הנתון שסודק את תדמית התחרות של שוק המשכנתאות בבנקים
הממונה על רשות התחרות קבעה כי "שלושה שחקנים מחזיקים ב-75% משוק הממשכנתאות, והיכולת של לקוחות להשוות בין הצעות של בנקים קשה, מכבידה ולא ריאלית"
"היי תומר, זה הבנק שלך – יודע כמה שילמת לנו בחודש האחרון?"
למרות הכוונות הטובות, "תעודת הזהות הבנקאית" שאכף בנק ישראל להנגשת המידע האישי באתרי הבנקים נראית כמו סתם עוד מכתב לא ברור. זה יכול להיראות אחרת, אם הבנקים יעשו את מה שעשו דו"חות הפנסיה ויפנו אלינו ישירות: בלי ביטויים מפחידים ובלי מלים שוברות שיניים
יותר פריים במשכנתא: בכמה יעלה ההחזר החודשי שלנו כשהריבית תעלה?
האם נכון לנו לקחת שני שליש במסלול הפריים? ובהנחה שבחרנו ברכיב פריים משמעותי, האם אנחנו יודעים מה יקרה להחזר החודשי שלנו כאשר ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות?
יותר פריים תוזיל לנו את המשכנתא? לא בטוח בכלל
הבנקים לא מתמחרים כל מסלול בתוך המשכנתא בנפרד - אלא קובעים את המחיר הכולל, ואז משחקים עם הריביות ■ לכן, החלטת בנק ישראל על הגבהת תקרת הפריים במשכנתא עלולה פשוט לגרור עלייה בריביות
מי מפחד מירידה של 20% במניות?
קרן פנסיה בסוף נשענת על עקרון פשוט – נתחיל לחסוך כשאנחנו צעירים כדי שיהיה לנו בגיל פרישה. הרכיבים הכי חשובים כאן זה זמן ותשואה - ושכשתשואה חיובית נפגשת עם טווח ארוך של השקעה, קורים דברים יפים
המס הראשון של הקורונה כבר כאן: מס המשכנתא
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יכולים להוציא הוראת שעה ולקצץ את קנסות היציאה במשכנתאות, ובכך לסייע למאות אלפי משפחות ■ אולם, הקורונה הזכירה שגם לנו אחריות על עיקרון פיננסי שאולי קצת נשכח: הצורך בנזילות
50 מיליארד שקל מחוברים למכונת הנשמה: הנורות שמהבהבות מדו"חות הבנקים
ב-2019, כמעט 70 מיליארד שקל של כסף חדש שומשו כדי לרכוש ארבעה קירות וגג ■ כעת הגיע משבר הקורונה, ועמו לווים רבים שמבקשים דחייה במשכנתאות ■ עם זאת, הקורונה היא אולי מכה כואבת, אבל לא כזאת שמאיימת על יציבות הבנקים