50 מיליארד שקל מחוברים למכונת הנשמה: הנורות שמהבהבות מדו"חות הבנקים

ב-2019, כמעט 70 מיליארד שקל של כסף חדש שומשו כדי לרכוש ארבעה קירות וגג ■ כעת הגיע משבר הקורונה, ועמו לווים רבים שמבקשים דחייה במשכנתאות ■ עם זאת, הקורונה היא אולי מכה כואבת, אבל לא כזאת שמאיימת על יציבות הבנקים

תומר ורון
תומר ורון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור משכנתא
צילום: sorbetto / Digital Vision Vector

מניות הבנקים אמנם רושמות עליות בימים האחרונים, אבל הן רחוקות מאוד מהשיא. גם אחרי כמה ימים ירוקים הן עדיין נסחרות בשפל של כ-30% בהשוואה לשיא במארס. מצד אחד, למשקיעים יש לא מעט חששות מהשלכות המשבר, ומצד שני, חלקם כבר חושבים שמדובר בהזדמנות רכישה. כך או כך - הנה שלוש נורות מהבהבות בדו"חות הבנקים.

חשופים יותר מתמיד לשוק הנדל"ן

המשפט המפורסם באנגלית אומר Follow the Money - תעקבו אחר הכסף. המשפט הזה מקפל בתוכו את הסיפור של שוק הנדל"ן בעשור האחרון על רגל אחת. הכסף מגיע מהבנקים בכמויות אדירות, הכסף זול, והציבור רוצה אותו.

אז בואו ננסה באמת לעקוב אחרי הכסף: ב-2019, כמעט 70 מיליארד שקל של כסף חדש שומשו כדי לרכוש ארבעה קירות וגג. 70 מיליארד שקל, בשנה אחת. ב-2020, למרות הקורונה, המספר הזה כנראה לא יהיה שונה בצורה מהותית.

כדי לקבל פרספקטיבה אפשר ללכת לאותה שנה מפורסמת – 2008 – אז הבנקים העניקו משכנתאות בהיקף שנתי של 30 מיליארד שקל. כלומר, היקף המשכנתאות החדשות שהבנקים נותנים כיום זינק ב-120% בהשוואה ל-2008. באופן די תואם, גם מחירי הדיור, כפי שנמדדים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלו באותה תקופה בכ-120%.

הדבר הזה שינה כמובן את הד.נ.א של מאזני הבנקים. אם מנתחים את הדו"חות של שלושת הבנקים הגדולים בישראל השולטים בשוק המשכנתאות – פועלים, לאומי ומזרחי טפחות - מגלים עד כמה הבנקים תלויים כיום בשוק הנדל"ן. נכון ליוני, 40% מסך תיק ההלוואות של הבנקים שימש לרכישת דירה. ב-2008, הוא היה 22%. הבנק הבולט ביותר בשוק זה הוא מזרחי טפחות, שבו 65 אגורות מכל שקל שהבנק הלווה עד כה הלך לרכישת דירה.

אגב, הנתונים האלה לא כוללים את האשראי שהבנקים מעמידים לקבלנים שבונים את הדירות. בחישוב כולל, החשיפה של הבנקים לשוק הנדל"ן גבוהה מ-50%.

45-40 אלף משקי בית יתקשו לשלם את המשכנתא

הגידול המטורף בתיק המשכנתא של הבנקים נתקל בנגיף הקורונה. נכון לאוגוסט, כ-12% מסך המשכנתאות שהציבור לקח נמצאות בהסדר דחייה, או אם תרצו - כמעט 50 מיליארד שקל מחוברים כרגע למכונת הנשמה. המשמעות היא שעוד לפני השפעות הסגר השני, עשרות אלפי משפחות ביקשו מהבנקים לא לשלם כרגע את המשכנתא שלהן. ככל שהזמן עובר והנגיף עוד איתנו, מחלחלת ההבנה שלא מדובר בבעיה זמנית או נקודתית שעוד רגע תסתדר, וייתכן שמתישהו חלק מהמספרים האלה יחלו לבעבע.

הרגולציה הבנקאית מחייבת את הבנקים להיערך לתרחישים שבהם הלוואות אינן משולמות כסדרן. כל בנק צריך להעריך עד כמה הלוואות שהוא נתן יסתבכו ואז להפריש כסף הצידה – כסף שאמור לכסות מבחינתם את הפסדי האשראי.

12%

שיעור הפסדי האשראי של שוק המשכנתאות כבר שנים רבות מסתכם באפס פחות או יותר, אך המצב הזה השתנה ב-2020 – חל זינוק בשלושת הבנקים הגדולים ליותר מחצי מיליארד שקל, או כ-0.33% מסך המשכנתאות. אף בנק כנראה לא יפול משיעור הפסדים של פחות מ-0.5%, ומה גם שמדובר ברובה בהפרשה קבוצתית – כזאת שנעשית בגלל המציאות הכללית ולא בגלל זיהוי כשל פרטני. עם זאת, צריך לזכור שהאירוע עדיין לא הסתיים ואלה נתונים שלא כוללים את השפעות הסגר השני.

יותר מזה, בואו נחזור רגע בזמן לעולם של לפני הקורונה. אי שם ב-2018. בנק ישראל מפרסם את ממצאי תרחיש הקיצון שהוא עושה אחת לשנה, ושם הוא מציין כי הסיכון העיקרי לשוק המשכנתאות זה עלייה חדה בשיעור האבטלה. באותו תרחיש קיצון אגב, ההנחה היתה ששיעור האבטלה יזנק ל-9.3%, והנה נכון לאוגוסט, שיעור האבטלה הרחב בישראל - שכולל גם חל"ת ומפוטרי קורונה - הוא 12%.

על פי אותו מסמך של בנק ישראל, בתרחיש קיצון, 45-40 אלף משקי בית יתקשו לשלם את המשכנתא (מרביתם מהעשירונים התחתונים). צריך להדגיש שהתרחיש של בנק ישראל כולל הידרדרות חדה במגוון פרמטרים כלכליים (עליית ריבית חדה, ירידות בבורסה, ירידת מחירי הדיור) ולא מבודד רק את שיעור האבטלה. אבל אם נתמקד רק במספרים של המשכנתאות שנדחו, הרי שמציאות הקורונה עד כה לא ממש נופלת מתרחיש הקיצון של בנק ישראל.

ולא רק משכנתא – מה עם ההלוואות הרגילות?

לפי נתוני בנק ישראל, 40% מהמשפחות הישראליות שלקחו משכנתא נטלו גם הלוואה צרכנית. כלומר, הלוואה לרכישת רכב, לטיסה לחו"ל או הלוואה כדי לסגור את המינוס. אי-אפשר כמובן להתייחס להלוואות האלה כאל אירוע נפרד מזה של המשכנתא – בסוף מדובר באותו כיס, וזו כנראה האוכלוסייה הפגיעה ביותר שמתקשה כעת עם התשלומים החודשיים.

אם לנסות להעריך, סביר כי משפחות ינסו להמשיך להחזיר את המשכנתא בכל מחיר, כך שמבחינת הבנקים – ההלוואות הצרכניות יהיו הראשונות שייפגעו. הנתונים בדו"חות הבנקים מראים היטב את הפגיעות הזאת כאשר שיעור ההפרשה להפסדי אשראי זינק בשלושת הבנקים הגדולים ל-1.75% - לעומת ממוצע ארוך טווח של 0.5%. אגב, אם חוזרים שוב לאותו תרחיש קיצון ב-2018 - ההערכה היתה ששיעור הפסדי האשראי יגיע ל-2%.

שוק הנדל"ן וההלוואות למשקי הבית הם בינתיים רק נורות מהבהבות בדו"חות הבנקים. מולם צריך לציין שהבנקים הגדילו בשנים האחרונות את כריות ההון, והפיקוח על הבנקים הנחית מספר מגבלות בכל הנוגע לאופן מתן המשכנתאות. שני הדברים האלה הביאו לכך שכרגע נראה שהקורונה היא מכה כואבת, אבל לא כזאת שבאמת מאיימת על היציבות. למרות הקריסה במניות הבנקים, ההיסטוריה מראה שהבנקים ומניות הבנקים יצאו חזקים יותר אחרי משברים ורפורמות, האם גם הפעם?

גילוי נאות: הפוסט אינו מהווה המלצה להשקעה או תחליף לייעוץ אישי. הכותב יכול להחזיק בניירות ערך של חברות הנזכרות בטקסט.

תומר ורון

תומר ורון | החיים עצמם

מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות, מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא". תומר הוא בעל רישיון פנסיוני ממשרד האוצר ותואר שני במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית. מעביר הרצאות וסדנאות בנושאים פיננסיים שנוגעים לכולנו. בעבר היה כתב הבנקים של "כלכליסט" והכתב הכלכלי של גל"צ. יש לו אהבה מוזרה לקריאת דו"חות כספיים של בנקים אבל מעל הכל אוהב חומוס. לאתר של תומר

מטרת הפוסטים הם הנגשה של מידע פיננסי בגובה העיניים ואין לראות בהם תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכים ובמטרות האישיות שלכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker