מי מפחד מירידה של 20% במניות?

קרן פנסיה בסוף נשענת על עקרון פשוט – נתחיל לחסוך כשאנחנו צעירים כדי שיהיה לנו בגיל פרישה. הרכיבים הכי חשובים כאן זה זמן ותשואה - ושכשתשואה חיובית נפגשת עם טווח ארוך של השקעה, קורים דברים יפים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סוחר בוול סטריט עוקב אחרי דיווח חדשותי
סוחר בוול סטריט עוקב אחרי דיווח חדשותיצילום: Mark Lennihan/אי־פי

התחלתם מקום עבודה חדש, והמעסיק אמר שמחר מגיע סוכן הפנסיה וכדאי שנשב איתו להסדיר את כל העניינים. החלטתם לקחת אחריות ולעשות קצת שיעורי בית. עשיתם גוגל, בדקתם מה נחשב לדמי ניהול אטרקטיביים, התקשרתם לאותו חבר או חברה שמבינים בזה, והנה אתם מוכנים לשיחה (בשולי הדברים אכתוב שאתם לא חייבים לעבוד עם הסוכן שהמעסיק הפנה אתכם אליו, אלא זכאים לעבוד עם כל בעל רישיון שתבחרו).

באותה שיחה, שמחתם לגלות שאתם מקבלים דמי ניהול טובים ונמוכים. אבל כשהסוכן החל לדבר על מסלול ההשקעה של כספי הפנסיה כבר התחלתם ללכת לאיבוד. מונחים כמו מניות, איגרות חוב וסיכון בכלל גרמו לכם לרצות שהשיחה הזאת תסתיים. אז בסופו של דבר אתם בוחרים שלא לבחור, יש מסלול השקעה שעליו החליטה המדינה והוא ברירת המחדל? אז זה כנראה נכון, בו תבחרו.

רגע לפני שצוללים נשים דברים על השולחן כבר כעת. דמי הניהול הם חשובים מאוד ואנחנו תמיד נשאף להוזיל אותם כדי שנשלם כמה פחות (וכך נישאר עם יותר כסף לפרישה) אך האם האחריות הפיננסית שלנו לעתיד נגמרת שם? ממש לא. אם אתם חוסכים צעירים שצפויים לפרוש בעוד 35-30 שנה, נתון שישפיע בצורה משמעותית יותר על רמת החיים העתידית שלכם זה התשואה, והגיע הזמן להקדיש מחשבה גם לזה.

על אף שזה נראה מורכב ועטוף במלים שוברות שיניים, קרן פנסיה בסוף נשענת על עקרון פשוט – נתחיל לחסוך כשאנחנו צעירים כדי שיהיה לנו בגיל פרישה. הרכיבים הכי חשובים כאן זה זמן ותשואה. ככל שהכסף יעבוד יותר זמן ויעשה תשואה גבוהה יותר כך הפנסיה שלנו תהיה גדולה יותר.

שימו לב לנתונים הבאים: ניקח חוסך בן 35 שיפרוש בגיל 67, הוא מרוויח כ-10 אלף שקל ומפקיד כל חודש יחד עם המעסיק 2,083 שקל (20.83% מהשכר). נניח גם שעד כה הוא הספיק לצבור כ-100 אלף שקל בחיסכון הפנסיוני שלו.

כעת, בואו נראה איזה סכום משוער הוא עשוי לפגוש בגיל פרישה לפי תרחישי תשואה שונים (סימולציה בלבד והנתונים בפועל יכולים להיות שונים כתלות במגוון פרמטרים):

תרחישי תשואה

ניתן לראות שכשתשואה חיובית נפגשת עם טווח ארוך של השקעה קורים דברים יפים. אנחנו רואים גם שפער של נקודת אחוז אחת בתשואה השנתית, לאורך חיי החיסכון, שווה במקרה הזה יותר מ-20% ברמת החיים שלנו בפרישה.

אבל איך משיגים תשואה גבוהה יותר? אף אחד לא יכול להבטיח או להתחייב, וממי שמבטיח לכם פשוט תברחו. עם זאת, צריך להבין שאחד מעקרונות הבסיס של עולם ההשקעות אומר שתשואה גבוהה יותר מגיעה עם סיכון גבוה יותר, ובעולם ההשקעות והפנסיה זה אומר להגדיל חשיפה לנכס המסוכן הזה שנקרא מניה.

רבים שומעים ביטויים כמו מניות וסיכון וישר מקבלים אלרגיה ומתחילים להתגרד. זה באמת קצת מפחיד לשים את העתיד שלנו בסיכון גבוה בשוק ההון, אבל אנחנו צריכים לזכור שגם אי נטילת סיכון זה סיכון בפני עצמו - סיכון לא לקבל את התשואות שאולי היינו יכולים לקבל. השאלה היא מאיזה סיכון אנחנו מפחדים יותר.

הכירו את המודל הצ'יליאני

בתחילת 2016 נכנסה לתוקף רפורמה שביקשה לקבוע את מסלולי ההשקעה של החוסכים לפי גילם. המודל הזה, שנקרא המודל הצ'יליאני, למעשה מבקש להתאים את רמת הסיכון של כספי החיסכון לגיל החוסכים, כלומר רמת הסיכון גדולה יותר בגיל צעיר, ובהתאם, רמת סיכון קטנה ככל שמתקרבים למועד הפרישה.

הרציונל הוא נכון. למה שחוסך בן 60 שפורש בעוד כמה שנים יהיה חשוף לאותה רמת סיכון של חוסך בן 30, עם אופק השקעה של 40 שנה עד הפרישה?

המודל הצ'יליאני מחלק את אוכלוסיית החוסכים לשלוש קבוצות עיקריות: חוסכים עד לגיל 50 חשופים לכ-45% מניות; חוסכים מגיל 50 עד 60 חשופים לכ-35% מניות; וחוסכים מעל לגיל 60 חשופים לכ-20% מניות.

המסלולים האלו כיום הם ברירת המחדל. כלומר, אם אין לכם מושג באיזה מסלול השקעה אתם, או שאתם לא זוכרים שבחרתם כזה, אז סביר להניח שאתם נמצאים באחד ממסלולי ההשקעה האלו, תלוי בגיל שלכם.

קחו אחריות

נתוני רשות שוק ההון מראים כי שיעור הנכסים המנוהלים במסלולי הפנסיה המנייתיים הוא יחסית נמוך ביחס לכלל המסלולים (מסלול מנייתי הוא מסלול עם 60%-70% שיעורי חשיפה למניות, ואף יותר מזה). נכון לספטמבר 2020, במנורה מבטחים, קרן הפנסיה הגדולה בישראל, מנוהלים במסלול המנייתי כ-1.2 מיליארד שקל, מתוך 141 מיליארד שקל שמנהלת קרן הפנסיה בכל המסלולים. אם תרצו, 0.8% בלבד נמצאים באפיק המנייתי. בחברות אחרות האחוזים נעים סביב 1%-3%.

לפני שרצים לעשות שינוי, חשוב שנבין את המשמעות. ההנחה היא שהשווקים עולים בטווח הארוך ולכן נצא נשכרים מהגדלת רכיב הסיכון. אך מה קורה כעת בטווח הקצר? כאן הרגש מדבר. סביר להניח שהשקעה במסלול מנייתי תהיה תנודתית יותר, חשופה לירידות אגרסיביות יותר ולכן היא מרתיעה אותנו.

כאן בדיוק נכנס רכיב הזמן. הרי ירידה של 20% בתיק הפנסיוני של חוסך בן 30 לא באמת משפיעה על רמת החיים שלו היום, והיא עדיין לא אומרת כלום על העתיד. יש לו כנראה עוד 40 שנה עד הפרישה ויש סיכוי גבוה שבפרק זמן זה השווקים יתקנו וירשמו עליות. אבל אם אין לנו את היכולת לא להתרגש מנפילות חדות, בכסף שגם ככה סגור לעשורים הקרובים, אז המסלול הזה לא בשבילנו.

אין כאן המלצה, אבל כן יש כאן קריאה לבדוק מה נכון עבורכם. החלטתם להישאר עם המסלול תלוי גיל? אחלה. החלטתם להגדיל את החשיפה והבנתם את הסיכונים והסיכויים? מעולה. החיסכון הפנסיוני שלכם מספיק חשוב מכדי לתת למדינה להחליט באיזו רמת סיכון הכסף שלכם יושקע, מבלי שתהיו אקטיביים.

תומר ורון

תומר ורון | החיים עצמם

מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות, מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא". תומר הוא בעל רישיון פנסיוני ממשרד האוצר ותואר שני במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית. מעביר הרצאות וסדנאות בנושאים פיננסיים שנוגעים לכולנו. בעבר היה כתב הבנקים של "כלכליסט" והכתב הכלכלי של גל"צ. יש לו אהבה מוזרה לקריאת דו"חות כספיים של בנקים אבל מעל הכל אוהב חומוס. לאתר של תומר

מטרת הפוסטים הם הנגשה של מידע פיננסי בגובה העיניים ואין לראות בהם תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכים ובמטרות האישיות שלכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker