשוט.

תתפלאו אבל דווקא התסריט של נתונים טובים (קצת) אמור להדאיג כרגע את השווקים. כי במצב כזה תשואות האג"ח עולות (המחירים יורדים) והמניות...שאלה טובה. אני בתור משקיע (או פנסיונר) לא רוצה להיות במניות בתסריט כזה: (א) המצב הכלכלי "בסדר" אבל לא כזה מזהיר שמצדיק את התמחור הגבוה היסטורית של המניות, (ב) הפד ממשיך להעלות ריבית וזה בטח לא טוב למניות (ג) אם אני פנסיונר שמחפש תשואה בלבד – אז הפער בין תשואות האג"ח לתשואות הדיווידנד רק יילך ויגבר ולכן אמור לדחוף אותי למכור את המניות שלי ולקנות אג"ח במקומן.

הסיפור יצא קצת מסובך. איכשהו כשישבתי בים עם לימונערק עם חברי ג.ל זה נשמע יותר הגיוני ופשוט. מצד שני, אתם חייבים להודות שהעולם באמת יותר פשוט כשיש כוסית לימונערק ביד ובוהים בכחול הגדול.

כך או כך, אנחנו נאלץ לחכות לנתונים מובהקים יותר מארה"ב ואירופה על מנת להבין לאן הכיוון הגדול הבא. כרגע זה הזמן לעסקות טקטיות יותר.

בהצלחה בשווקים,
ק'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם