מתקפת האגואים בשירות המנהיגות

ההפרישה מהמרוץ של עוד ועוד פוליטיקאים מזכירה לנו עד כמה האגו מנהל את המנהיגים, ועד כמה הגבלת כהונה של ראשי ממשלה, מנכ"לים ויו"רים מעולם לא היתה נדרשת יותר מאשר בעת הזו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרזת בחירות של חולדאי בתל אביב, בנובמבר
כרזת בחירות של חולדאי בתל אביב, בנובמברצילום: תומר אפלבאום

"יש בישראל רק שני מנהיגים, בחרו את שלכם", הכריזה בביטחון מודעת קמפיין הבחירות של רון חולדאי לפני שהתפוגג אל מתחת לאחוז החסימה. המראה של גנרלים וראשי עיר מהוללים ניצבים מול פודיום המקושט בדגל ישראל, מצהירים אל החלל הריק בביטחון כי הם רואים עצמם שותפים להנהגת המדינה, בעוד מפלגתם מקוששת בקושי את אחוז החסימה, מעורר שאלות לגבי הקשר בין מנהיגות לאגו.

מנגד, ניתן לראות את החלום ושברו אצל אחרים שהיו באותו מקום זה אך לפני חודשים ספורים. אנו רואים גל גדול של אושיות פוליטיות שהחליטו "לעשות פסק זמן מהחיים הפוליטיים" - מאבי ניסנקורן, בוגי יעלון וגבי אשכנזי, דרך איציק שמולי, עמיר פרץ, רפי פרץ ומיקי חיימוביץ' ועד עומר ינקלביץ' ואסף זמיר. כולם לפתע ולכאורה מכים על חטא, לוקחים אחריות ומצהירים כי "מנהיגים צריכים לדעת גם להודות בטעותם". האמנם הפוליטיקאים בישראל גילו את האור, הפכו את עורם ונהפכו באחת לאנשים צנועים המכירים בטעויות של עצמם, או שמא לא נמצא להם בית פוליטי חדש שבו יתמקמו גבוה מספיק.

>> לטורים נוספים של טלי איכנולד דביר לחצו כאן

המשותף לפורשים ולנשארים במרוץ הוא אותו אגו, המהווה מצרך שלא ניתן לשרוד בלעדיו בעולם המנהיגות. ואולם הוא גם זה שירסק אותם לקרשים אם יתנהל ללא שליטה.

התייחסות לאגו כדבר שלילי המצריך חיסול בדם קר - שגויה מיסודה. אגו הוא כוח חובק-כל ורב-עוצמה הנמצא בכל אדם. למרות המוניטין הגרוע שיצא לאגו, הוא גם זה שמתניע את הדחף להמציא ולהשיג, את התעוזה לנסות דברים חדשים ואת החוסן הנפשי להתגבר על מכשולים בדרך.

שלט בחירות של הליכוד בירושלים, בספטמברצילום: AFP

אגו הוא השורה הסמויה בכל דו"ח רווח והפסד. חוסר באגו יגרום לחוסר ביטחון עצמי, להשתתפות שטחית ואפתית, לחוסר אנרגיה שאיננו משרת מנהיגים בכל תחומי החיים.

עם זאת, מארקום וסמית, מחברי הספר אגונומיקס, מראים כי 51% מאנשי העסקים מעריכים כי אגו עולה לחברה שלהם 15%-6% מההכנסה השנתית, ו-21% טוענים שהעלות של אגו היא בין 20%-16%. בנוסף, 63% מאנשי העסקים אומרים שאגו משפיע לרעה על הביצועים בעבודה מדי שעה או מדי יום, ואילו 31% נוספים אומרים שמדי שבוע.

סימני האזהרה לכך שהאגו יצא משליטה

מעניין לבחון מהם סימני האזהרה לכך שהאגו המנהיגותי יצא מכלל שליטה. לורד דיוויד אוון, לשעבר שר החוץ הבריטי, ערך מחקר עם הפסיכיאטר פרופ' ג'ונתן דייוידסון, שהראה מהם 14 הסימפטומים העיקריים לכך שהאגו של מנהיג יצא מכלל שליטה והתחיל לפעול לרעתו ולרעת המונהגים:

1. נטייה נרקיסיסטית לראות את עולמם בעיקר כזירה להפגנת כוח וחיפוש תהילה.

2. נטייה להתמקד אך ורק בפעולות שמציגות את המנהיג באור חיובי ומקדמות את הדימוי שלו תוך מתן תשומת לב גבוהה וחסרת פרופורציות לדימוי ואופן הצגה.

3. דיבור משיחי, המאופיין בהתרוממות רוח על פעולות בהן נוקט המנהיג.

4. "המדינה זה אני", תפיסת זהות מוחלטת בין המנהיג או המנהל לבין המדינה או הארגון.

5. דיבור תכוף על עצמו בגוף שלישי, או דיבור מעין-מלכותי בצורת רבים של "אנחנו".

6. ביטחון מוגזם בשיפוט העצמי של המנהיג לעומת בוז כלפי העצות או הביקורת של אחרים.

7. אמונה עצמית מוגזמת, על סף תחושת כל-יכול.

8. המחשבה לפיה המנהיג "חייב בדין וחשבון" רק כלפי ההיסטוריה (או אלוהים) ולא כלפי פקידי ציבור, קולגות או העם.

9. אמונה בלתי ניתנת לערעור לפיה ההיסטוריה (או אלוהים) ישפטו אותם לחיוב ויצדיקו את מעשיהם.

10. אובדן קשר עם המציאות ובידוד גובר והולך באמצעות טבעת בלתי חדירה המקיפה את המנהיג.

11. קבלת החלטות תזזיתית, חסרת-אחריות ואימפולסיבית.

12. נטייה לאפשר ל"חזון הרחב" של המנהיג להצדיק מהלכי פעולה מסוימים תוך התעלמות מהצורך לשקול עלויות, יישומיות או תוצאות.

13. חוסר הצלחה ודברים שמשתבשים, שכן ביטחון עצמי מוגזם הוביל את המנהיג לזלזל בפרטים הנדרשים לשם יישום מוצלח של מהלכים.

14. המנהיג מתחבר, משבח ומתגמל אנשים רק על בסיס ההסכמה והנאמנות שלהם למהלכיו, במקום על בסיס היכולות שלהם.

חשוב להדגיש כי אגו היוצא משליטה איננו נטייה מולדת או הפרעת אישיות, אלא תהליך נרכש. הסינדרום מתרחש כתוצאה מרכישת כוח, שהביא להצלחות מרהיבות, שהוחזק לאורך תקופה ארוכה עם מיעוט מגבלות על המנהיג. הגבלת כהונה של ראשי ממשלה, מנכ"לים ויו"רים מעולם לא היתה נדרשת יותר מאשר בעת הזו.

טלי איכנולד-דביר

טלי איכנולד-דביר | מנהיגות במשבר

טלי איכנולד-דביר היא בעלת דוקטורט במנהיגות וניהול בכיר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי. היתה חברת סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגנית דיקן וראש תוכניות ה-MBA בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מחקריה פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, זכו בפרסים והוצגו בכנסים בינלאומיים רבים. 

מכהנת כדיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר היתה מנהלת פיתוח אקדמי ועסקי וחברת הנהלה בלהב המרכז לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בעבודה מול הנהלות ומנהלים בכירים בחברות בסקטור הציבורי והפרטי בארץ ובחו"ל. 

כיהנה בהתנדבות בסקטור הציבורי במליאת רשות השידור, חבר הנאמנים של בי"ח הדסה, ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, צוות שחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. 

חיה בגאווה במשפחה מעורבת חילונית דתית לאומית בגבעת שמואל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker