נתניהו הצליח למצב עצמו כ"מושיע" - ויהיה קשה להחליפו

במצבי לחץ מתעצמת הנטייה לכניעה לסמכות, אפילו במחיר של שינוי עמדות או ערכים שהיו טבועים בנו. מנהיגים כאלה ינצלו את עוצמתם בעת משבר, יזהו את גורמי הלחץ אצל אחרים, ואף יגדירו מצבים מסוימים כמצבי לחץ גם אם אינם כאלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

איזה שנה קשה עברה עלינו, אה? כמה היינו רוצים להניח עכשיו את הראש על מישהו חזק שיש לו פתרונות למצב, שיושיע אותנו מהמצב הבריאותי, הכלכלי והרגשי המזופת שאליו נקלענו. החדשות הרעות הן שאין מושיע כזה, ובכל מקרה ייקח זמן רב לצאת מהאבטלה, מהמיתון, מהחובות, מהמוטציות ומהטראומות. החדשות הרעות יותר הן שיש כאלה שמודעים לכמיהה הזו שלנו ועושים בה שימוש לרעה, באמצעות יצירת אשליה של פתרונות מהירים, שהובאו על ידי אדם אחד במו ידיו, אדם שמוצג כלא פחות מאשר קוסם שאין בלתו, אדם שכוחותיו להושיע עולים על אלו של כל מנהיגי העולם יחדיו.

לעתים, מנהיגות היא "הקולב הפסיכולוגי", שעליו תולים המונהגים את הכמיהה הקמאית שלהם עצמם לביטחון, השתייכות, זהות ומשמעות. ככתוב בספר ישעיהו " שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ". כמיהה זו למנהיגות עולה משמעותית במצבי משבר ואי וודאות. מצבי לחץ ומשבר משבשים את התפקוד הקוגניטיבי, הרגשי והפיזיולוגי של אנשים. בעקבות מצבי לחץ עלולים להשתבש דפוסי עיבוד המידע, מנגנוני ההסתגלות לסביבה, הביטחון העצמי, רגשות חרדה, אשמה, מתח, תסכול, פחד עד כדי פאניקה, הכחשה, התרעות שווא וכרסום ביכולת שליטה עד כדי חוסר אונים מוחלט.

במצבי משבר כאלה, המונהגים יטו יותר ללכת בעקבות מי שמספק גירויים ורמזים מסוימים ברמה הקוגניטיבית שגורמים לנו לתפוש אותו כמנהיג, כמו דיבור נחרץ וצורת התנהגות החלטית. כמו כן, מבחינה רגשית ניטה ללכת בעת כזו בעקבות אנשים בעלי מאפיינים הוריים, או אחרי אנשים הנתפשים כסמכותיים בסביבה תרבותית מסוימת, כמו אנשים בעלי רקע צבאי בישראל. לא פלא שרוב המועמדים לבחירות מנסים לבסס את המאפיינים הסמכותיים שלהם בעת הזו באמצעות ריבוי פודיומים ודגלי ישראל ממלכתיים סביב כל הצהרה, קטנה כגדולה. 

במצבי לחץ חלה עלייה ניכרת ב"אשראי ההשפעה" המוענק למנהיג. מצב משברי מוגדר כ"מצב פסיכולוגי חלש" המאופיין בוודאות ויציבות נמוכות, לעומת "מצב פסיכולוגי חזק" שבו אנשים יודעים היטב מה מצופה מהם וכיצד עליהם לנהוג. במצב כזה עולה הנטייה, הבלתי מודעת בחלקה, לסמוך על דמות מלכדת ומדריכה ולהטיל על כתפיה את חילוץ הקבוצה. תהליכי עומק אלו העוברים על המונהגים במצבי לחץ ומשבר מתוארים בפרוטרוט בספרו של ד" ר נדיר צור "רטוריקה פוליטית: מנהיגים ישראלים במצבי לחץ".

מחלקת קורונה בבית חולים סנט ג'וזף במזרח ירושליםצילום: אמיל סלמן

מנגנון ההגנה העיקרי הפועל במצבים אלו הוא מנגנון ההשלכה, שבאמצעותו מייחסים בני אדם לזולתם את הדחפים, המחשבות, הכוונות והקונפליקטים של עצמם. במצבי משבר אנחנו נוטים להעצים את המנהיג המופיע מולנו ולהשליך עליו או עליה את הכמיהה הטבועה בנו מהילדות המוקדמת לדמות חזקה, גדולה ומגוננת שתושיע אותנו מהמשבר.

מנגנון נוסף שמעורב בתקופת משבר הוא מנגנון ההעברה, המתרחש כשאדם תופש ומגיב כלפי אדם אחר כאילו מדובר בדמות דומיננטית מעברו. המנהיג נטען בתודעת המונהגים ב"ייצוגים הוריים" שהם הרבה מעבר לדמותו האמיתית, ולכן קל להגדיל ולהעצים אותו. מנגנון אובדן העצמיות וביטול הזהות האישית הוא מנגנון נוסף המובלט בעת משבר, ומתבטא בהבלעת שיקול הדעת האישי בזה של מושא ההזדהות.

לכן, במצבי לחץ מתעצמת גם הנטייה לציות וכניעה לסמכות, אפילו במחיר של שינוי עמדות, נורמות או ערכים שהיו טבועים בנו. מנגנונים אלו אופייניים למנהיגי כתות לאורך ההיסטוריה, החל מצ'רלס מנסון, דרך דיוויד כורש ויאשיהו פינטו ועד לגואל רצון, המנצלים מצבים פסיכולוגיים חלשים של אנשים על מנת להכפיפם אליהם ולצורכיהם. מנהיגים שמצליחים לשכך את תחושת הכאוס והקריסה ולהשיב את התחושה שקיים סדר, הם אלו שמצליחים להפיח תקוות שניתן להתגבר על מצבים הנתפשים כבלתי נשלטים.  

הסכנה המתבקשת היא ניצול לרעה של מנהיגים מצב לחץ של המונהגים, באמצעות כניסה לתפקיד "המושיע". משבר הקורונה הוא כר פעולה יצירתי למנהיגים מסוג זה. מנהיגים כאלה ינצלו את עוצמתם בעת משבר, יזהו את גורמי הלחץ אצל אחרים, ואף יגדירו מצבים מסוימים כמצבי לחץ גם אם אינם כאלה.

חנויות סגורות בירושלים במהלך הסגר השלישיצילום: אוהד צויגנברג

הגדרה כוזבת כזו יכולה להעניק להם יתרונות ולהעצים תהליכים שבמצב שגרה לא היו זוכים להיענות של המונהגים. נראה כי אסטרטגיית הניצחון בבחירות של בנימין נתניהו מבוססת על טיפוח דמות המנהיג המושיע. אם לא יצוץ "ברבור שחור" בלתי צפוי, כגון מוטציה עמידה לחיסון, יש יסוד סביר להניח כי זו תהיה אסטרטגיה אפקטיבית בבחירות הנערכות במצב המשברי הנוכחי.

טלי איכנולד-דביר

טלי איכנולד-דביר | מנהיגות במשבר

טלי איכנולד-דביר היא בעלת דוקטורט במנהיגות וניהול בכיר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי. היתה חברת סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגנית דיקן וראש תוכניות ה-MBA בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מחקריה פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, זכו בפרסים והוצגו בכנסים בינלאומיים רבים. 

מכהנת כדיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר היתה מנהלת פיתוח אקדמי ועסקי וחברת הנהלה בלהב המרכז לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בעבודה מול הנהלות ומנהלים בכירים בחברות בסקטור הציבורי והפרטי בארץ ובחו"ל. 

כיהנה בהתנדבות בסקטור הציבורי במליאת רשות השידור, חבר הנאמנים של בי"ח הדסה, ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, צוות שחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. 

חיה בגאווה במשפחה מעורבת חילונית דתית לאומית בגבעת שמואל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker