ניפגש בבנק? אתם רוצים משכנתא, אבל לכו תמצאו עכשיו בנקאי משכנתאות פנוי שידבר אתכם

מוקדים שלא עונים, מערכות דיגיטליות שלא מקצרות זמנים, פגישות שמתואמות הרבה קדימה כאילו הגוף המלווה עושה לכם טובה וטופסולוגיה מתישה - צעדי "ההתייעלות" של הבנקים עולים עכשיו ללווים בשוק רותח גם עשרות אלפי שקלים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרדיט: איור : עמוס בידרמן
תומר ורון

שוק המשכנתאות חווה בחודשים האחרונים ביקושים ערים, אפשר לומר מטורפים. בחודש מאי לבדו הציבור לקח 9.5 מיליארד שקל משכנתאות חדשות. כמעט 10 מיליארד שקל  בחודש אחד, כסף חדש, שזורם לשוק הנדל"ן כדי לקנות ארבעה קירות וגג. הערכות במערכת הבנקאית הן ששנת 2021 תשבור שיאים ותתקרב להיקף משכנתאות חדשות של כ-100 מיליארד שקל.

אלא שביקושי השיא למשכנתא פגשו את הבנקים עם המכנסיים למטה ולאחר שנים של תהליכי התייעלות, כלומר סגירת סניפים וצמצום מאסיבי של כוח אדם. כך קרה שאם תרצו היום לפנות לאחד הבנקים ולקחת משכנתא, סבירות לא רעה שתיתקלו במוקדים שלא עונים, במערכות דיגיטליות שלא מקצרות זמנים, פגישות שמתואמות הרבה קדימה ולפעמים אפילו בתחושה שהגוף המלווה פשוט עושה לכם טובה.

חשוב להגיד שבתוך מערכת שקורסת מבחינה תפעולית, יש גם לא מעט בנקאים בסניפים שעושים לילות כימים כדי לנסות לתת מענה ושירות, אבל תנאי הפתיחה של הגל הזה פשוט לא לטובתם. במשך שנים הנהלות הבנקים העדיפו לצמצם את מספר בנקאי המשכנתאות בסניפים, לסגור, לאחד, להעביר. היום אמנם הבנקים כבר עשו סיבוב פרסה ועסוקים בקליטה מחודשת של עובדים אבל החודשים האחרונים מראים שתהליכי ההתייעלות בעבר נעשו מתוך חשיבה על שורת ההוצאות באקסל מבלי באמת לתת מענה לנושאים כמו רמת השירות, יכולת מענה ראוי ומצב העובדים בשטח. 

זה לא רק עניין של שירות לקוחות וזמני המתנה. כשרוכשי דירה חותמים על החוזה, שעון החול של המשכנתא כבר התהפך. הם מחויבים לתאריך. התארכות תהליכי המשכנתא פוגעת פגיעה אמיתית וקשה ביכולת לקיים משא ומתן אפקטיבי מול הבנקים. הרי אם אני מקבל היום הצעה ועלול לקחת לי זמן ארוך לקבל הצעה מתחרה מבנק אחר - אני  מרים ידיים. מה גם שלכל הצעה יש תוקף מוגבל של כמה ימים, כך שגם אם גיליתם סבלנות, לא מובטח לכם כלום.

לא צריך לפתוח מחשבונים וסימולטורים. גם בלי חישוב מדויק, אפשר להגיד שפגיעה משמעותית ביכולת המיקוח שלנו מול הבנקים בכל הנוגע למשכנתא, ההלוואה הכי גדולה שלנו, יכולה להצטבר גם לעשרות אלפי שקלים בחלק מהמקרים.

סניף של בנק לאומי בתל אביב צילום: מוטי קמחי

איפה הרגולטור? 

בתוך מציאות בלתי אפשרית ולא הגיונית, הגיח הרגולטור והוציא בשבוע שעבר סוג של טיוטה שרוצה לשנות מדיניות. האם הטיוטה מחייבת אותם לעמוד בפרק זמן מקסימלי למתן תשובה? האם יש בה צעדים כדי לפשט את התהליך הביורוקטי? לא ולא. בנק ישראל מצא לנכון להודיע בדיוק כעת שהוא מתכוון להגביל את אפשרויות המימון של משפרי הדיור והמשקיעים.

מה עושות אותן אוכלוסיות שמבינות שבנק ישראל הולך לקצץ להם את הכנפיים? קופצות לשוק הרותח ממילא ומנסות לפעול במהרה. הצעד הזה מגיע לאחר שבינואר ביטל בנק ישראל (בצדק מוחלט) את מגבלת שליש הפריים – פעולה שעוררה באז תקשורתי ופסיכולוגי, שסביר שתרם גם הוא לביקושים הגבוהים. 

הלאה לרגולטור נוסף, רשות התחרות, שהוציאה דו"ח עם כותרת מטרידה לפיה יותר מחצי מרוכשי הדירות אינם מבצעים משא ומתן ומסתפקים בהצעה מבנק אחד. כחלק מהמלצותיה, הציעה הרשות להשתמש בממשקים דיגיטליים שיאפשרו, בכמה קליקים מהספה בבית לקבל הצעות קונקרטיות, שישפרו את יכולת המיקוח שלנו ויקטינו את עלות הפנייה (בזמן ובביורוקרטיה) שכרוכה בפנייה לבנק אחר. החודשים האחרונים מחדדים את הצורך בממשק כזה, ולכן על הרשות להיות אסרטיבית יותר בדרישה כזו ואף לתחום אותה בלוחות זמנים כדי שלא תעלה אבק על מדפי ההמלצות האינסופיים.

והאמת היא שזה לא רק נושא העומס והזמנים. במציאות של היום, עצמאיים שרוצים לקבל הצעת משכנתא מכמה בנקים נדרשים להחתים את רואה החשבון שלהם על מספר לא מובטל של טפסים, כי כל בנק מחליט בממלכתו  הפרטית על טפסים משלו. כנ"ל לגבי רוכשי דירות שרוצים לתת יפוי כוח ליועצי משכנתאות - במקום שהרגולטור יחליט על טופס אחיד שמחייב לכל הבנקים, הלקוחות נדרשים לחתום על ייפוי כוח בעבור כל בנק ובנק. דוגמאות קטנות, אבל ככה מעמיסים ביורוקטיה מיותרת, ככה מייצרים מיאוס ובעיקר מאריכים זמני פעולה.

התייעלות עבור מי?

במשך שנים פימפמו שתהליכי ההתייעלות ייטיבו עם הציבור. הרי כל השוואה בינלאומית בעבר הראתה שהבנקים הם גופים לא יעילים ויקרים ואת העלות העודפת כמובן משלמים הציבור והעסקים בדמות עמלות וריביות גבוהות יותר. 
לכן רעיון ההתייעלות היה ועודנו הגיוני ומתבקש. לכן סגירה מאסיבית של סניפים ופיטורי אלפי עובדים עבר בשקט יחסי. לכן גם מניות הבנקים הגיבו בחיוב ורשמו בשנים האחרונות עליות יפות.

והנה אנחנו, הציבור, פוגשים כעת גם את הצד השני של אותו מושג מקודש. הדיגיטל הבנקאי לא מצליח לתת מענה ראוי, הטלפונים מצלצלים לעייפה ועשרות אלפי לווים פוטנציאליים צריכים לבקש,  להתחנן כמעט, ולהפעיל קשרים כדי להיות ברי מזל ולצרוך מהבנק את ההלוואה הכי גדולה של החיים שלהם. 

תומר ורון | החיים עצמם

מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות, מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא". תומר הוא בעל רישיון פנסיוני ממשרד האוצר ותואר שני במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית. מעביר הרצאות וסדנאות בנושאים פיננסיים שנוגעים לכולנו. בעבר היה כתב הבנקים של "כלכליסט" והכתב הכלכלי של גל"צ. יש לו אהבה מוזרה לקריאת דו"חות כספיים של בנקים אבל מעל הכל אוהב חומוס. לאתר של תומר

מטרת הפוסטים הם הנגשה של מידע פיננסי בגובה העיניים ואין לראות בהם תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכים ובמטרות האישיות שלכם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker