בין ההשתלטות על הקפיטול לממשלת ישראל יש דבר משותף

אחד הדברים המטרידים בממשלות בנימין נתניהו לדורותיהן הוא שכל הזמן הפוקוס הוא על הממשלה עצמה. מה מבחין בין מנהיג כריזמטי חיובי למנהיג כריזמטי נרקיסיסט שהשלכות פעולותיו יכולות להיות הרסניות?

טלי איכנולד-דביר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תומכי טראמפ לאחר שפרצו לבניין הקפיטול
תומכי טראמפ לאחר שפרצו לבניין הקפיטולצילום: Manuel Balce Ceneta/אי־פי

"בואו נמציא את המחר", אמר סטיב ג'ובס, מייסד אפל; "תמיד רצינו לבנות עסק שעושה הבדל בעולם", טען אדם נוימן, מייסד wework; "יחד נעשה את אמריקה גדולה שוב", טבע דונלד טראמפ.

המנהיגים הללו מאופיינים כבעלי חזון שמשנה את הסטטוס קוו, ככריזמטיים, אמיצים, משדרים ביטחון עצמי, נוטלי סיכונים, מלאי קסם אישי, בעלי כוח רצון, יוצרים תמיכה באמצעות מלים ופעולות ומעוררים השראה במונהגים שלהם. אולם בו בזמן, סביר שג'ובס, נוימן וטראמפ גם עונים להגדרה של בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית על פי מדד ה-DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, לטענת הפרופסורים אוריילי וצ'אטמן מאוניברסיטאות סטנפורד וברקלי בהתאמה. 

סטיב ג'ובסצילום: AP

מנהיגים כריזמטיים נרקיסיסטיים נבדלים ממנהיגים כריזמטיים חיוביים בכך שהמטרות שלהם, שהן לרוב מוסוות, משרתות את האינטרסים שלהם עצמם במקום את האינטרסים של מי שהם מופקדים לשרת. מנהיגים כריזמטיים נרקיסיסטים מאופיינים בגרנדיוזיות, ביטחון עצמי מופרז, נטילת סיכונים, הערכה עצמית מופרזת של יכולותיהם, תחושת "מגיע לי", יכולת לנצל אחרים על מנת להשיג אינטרסים אישיים והפגנת עוינות כאשר הם נתקלים בהתנגדות. 

חברות שבראשן עמדו מנכ"לים נרקיסיסטיים הראו יותר תנודתיות בביצועים וביצעו יותר רכישות במחירים גבוהים יותר. הם אופיינו גם ביותר החדרה של טכנולוגיות חדשות ואסטרטגיה של פריצה בינלאומית, אך אלו לא בהכרח יצרו ערך עבור החברה. חברות שבראשן מנכ"לים נרקיסיסטיים גם היו מעורבות יותר במתן תרומות במטרה להעלות את מוניטין החברה והעומד בראשה. כולנו זוכרים את פסטיבל התרומות של נוחי דנקנר. חברות מסוג זה הראו הכנסות גבוהות יותר כשהשוק היה בעלייה, אך גם הפסדים גבוהים יותר כשהשוק היה בירידה.

שרת התחבורה, מירי רגב, בהשבעת הממשלהצילום: אלכס קולומויסקי

מנהלים נרקיסיסטיים היו גם יותר אופטימיים בהערכת הרווחים, יותר מעורבים במניפולציות על הרווחים, נטלו יותר סיכונים והיו יותר מעורבים בהונאות, כמו למשל ג'פרי סקילינג, מנכ"ל אנרון לשעבר, שנידון ל-14 שנות מאסר.

המראות חסרי התקדים של השתלטות תומכי טראמפ על בניין הקפיטול הם תוצאה מובהקת של נשיא נרקיסיסט. מחקר שנעשה על נשיאי ארה"ב הראה כי נשיאים נרקיסיסטיים נתפשו כיותר כריזמטיים, היו בעלי רמות גבוהות של פסיכופתיה, ביצעו חקיקה אפקטיבית יותר אך גם ביצעו יוצר הפרות אתיות עם סיכויי הדחה גדולים יותר. 

ההסתערות על הקפיטולצילום: Shannon Stapleton/רויטרס

צורך בלתי נשלט לתשומת לב

שאלת המיליון דולר היא מדוע אנשים נמשכים למנהיגים כריזמטיים נרקיסיסטיים, לאור הפוטנציאל ההרסני שיש בהם. מסתבר שלמנהיגים מסוג זה יש דרכים מעולות וייחודיות לגרום לאנשים לנהות אחריהם.

ראשית, קשה מאוד לזהות אותם ממרחק. המקסימות שלהם מפצה היטב על המניעים שלהם. מרחוק הם מצטיירים כמנהיגים טיפוסיים – אמיצים, מלאי קסם, בטוחים בעצמם, מוכשרים, תמיד מציעים עתיד טוב יותר. לעתים קרובות הם אפילו יודעים להצטייר כצנועים או רדופים. למשל, סטיב ג'ובס היה זריז במיוחד בזיוף צניעות, על פי הביוגרף שלו וולטר אייזקסון.

שנית, נרקיסיסטיים מאוד טובים ב"לנהל כלפי מעלה". הם יודעים להחמיא לבכירים שמעליהם, אך לוקחים קרדיט על ביצועים של הכפופים להם, ללא כל תחושת אשמה.

נתניהו וגנץ אחרי השבעת הממשלהצילום: אלכס קולומויסקי

לבסוף, מנהיגים נרקיסיסטיים אמנם מתקשים לחוש אמפתיה כלפי האחר, אך הם בעלי תובנות רגשיות מצוינות, יודעים לזהות ולהבין את צורכי ורגשות האחר ועושים בכך שימוש למען עצמם. כל התכונות הללו אטרקטיביות במיוחד במצבים של אי-ודאות. 

מנהיגים נרקיסיסטים מרגישים צורך לייצר כל הזמן דרמה ורעש של קומפרסור שמכוונים כלפי עצמם, על מנת להעצים את קולם במרחב. זהו צורך בלתי נשלט לעורר את כל תשומת הלב של האזרחים, של התקשורת, של השותפים, של המתנגדים, אליהם, לפעולותיהם, לסדר יומם. כאילו שאם יפסיקו להרעיש לרגע, אז יתאדו, יעלמו ויישכחו.

ממשלות ישראל האחרונות ייצרו אינסוף רעש סביב עצמן, הן היו ממשלות קומפרסור, ממשלות נרקיסיסטיות שלא מילאו את תפקידן העיקרי - שהוא לשרת את האזרחים ולא את עצמן. מנהיגות ראויה מסוגלת וצריכה לעבוד בשקט, בנחישות, בחריצות ואפילו בסיזיפיות, עבורנו.

טלי איכנולד-דביר

טלי איכנולד-דביר | מנהיגות במשבר

טלי איכנולד-דביר היא בעלת דוקטורט במנהיגות וניהול בכיר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי. היתה חברת סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגנית דיקן וראש תוכניות ה-MBA בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מחקריה פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, זכו בפרסים והוצגו בכנסים בינלאומיים רבים. 

מכהנת כדיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר היתה מנהלת פיתוח אקדמי ועסקי וחברת הנהלה בלהב המרכז לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בעבודה מול הנהלות ומנהלים בכירים בחברות בסקטור הציבורי והפרטי בארץ ובחו"ל. 

כיהנה בהתנדבות בסקטור הציבורי במליאת רשות השידור, חבר הנאמנים של בי"ח הדסה, ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, צוות שחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. 

חיה בגאווה במשפחה מעורבת חילונית דתית לאומית בגבעת שמואל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker