סמים פסיכדליים ויום כיפור מהעיניים של סאדאת: המלצות קריאה (וצפייה) על הפסיכולוגיה של הדיגיטל - הספרייה - הבלוג של הספרייה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סמים פסיכדליים ויום כיפור מהעיניים של סאדאת: המלצות קריאה (וצפייה) על הפסיכולוגיה של הדיגיטל

הפסיכולוגיה של הדיגיטל היא תחום מחקר שעדיין נמצא בחיתוליו, וכדי לחקור את התחום אני משלבת מודלים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מדעי המוח, כלכלה התנהגותית ועוד. ברשימה שלפניכם מופיעים ספרים שגרמו לי להתבונן אחרת על הדברים

3תגובות
הקרנה פסיכדלית בתערוכה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, 2016
DANIEL LEAL-OLIVAS / AFP

לירז מרגלית

לירז מרגלית

כשהתבקשתי לתת המלצות על תכנים שהשפיעו עליי בתחום שעליו אני כותבת, זה גרם לי לעצור ולחשוב. ראשית זה הכריח אותי לחדד לעצמי את השאלה האם יש תחום ספציפי שעליו אני כותבת והתשובה בגדול היא כן, אני כותבת על ההשפעות הפסיכולוגיות של הטכנולוגיה על החיים שלנו. היום כשחלק גדול מהחיים שלנו עבר לדיגיטל, אנחנו מתקשרים שונה אחד עם השני, מתחזקים זוגיות שונה, עולם הדייטינג שונה, מתחזקים הפרעות חדשות כגון התמכרויות לטכנולוגיה, הפרעות קשב, תהליכי למידה שונים.

אבל אחרי שאמרתי את זה, לא באמת קיים תחום ממוסד הנקרא 'הפסיכולוגיה של הדיגיטל'. זה לא כמו כלכלה או מתמטיקה או מדעי המדינה. זהו תחום שעדיין בחיתוליו, וכדי לחקור את התחום אני משלבת מודלים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מדעי המוח, כלכלה התנהגותית ואפילו פסיכולוגיה התפתחותית, שעוסקת בהתפתחות של פעוטות ותינוקות.

אז ברגע הראשון כשחשבתי על המלצות, יש את הספרים שמיד קפצו לראש, כאילו שיש איזו רשימת קריאה מקובלת שכל מי שעוסק בקבלת החלטות, כלכלה התנהגותית והתנהגות צרכנית חייב לקרוא, רשימה זו כוללת את Blink, לחשוב מהר ולאט, לא רציונלי ולא במקרה, Nudge, איך אנחנו מחליטים, The power of habit. אני אפילו לא אטרח לשים כאן לינקים לרשימה הזו, כי למען האמת, היא כבר מיצתה את עצמה.

האמת שהיא גם לא משקפת את האני מאמין שלי על האופן שבו ידע מתפתח. כדי להגיע לתובנות חדשות, יש להרכיב את המשקפים של תחום ידע מסוים וממנו להתבונן על תחום ידע אחר. למשל להתבונן על למידת מכונה מתוך הפרספקיבה הפסיכולוגית, או להתבונן על אינטראקציות בין-אישיות מתוך ההבנות הפיזיקליות של תורת הקוונטים.

לכן הרשימה שאני אתן לא בהכרח תשקף תחום ידע, אלא ספרים שגרמו לי להתבונן שונה על הדברים ולהגיע לתובנות שאליהן לא הייתי מצליחה להגיע, אילו הייתי מאמצת לעצמי את הפרספקטיבה שעל ברכיה גדלתי והתחנכתי - שהיא הפסיכולוגיה (זה נכון שגם בפסיכולוגיה ישנם עולמות תוכן מגוונים אבל דאגתי להעשיר את עצמי ברובם).

הסמים כמיקרוסקופ

אז הספר הראשון שאני רוצה להמליץ לכם עליו הוא How to change your mind, "איך לשנות את דעתך" של מייקל פולן, שמסמל את חזרתו של המחקר המבוסס סמים פסיכדליים למדע ולשיח הציבורי אחרי 50 שנה של טאבו מדעי שמנע מחקר בנושא. פירוש המונח פסיכדלי הוא שילוב בין המילה היוונית נפש או תודעה (psychē) עם המילה גלוי (dclôsē). הכוונה היא ליכולתם של הסמים לגלות צדדים חבויים של הנפש. הסמים הפסיכדליים מחלישים את חומת ההגנות של האגו. זוהי הסיבה שתחת השפעת הסם ישנה "התפוררות האגו", אין מודעות או תחושת עצמי, ואת מקומה תופסת תחושת חיבור עמוקה לסביבה. אנשים לראשונה בחייהם מבינים שהם לא זהים לאגו שלהם.

עטיפת ספרו של מייקל פולן
DESIGN : MARYSARAH QUINN / Penguin Press

אחת הדוגמאות שהותירו בי חותם היא דיינה בייזר, בת 60, שלא השתמשה בסמים בחייה. היא אובחנה עם סרטן כבד שטופל בהצלחה, אך רק המחשבה שהסרטן עלול לחזור הוציאה אותה מתפקוד. היא נרשמה לתוכנית ניסויים באוניברסיטת ניו יורק, שבמהלכה לוקחים המטופלים מנה אחת של LSD. הניסוי שונה מכל דימוי שאולי יש לכם, של לקחת פטריה וללכת לחוף הים. מדובר על ניסוי מבוקר שמודרך על ידי מטפלים מנוסים שמכינים את המטופל במהלך 7 מפגשים לחוויה, שבמהלכה המטפלים יושבים עם המטופל וקשובים לתהליך שהוא עובר. מטרתם לסייע למטופל להגיע למקומות שמעולם לא ביקר בנפשו.

דיינה מספרת שהיא נכנסה לתוך גופה וראתה לפתע גוש שחור מתחת לכלוב הצלעות שלה. זה לא היה הסרטן כי הוא לא היה במיקום הנכון. היא הבינה שזה הפחד שלה והחלה לצרוח עליו - "צא לי לעזאזל מהגוף", והוא אכן נעלם. המסע גרם לה להבין שהיא לא יכולה לשלוט בסרטן אבל היא יכולה לשלוט בפחד שלה. הסם לא מכתיב את החוויה, הוא רק מאפשר אותה, מעין מגבר למה שמתרחש בלא מודע..

"אין זו הגזמה לומר שכשעושים שימוש אחראי וזהיר בסמים פסיכדליים, הם יהיו עבור פסיכיאטריה מה שהמיקרוסקופ לביולוגיה או הטלסקופ לאסטרונומיה. כלי זה מאפשר ללמוד על תהליכים חשובים, שבמצב רגיל אינם זמינים להתבוננות ישירה" (גרוף, 1980). מדובר על ההתערבות הנפשית הכי יעילה שנצפתה במחקר הפסיכיאטרי עד היום. ואם לא בא לכם לקרוא את הספר – לפחות תצפו בהרצאה שנתן פולן בגוגל קמפוס. הוא אמנם נתן מספר לא מבוטל של הרצאות וראיונות, אבל זו ללא ספק הכי טובה.

הרצאה של מייקל פולן - דלג

How to Change Your Mind, מאת מייקל פולן, 2018. בהוצאת Penguin Press. מס' עמודים: 480.

כולנו על הספקטרום

ההמלצה השנייה היא "פרויקט רוזי" ,אחד הספרים שלא הצלחתי לעזוב מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו. הוא משקף את העולם מנקודת מבטו של אדם בעל אספרגר, אוטיזם בתפקוד גבוה. הוא יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן, פרופסור מבריק לגנטיקה.

פרויקט רוזי - עטיפת הספר
יח"צ

דון הוא בעל יכולות קוגניטיביות פנומנליות, אבל סובל מקושי להשתלב בחברה ולהביע רגשות. מעבר לקריאה המהנה, נחשפת בספר התמודדות של גבר מבוגר עם התסמונת, שמעוררת מחשבה על האופן שבו כל בני האדם נושאים בתוכם לקות נפשית כלשהי. ניסיתם פעם לחשוב מי עונה להגדרה של "יציב נפשית" או "נורמלי"? אני טוענת שכשזה קשור להפרעות נפש, כולנו על הספקטרום. כל עוד אנחנו מצליחים לחיות עם המצוקה בשלום, או לחילופין, כל עוד מצליחים להסוות אותה - מבחינת המערכת, אנחנו בריאים בנפשנו. ואכן, רוב האנשים בוחרים להסוות ולטשטש את החלקים ה"לא-נורמליים" באישיותם ואפילו חיים עמם בשלום. הקורבנות האמיתיים הם אלו המאמינים שמחשבותיהם הן עדות לחוסר הנורמליות שלהם.

ניתן היה לחשוב שגורמי מקצוע יאזנו את הטירוף, אבל הממסד הפסיכיאטרי בעצמו שוקד ללא הרף על מציאת קטגוריות אבחוניות חדשות, ההופכות שיעורים גדלים והולכים מהאוכלוסייה ל"לא נורמלים". התוויות הניתנות למטופלים גורמות להם לראות עצמם כחולים, ומתפקדות כנבואות המגשימות את עצמן. אותו דון, שלא אובחן מעולם, בקלות היה נכנס תחת האבחנה של אספרגר, מה שהיה עשוי לשים עליו תוית ולשבש את חייו. אבל הספר מאפשר להיחשף לפילטרים שמהם הוא משקיף על העולם וגורם להבין שלא מדובר על "הפרעה" בשום צורה, רק על שימוש בקטגוריות תפישתיות שונות להתמודדות עם העולם.

פרויקט רוזי, מאת גרהם סימסיון, 2013. בהוצאת אחוזת בית. מס' עמודים: 304 (מהדורה עברית).

תולדות יחסי הציבור

"המאה של העצמי" היא סדרה תיעודית בת 4 פרקים, שהופקה על ידי היוצר אדם קרטיס עבור BBC. הסדרה מתארת את תהליך התפתחותו של רעיון שנהפך למיתוס, והיום נתפש כאילו היה כאן מאז ומעולם. הרעיון שלפיו הסיפוק של הרגשות ותשוקות של הפרט האינדיבידואלי הוא המטרה החשובה ביותר שלנו, וכיצד הדבר השפיע בצורה עמוקה על התרבות, הכלכלה והפוליטיקה.

הסדרה עוקבת אחר ההיסטוריה של מקצוע יחסי הציבור שלא היה קיים עד אז, וכיצד ממשלות ותאגידים עשו שימוש בפסיכולוגיה כדי לשלוט ולנהל את רצונותיהם של בני האדם במהלך המאה ה-20, במטרה לעודד את תרבות הצריכה וכדי "להנדס" רצונות של אנשים.

הסיפור מתחיל עם אחיינו של פרויד, אדוארד ברנייז, אחד האנשים המשפיעים ביותר על תרבות הצריכה המערבית וזה שיסד את מקצוע יחסי הציבור. ברנייז, שהיגר לניו יורק, שלח לפרויד, שחי בוינה באותה תקופה, קופסת סיגרים קובנים מתוצרת הוואנה. כמחוות הוקרה, שלח פרויד לאחיינו במתנה את ספרו "מבוא לפסיכואנאליזה". ברנייז הוקסם מרעיונותיו של פרויד, שטען שבני אדם מונעים על ידי יצרים לא מודעים, והוא הראשון שזיהה את הפוטנציאל הגלום בתורתו של פרויד ליצירת השפעה על המונים.

זיגמונד פרויד
ארדון בר-חמא, רפרודוקציה / Freud Museum, London

הוא החליט לרתום את הפסיכואנאליזה לשיווק מוצרים. בספרו פרופוגנדה, שיצא ב-1928, הוא כתב שהבנת התודעה של ההמון מאפשרת לעשות מניפולציה ביעילות מבלי שההמון יהיה מודע לכך. כדי לבחון את ההיפותזה, הוא השיק את אחד הקמפיינים הפופולריים ביותר בהיסטוריה, שכנוע נשים לעשן. מי חשב שזיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנאליזה, המזוהה יותר מכל עם הניסיון לתור אחר האמת הנפשית ולהבין מהם הכוחות הנסתרים העומדים בבסיס ההתנהגות, הוא אחת התורמים המשמעותיים לתרבות השקר של ימינו.

המאה של עצמי - דלג

המאה של העצמי, תסריט והפקה: אדם קרטיס, 2002. שודר ב-BBC. מס' פרקים: 4.

הפסיכולוגיה של האויב

שלוש ההמלצות הבאות מגיעות כמקשה אחת. הן אולי יפתיעו, אבל הן מגיעות עם הסבר מפורט. "מצרים בהנהגת סאדאת" של שמעון שמיר; שאזלי - חציית התעלה - זכרונות הרמטכ"ל המצרי במלחמת יום הכיפורים; ולבסוף חימוש והשפעה של תומאס שלינג.

מימין: אנואר סאדאת והרמטכ"ל המצרי שאזלי בזמן המלחמה, במפקדה שבקהיר
ASSOCIATED PRESS

השניים הראשונים נותנים הצצה ייחודית למה מתרחש במוחו של סאדאת, שהביא להגיית הרעיון של יציאה למלחמת אוקטובר (מלחמת יום הכיפורים). תהליך זה ממחיש שינוי תפישתי וחשיבתי והבנה של המציאות המשתנה. יש לסאדאת צורת התבוננות ייחודית במציאות העומדת לנגד עיניו, על רקע כישלונו של קודמו נאצר לייצר פתרון הולם למשבר שבו היתה נתונה מצרים - תבוסתה במלחמת 1967.

אחד הקווים הראשונים של מדיניותו היה עיצוב מערכת מושגים שתמנע הסדר מעין זה. היעד שקבע לעצמו, חזרתה של ישראל לגבולות 1967, לא היה מטרה אלא אמצעי, אמצעי להשבת הביטחון העצמי והכבוד האבוד למצרים. מבחינת סאדאת, היעד של השבת השטחים הכבושים יכול היה להתבצע בדרכי שלום, או בדרכי מלחמה. לסאדאת לא היה עניין בחידוש מלחמת ההתשה שהסתכמה ככישלון, ומצד שני לא היה לו עניין במערכה צבאית קלאסית לשם כיבוש השטחים מחדש, הוא ידע שאין לו את המשאבים לכך. סאדאת ידע שהדרך היחידה לניצחון במערכה היא באמצעות השפעה פסיכולוגית על התודעה, ערעור ההיגיון של של היריב.

השפעה פסיכולוגית זו על התודעה של היריב מתוארת בצורה מדהימה בספרו של שלינג, "חימוש והשפעה", שמתאר כיצד ניתן להשפיע על קבלת ההחלטות של היריב, על יכולתנו לאכוף עליו את רצוננו, ולהעביר לו מסרים.

מצרים בהנהגת סאדאת, מאת שמעון שמיר, 1978. בהוצאת דביר. מס' עמודים: 263.

שאזלי - חציית התעלה, מאת פריק סעד אלדין אלשאזלי, 1980. בהוצאת משרד הביטחון. מס' עמודים: 253.

חימוש והשפעה, מאת תומאס שלינג, 1981. בהוצאת משרד הביטחון. מס' עמודים: 304.

להכיר את אבי הפסיכואנליזה

לבסוף, המלצה אחרונה על ספר שיצא לאחרונה בתרגום לעברית. "מכתבים" - קובץ מכתבי פרויד, שבחר ותירגם ערן רולניק, מיועד למי שמבקש להכיר את אבי הפסיכואנאליזה, להכיר את האדם ששינה את העולם. הניסוחים הבהירים של רולניק מאפשרים להכיר באופן מעמיק את פרויד. מכתבים אלו חושפת צדדים לא מוכרים באישיותו של פרויד וביחסיו עם 70 מכותבים שונים.

עטיפת הספר מכתבים
ציור העטיפה: נטע ליבר שפר / עיצוב העטיפה: עדה ורדי / מודן הוצאה לאור

בספר מופיעים מכתבים למרתה ארוסתו כשחיזר אחריה בלהט, מכתבים מטלטלים שבהם הוא מתעד את האנליזה העצמית שבמהלכה גילה את תסביך אדיפוס שלו, אגרות מלאות תשוקה לתלמידים, תשובות מחץ למבקרים. מכתביו מציגים את יחסו ליהודיותו, את תגובתו לעליית הנאצים לשלטון, לציונות, לאוניברסיטה העברית, את שגרת יומו כמטפל, את מחשבותיו על טלפתיה, על הפלות, הומוסקסואליות, אקולוגיה, סרטן וכלבים.

"מן הסתם לא הבחנת עד עכשיו בכך שאתה מתכתב עם אמן השפה הגרמנית. אז עכשיו אני מייעץ לך כחבר, לא כבעל עניין, לאגור את מכתביי, לכרוך אותם ולשמור עליהם מכל משמר. לעולם אי אפשר לדעת". כך כתב זיגמונד פרויד בן ה–17 לחבר ללימודים. כמה שהוא צדק.

מכתבים, מאת זיגמונד פרויד, תרגום: ערן רולניק, 2019. בהוצאת מודן. מס' עמודים: 355.

לבלוג של לירז מרגלית - אם לפרויד היה סמארטפון

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#