האם נשים מוצלחות יותר בניהול המשבר - או שזה רק מצטלם טוב?

פחות מ-10% ממדינות העולם מונהגות כיום על ידי נשים. מחקרים בדקו מי מנהיג טוב יותר את החיים בצל המגפה, ומה זאת בכלל מנהיגות נשית

טלי איכנולד-דביר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש ממשלת פינלנד, שרות ושר בממשלתה
ראש ממשלת פינלנד, שרות ושר בממשלתהצילום: Antti Yrjonen / NurPhoto / AFP

בין שטף ההצהרות הדרמטיות שמנפקת לנו התקופה הנוכחית, הסתתרו השבוע שתי הצהרות בולטות בתחום המנהיגות הנשית. רון חולדאי, מייסד מפלגת הישראלים החדשה, הודיע כי רשימתו תכלול 50% נשים. בית ההשקעות פסגות מסר כי יחל להתנגד באופן גורף לאישור דירקטורים בחברות שבדירקטוריונים שלהן אין ייצוג נשי בשיעור של 20% לפחות, וכי בתוך שלוש שנים יעלה את הרף הייצוג הנשי ל-50%.

אמנם פרופ' ישעיהו לייבוביץ' ז"ל אמר מזמן כי המהפכה הפמיניסטית היא המהפכה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, אך נראה כי דווקא החושים המחודדים של גורמים מסוימים הם שהביאו לכך שההצהרות הללו נעשו דווקא עכשיו - לאחר שנה שבה המנהיגות הנשית הועלתה על נס בהתמודדות עם משבר הקורונה.

נשאלת השאלה: האם באמת נשים העומדות בראש מדינות הנהיגו טוב יותר את משבר הקורונה, או שמדובר במיתוס שמצטלם היטב במאה ה-21? התשובה קשה, היות שמדובר במדגם קטן - רק פחות מ-10% ממדינות העולם מונהגות על ידי נשים. מעבר לאנקדוטות עיתונאיות, נעשה גם מחקר אקדמי רציני באנגליה שהשווה בין זוגות של מדינות דומות מבחינה כלכלית וסוציו-דמוגרפית. נמצא כי מדינות שהונהגו על ידי נשים אכן הפגינו ביצועים טובים יותר בהתמודדות עם המגפה, במונחים של כמות חולים ומתים.

הממצא היה נכון גם כאשר הרחיקו מעבר לזוגות ובחנו את המדינות המונהגות בידי נשים לעומת שתי מדינות דומות, שלוש מדינות, ואפילו חמש שהונהגו בידי גברים. כך למשל, אפילו לאחר הרעת המצב בגרמניה, נכון להיום כמות החולים והמתים בה קטנה פי שתיים-שלוש בהשוואה למדינות גדולות אחרות באירופה המערבית כגון בריטניה, צרפת, ספרד ואיטליה.

ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן. תוכנית חדשה של הממשלה תנסה לגמול את המדינה מתלות בתיירות חוץצילום: FIONA GOODALL/רויטרס

מנהיגות נשית - מאפיינים לדמותה

מעניין לבחון מה הם המאפיינים הספציפיים שהופכים נשים מנהיגות לאפקטיביות יותר במשבר. פרופ' ניקול סמית מאוניברסיטת אוהיו מונה חמישה מאפיינים כאלה, ומדגישה כי אלו גורמים למנהיגות נשית להיות טובה יותר גם בעתות שגרה.

מחושבות - נראה כי נשים מנהיגות הפגינו במהלך משבר הקורונה יותר חשיבה, מוכוונות וכוונה לגבי אופן ניהול המשבר. הן לא קפצו מציוץ לציוץ, מיועץ ליועץ וזיגזגו בהתאם לדעת הקהל הרגעית - אלא חשבו ותיכננו. כאשר מישל אובמה דיברה בפני ועידת הנשים האמריקאית ב-2018 היא הביעה תסכול מכך שגברים מנהיגים מקבלים הזדמנות שנייה ושלישית גם אם הם "מפשלים", בעוד לא כך הדבר לגבי נשים מנהיגות. לכן, לטענתה, נשים חייבות להיות מתוכננות ומוכוונות במנהיגותן. אין להן הזדמנות שנייה.

ענווה - על מנת להציע אסטרטגיית התמודדות אפקטיבית במשבר, מנהיגות מקיפות את עצמן במומחים ומקשיבות לעצותיהם מבלי לחשוש שמא הדבר גורע מתפישת מנהיגותן. כך למשל, למרות שלקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל יש דוקטורט במדעים, ממשלתה שקלה מגוון עצום של מקורות מידע לשם פיתוח מדיניות המלחמה בקורונה. בניגוד לכך, ממשלות המונהגות על ידי גברים כגון שוודיה ובריטניה – שבשתיהן אחוזי מוות גבוהים מקורונה – הסתמכו על מעט ערוצי התייעצות חיצוניים.

הכללה - בזמני משבר במיוחד, אנשים נוטים לפנות להרגלים ולמודלים מוטים של קבלת החלטות. אולם דווקא מנהיגות הכלילו מגוון רב יותר של קולות בדיאלוג. כולנו זוכרים כי בצוות המומחים למלחמה בקורונה שבנה המל"ל כל 23 המומחים היו גברים, ולא היה כל זכר לנשים או ערבים - שתי אוכלוסיות שיש להן השפעה מהותית על סיכויי ההצלחה של ההתמודדות מבחינת זווית ראייה על מערכת החינוך, בריאות ילדים, אירועים משפחתיים ודפוסי התנהלות מגזריים ייחודיים. כאנקדוטה, ג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו זילנד, הקפידה לעומת זאת לדבר על המדינה כ"צוות של 5 מיליון איש".  

החלטיות - בניגוד לתפישה הרווחת כי גברים החלטיים יותר מנשים, משבר הקורונה הראה מידה גבוהה יותר של גרירת רגליים ודשדוש בקבלת החלטות בקרב מנהיגים גברים בהשוואה לנשים, במיוחד בהיבט ההחלטה על סגר. יש הטוענים כי ניתן לייחס התנהלות זו לכך שנשים, יותר מגברים, מעדיפות להימנע מסיכונים.

תקשורתיות - קיימת תופעה של "יתרון האמון של מנהיגות נשית". דווקא נשים מנהיגות זוכות לאמון רב יותר במצבים משבריים בשל הכישורים הבינאישיים שלהן. זה המקום להזכיר את הגימיק שובה הלב של ג'סינדה ארדרן - ההודעה שארנב הפסחא ופיית השיניים מוגדרים כעובדים חיוניים. מחקרים הראו כי מנהיגים המאופיינים באמפתיה וחמלה הביאו לתוצאות טובות יותר בעת משבר והביאו ליותר נאמנות, מעורבות ופרודוקטיביות.

אם בעבר נשים כגון גולדה מאיר או מרגרט תאצ'ר נדרשו לאמץ מאפיינים הנתפשים כמנהיגות הגברית על מנת להצליח, הרי שכיום ברור כי מנהיגים גברים צריכים לרכוש מאפיינים הנתפשים כמנהיגות נשית - מחושבות, ענווה, הכללה, החלטיות ותקשורתיות - על מנת להיות אפקטיביים יותר.

טלי איכנולד-דביר

טלי איכנולד-דביר | מנהיגות במשבר

טלי איכנולד-דביר היא בעלת דוקטורט במנהיגות וניהול בכיר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי. היתה חברת סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגנית דיקן וראש תוכניות ה-MBA בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מחקריה פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, זכו בפרסים והוצגו בכנסים בינלאומיים רבים. 

מכהנת כדיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר היתה מנהלת פיתוח אקדמי ועסקי וחברת הנהלה בלהב המרכז לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בעבודה מול הנהלות ומנהלים בכירים בחברות בסקטור הציבורי והפרטי בארץ ובחו"ל. 

כיהנה בהתנדבות בסקטור הציבורי במליאת רשות השידור, חבר הנאמנים של בי"ח הדסה, ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, צוות שחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. 

חיה בגאווה במשפחה מעורבת חילונית דתית לאומית בגבעת שמואל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker