המס הראשון של הקורונה כבר כאן: מס המשכנתא

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יכולים להוציא הוראת שעה ולקצץ את קנסות היציאה במשכנתאות, ובכך לסייע למאות אלפי משפחות ■ אולם, הקורונה הזכירה שגם לנו אחריות על עיקרון פיננסי שאולי קצת נשכח: הצורך בנזילות

תומר ורון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ייעוץ משכנתא. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

מתישהו החשבון יגיע. זה יקרה כנראה כשהנגיף כבר לא יהיה חלק מרכזי וכמעט בלעדי מסדר היום הכלכלי, הבריאותי והפוליטי. ביום שזה יקרה, המשפחות הישראליות יצטרכו למלא מחדש את הקופה הציבורית, או במילים פחות מכובסות – אנחנו נשלם יותר מסים.  

ברור לכולם שביום מן הימים, מתישהו, יצטרכו להיות פה "מסי קורונה", כדי לאזן את ההוצאות הממשלתיות הנשפכות כעת. זה יבוא אולי בדמות העלאת המע"מ, ביטול פטורים או סבסודים ממשלתיים, אולי שינוי של מס ההכנסה, מי יודע.

העלאת המסים הממשלתיים תגיע, אבל מס הקורונה הראשון כבר כאן, וחלק מהמשפחות כבר מרגישות אותו היטב או שירגישו אותו החל מינואר 2021 – "מס המשכנתא".

לפי נתוני בנק ישראל, כ-175 אלף משפחות ורוכשי דירות דחו בצורה כזאת או אחרת את המשכנתא שלהם. נכון לחודש ספטמבר, כמעט 50 מיליארד שקל של משכנתאות עדיין נמצאים תחת הסדר דחייה.

ניקח לדוגמה משפחה שהגיעה לחודש מארס (שיא הפאניקה בגל הראשון) עם משכנתא גנרית של מיליון שקל, והחזר חודשי של 5,400 שקל. אם אותה משפחה החליטה לדחות את תשלומי המשכנתא בעקבות משבר הקורונה, הרי שאין מתנות חינם, בטח לא כשמדובר בבנקים, והדחייה הזאת תשית עליהם עלות חודשית נוספת של 100–300 שקל, תלוי בתקופת הדחייה.

הסכומים יכולים להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר – תלוי בסכום המשכנתא, הריביות שלה וכמובן התקופה שנותרה עד לסיומה. כך או כך, חלק נכבד מאותן 175 אלף משפחות בישראל כבר משלמות את "מס המשכנתא" או שיאלצו להיפגש איתו בקרוב.

איך בנק ישראל יכול לסייע?

בנק ישראל העדיף עד כה לקדם אפשרות אחת מרכזית, והגיע עם הבנקים להסכמה על מתווה דחיית ההלוואות – מתווה שהוארך כבר יותר מפעם אחת. במקום זאת בנק ישראל צריך היה להביא לשולחן גם פתרונות "לא קונבנציונליים" ולעודד את הציבור הישראלי למחזר את החוב הקיים שלו.

המיחזור יאפשר לציבור ליהנות מהריביות הנמוכות הקיימות כיום, אבל בעיקר יאפשר לנוטלי המשכנתאות להתאים את גובה ההחזר החודשי למציאות החדשה. מה זה אומר בכלל למחזר? להחליף משכנתא יקרה שנלקחה בעבר ב-5%, ולקחת אותה מחדש היום בכ-3%, לדוגמה. אפשר גם, במקרה הצורך, להחליף משכנתא שנלקחה ל-15 שנה, ולפרוס אותה ל-20 שנה. ברור שצעד כזה יסייע לשפר את מצב הלווים: בין אם חיסכון בעלויות ההלוואה, או בין אם שיפור תזרימי בלבד (בתמורה להגדלת תשלומי הריבית שנשלם לבנק לאורך התקופה).

כדי לעשות את זה, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יכולים להוציא הוראת שעה ולבטל או לקצץ באופן משמעותי את עמלת הפירעון המוקדם במשכנתאות (בעגה המוכרת: קנסות יציאה). העמלה הזאת מהווה לפעמים גורם מעכב למיחזורי המשכנתא – מיחזורים שיכולים לשפר בצורה משמעותית את מצבם התזרימי של משקי הבית והפעם לא על ידי פלסטר של דחיית ההלוואה, אלא באמצעות ארגונה מחדש והתאמתה לעולם של 2020.

הצורך בנזילות

אנחנו יכולים להאשים את הממשלה (הרבה פעמים בצדק), להאשים את הנגיף ששינה סדרי עולם (גם בצדק), אבל בסופו של דבר האחריות היא עלינו. אחרי שנים של אבטלה יורדת, של מחירי דיור המזנקים בלי סוף, וסביבת ריבית נמוכה – המציאות הוכיחה שוב: לא לעולם חוסן.

הקורונה חידדה את אחד העקרונות הפיננסיים שאולי קצת נשכחו – הצורך בנזילות. או אם למקד – הצורך בקרן ביטחון פיננסית לכל תא משפחתי. המטרה היא שיהיה לנו סכום כסף נזיל שיוכל לכסות את ההתחייבות והצרכים הבסיסיים שלנו לתקופה מסוימת, בלי להיות תלויים במענקים של המדינה או במסיבות העיתונאים של נבחרי הציבור.

הסכום המומלץ בקרן כזאת צריך להתכתב עם ההוצאה החודשית שלנו ובעיקר לענות על השאלה – על כמה חודשי מחיה אנחנו רוצים להגן?

בואו ניקח לדוגמה משפחה שמוציאה בחודש כ-10,000 שקל על הוצאות קשיחות (שכירות/משכנתא, אוכל, גנים, ביטוחים חשובים). נניח שאחרי חישובים ובדיקות, אותה משפחה הגיעה למסקנה שהיא רוצה להגן על 3 חודשי מחיה – אזי אלו צריכים לשמור בצד כ-30 אלף שקל.

עכשיו ניקח משפחה אחרת עם העדפות אחרות, שרוצה לשמור בצד 6 חודשים: אלו צריכים לשים במקום נזיל וחסר סיכון כ-60 אלף שקל.

חשוב לציין שלקרן הזאת יש כמובן מחיר אלטרנטיבי (זה כסף שהיינו יכולים להשקיע, להקטין את המשכנתא בעזרתו וכדומה), ולכן לא צריך להגזים ולשמור סכומי כסף דימיוניים כדי להגן עלינו מכל צרה.

בכל מקרה, קרן כזאת הייתה יכולה להקטין את הצורך של הציבור לבקש מהבנקים דחייה, ובהתאם הייתה מקטינה או מבטלת את "מס המשכנתא".

תומר ורון

תומר ורון | החיים עצמם

מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות, מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא". תומר הוא בעל רישיון פנסיוני ממשרד האוצר ותואר שני במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית. מעביר הרצאות וסדנאות בנושאים פיננסיים שנוגעים לכולנו. בעבר היה כתב הבנקים של "כלכליסט" והכתב הכלכלי של גל"צ. יש לו אהבה מוזרה לקריאת דו"חות כספיים של בנקים אבל מעל הכל אוהב חומוס. לאתר של תומר

מטרת הפוסטים הם הנגשה של מידע פיננסי בגובה העיניים ואין לראות בהם תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכים ובמטרות האישיות שלכם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker