כדור הארץ זועק הצילו: הכלכלה שתציל את העולם

הגיע הזמן שהאנושות תעבור לכלכלה מעגלית ותניח למשאבי הטבע. בשביל להבין במה מדובר ובמה זה כרוך, ימית נפתלי מציעה 3 סרטונים, מדריך ומאמר למתקדמים

כוס קפה וספר
הספרייה
קשיות פלסטיק
קשיות פלסטיק. גם קרטון זה לא מספיק טובצילום: בלומברג

ימית נפתלי

ימית נפתלי
ימית נפתליצילום: סיגל קסל

אנושות, הגיע הזמן שתכירי את הכלכלה המעגלית, כדור הארץ כבר זועק הצילו. חברות, פרטים וממשלות חייבים לפעול יחד בכדי להעביר את כל הכלכלה לכלכלה מעגלית. ולא, לא מדובר במיחזור.

דוגמה שממחישה את גודל האתגר הוא המאבק נגד השימוש בקשיות פלסטיק בבתי קפה ובמסעדות בישראל. מאבק זה בטל בשישים, במיוחד לאור העובדה שמרבית בתי הקפה עברו לקשיות מנייר.

המעבר לקשיות מנייר ממחיש את התפישה הבסיסית של הציבור וחוסר המודעות לכך כי הדגש צריך להיות על שימוש וצריכה מופחתת במשאבי הטבע שלנו. קשית הנייר הזאת עשויה מעץ שנכרת, והייצור שלה כרוך בזיהום סביבתי, ולכן החלופה הטובה היא פשוט ללגום את המיץ מהכוס ישירות ולהניח למשאבי הטבע.

כדי להכיר את התחום, אני ממליצה להתחיל מסרטון שמסביר מה זה כלכלה מעגלית. למעוניינים, באתר הפרויקט שמוצג בסרטון, מופיע מדריך לחברות ועסקים לביצוע תהליך אסטרטגי לשינוי המודל העסקי ממודל לינארי למעגלי. המדריך הוא אחד התוצרים של פרויקט R2PI שניהלתי עבור האיחוד האירופי.

למתקדמים, יש סרטון ארוך יותר של קרן אלן מקארת'ור, שמקדמת מעבר לכלכלה מעגלית בקרב חברות, ממשלות וארגונים שונים.

בנוסף, אני מאוד ממליצה לשמוע את הרצאת ה-TED של אלן מקארתור על ההשראה שקיבלה והתובנות שהביאו אותה להקים את הקרן לקידום כלכלה מעגלית.

מעבר לזה, אם אתם חברות, עסקים ומקבלי החלטות חשוב מאוד שתכירו את המדיניות המתעדכנת של האיחוד האירופי בהקשר של כלכלה מעגלית, ובתוך כך את Eco Labeling ו-Extended Producer Responsibility.

למדיניות יש תפקיד חשוב מאוד בכל הקשור לעידוד עסקים לעבור למודלים עסקיים מעגליים. מודלים אלו מתקנים את חוסר היעילות של עולם הייצור כיום, המייצר פסולת וזיהום בתהליך הייצור, ומרבית המוצרים שאנו צורכים מסיימים את חייהם מאוד מהר, ונהפכים לפסולת שלא ניתן למחזר או שעלויות המיחזור שלה מאוד גבוהות.

חלק מכלי המדיניות מתמקדים בשינוי תנאי השוק ולכך עשויה להיות השפעה על פעילות של חברות בסקטורים שונים. שימו לב למשל לשינוי המשמעותי שחוות חברות כמו סטארבקס, בעקבות האיסור על שימוש בכלים חד פעמיים באירופה.

בהקשר זה, ממליצה לקרוא את מדריך המדיניות  של המועצה העולמית לפיתוח בר קיימא בעסקים (world business council for sustainable development). המדריך מתעדכן אחת לשנה ומסייע בהבנת המדיניות המעגלית הנוכחית באיחוד האירופי. המדריך גם מתייחס למדיניות ברמת המדינות השונות וכולל התייחסות להודו וסין. בנוסף, הדו"ח מתייחס להשפעה של המדיניות על מודלים עסקיים מעגלים בסקטורים נבחרים.

לקריאת המדריך לחצו כאן

בנוסף, חשוב שקובעי מדיניות ופוליטיקאים יבינו כי העלאת מודעות וחקיקה שאינה מציעה חלופות ראויות, המשמרות את נוחות הצרכנים והעסקים, לא תעודד מעבר לכלכלה מעגלית, ויש בה להזיק יותר מאשר להועיל. כלומר, במקביל להעלאת המודעות, יש להציע כלים ופתרונות שישמרו על הנוחות ועל הרווחיות העסקית של החברות. בהקשר זה, לקוראים המעדיפים ספרות אקדמאית אני ממליצה לקרוא את המאמר הזה, שמבהיר כי העלאת מודעות  לבדה לא מספיקה ללא חלופות.

Heidbreder, L., Bablok, I., Drews, S. and Menzel, C. (2019). Tackling the plastic problem: A review on perceptions, behaviors, and interventions. Science of The Total Environment, 668, pp.1077-1093.

המעבר לכלכלה מעגלית הוא הכרחי, וחשוב שיותר פרטים, חברות ומדינות יקדימו להבין את זה. נתחיל מזה.

לבלוג של ימית נפתלי - לא סופרת

כוס קפה וספר

הספרייה | |הספרייה

הבלוגרים של TheMarker ממליצים: פודקאסטים, ספרים, הרצאות טד ועוד - כל התכנים המקצועיים שאסור לפספס.

מדי שבוע יעלה טור חדש ובו המלצות של אחד הבלוגרים הקבועים על תכנים מעניינים במיוחד בתחום התמחותו של הכותב.

תגובות