זה אחד החטאים הגדולים שמנהיג יכול לעשות (וזה לא קשור לאף תיק בפרקליטות)

מנהיגים פחות אפקטיביים נוטים להתרכז בעיצוב הנרטיב שיקבע את תוצאותיו הפוליטיות של המשבר, במקום בטיפול במשבר עצמו. הם בוחרים במשחק האשמה - וזה חטא משולש

טלי איכנולד-דביר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: מוטי מילרוד

את הסגר השלישי יש המכנים בציניות "פייק סגר" או "סגר שכונה". אף אדם אינו רוצה לחלות ולסכן את קרוביו, ולכן מעניין להבין כיצד הגענו למצב שבו אנשים מזלזלים בהנחיות ההנהגה בצורה כה נחושה. מציאות הקורונה העלתה את שאלת המנהיגות חזרה לכותרות. קבלת החלטות בתנאי אי ודאות קיצוניים, המשתנים בתדירות עצומה, כאשר מחיר הטעות גבוה - מטילה זרקור מסנוור על מה נכון ולא נכון לעשות במנהיגות וניהול בכלל, ובמשבר בפרט.  

דמיינו את מנכ"ל טבע ניצב בפני עובדיו ומנהליו כדי להסביר את הצורך לסגור 11 מפעלים בשל הדו"חות המאכזבים והתחזיות החלשות, שאף הביאו לצניחת המניה ביותר מ-10%. בנאומו מפרט המנכ"ל כיצד חוסר המקצועיות של העובדים, הרמה הירודה של הדירקטוריון, הספקים שלא עמדו בזמנים והתקשורת הכלכלית שסיפרה את הסיפור - הם מקור הבעיה. רק את תרומתו לכישלון איננו מזכיר כלל. דמיינו מאמן קבוצת ספורט שהפסידה במשחק גוער באוהדים או מפקד בצבא שמפנה את האשמה ללוחמים.

אחד התפקידים המשמעותיים של מנהיג הוא לתווך או להבנות מחדש את המציאות. מנהיגים אפקטיביים מבנים מחדש את המציאות על ידי יציקת משמעות לאירועים באופן כללי, ובזמנים משבריים בפרט. במקביל, זהו גם אחד החטאים הגדולים שיכולים לבצע מנהיגים בעתות שגרה ומשבר. מנהיגים פחות אפקטיביים נוטים להתרכז בעיצוב הנרטיב שיקבע את תוצאותיו הפוליטיות של המשבר, במקום בטיפול במשבר עצמו. הם משיקים מיידית את משחק האשמה. האשמת העם או המונהגים, או כל גורם אחר מלבד המנהיג, היא חטא משולש.

ראשית, זהו חטא מוסרי. בעת משבר, המונהגים סובלים מהשלכותיו, לרוב יותר ממנהיגיו. מקדמת דנא שילמו האנשים הפשוטים את מחיר המלחמה, המשבר הכלכלי או המגפה יותר מכולם. דווקא בעת כזו, פתרונות אופרטיביים וחיזוק רגשי מהמנהיגים נדרשים יותר מתמיד. האשמת המונהגים במצב היא לא פחות מהתעללות רגשית ומוסרית.

טראמפ, בחודש שעברצילום: Samuel Corum/The New York Times

שנית, זהו חטא ביצועי. ההתמקדות במשחק האשמה מסיטה את תשומת הלב ממעשים נחושים ומהירים, הקריטיים לצליחה של המשבר, למניפולציות שטחיות. כאשר סופרים את המתים, החולים והמובטלים, מניפולציות שטחיות עובדות פחות טוב.

לבסוף, זהו חטא מנהיגותי, ליקוי מאורות בהבנה בסיסית של מהות המנהיגות. אחרי כל הפלפולים והוויכוחים, אני מגדירה מנהיגות כ"יכולת לגרום לאחרים ללכת אחריך ובדרכך". בניגוד לכל גאונות אחרת, מנהיגות אינה יכולה להיעשות בסתר. במידה ולא הצלחת לגרום למונהגים ללכת בעקבותיך ובעקבות הדרך שהתווית, המשמעות היא שמנהיגותך שלך אינה אפקטיבית.

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב ראש השנה תשפ"א, שבו הכריז על סגר הקורונה השני, הוא דוגמה לכך. העיתונאית הכלכלית קרן מרציאנו כינתה נאום זה כנאום ה"אני מאשים - אתכם". העיתונאי צבי זרחיה כינה אותו "נאום הפאקה פאקה". המנהיג שלנו, בעת אחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה האשים את הציבור, האשים את ראש האופוזיציה, האשים "פוליטיקאים פופוליסטים", האשים את הפרשנים והתקשורת - ועל עצמו לא ידע לדבר כלל.

גם הממשל הרפובליקאי בארה"ב נקט באסטרטגיה דומה, החל מהנשיא טראמפ ומזכיר המדינה מייק פומפאו, שהקפידו לכנותו מלכתחילה "הווירוס הסיני", ועד לסנטורית מרתה מקסאלי שהצהירה "מעולם לא בטחתי בקומוניסט". הגדיל לעשות הסנטור מרק רוביו שצייץ בטוויטר כי "חלק מהתקשורת אינה יכולה להסתיר את הנאתה מכך שבארה"ב יש יותר מקרי קורונה מאשר בסין". כלומר, באופן מוצהר האמת הנוראה בדבר כמות מקרי הקורונה בארה"ב פחות חשובה מאשר אשמת התקשורת.  

לעומתם, הודה מלך שבדיה, קרל גוסטב ה-16 כי ארצו לא הצליחה להגן על המבוגרים: "אני חושב שנכשלנו", אמר. "לא הלכנו עד הסוף, לא עשינו את כל מה שיכולנו", אמרה נשיאת שווייץ סימונטה סומרוגה. יש מדינות שעבורן זהו שיח של חזון אחרית הימים. אסטרטגיית האשמת האחר, ובמיוחד האשמת המונהגים, מביאה לצידוק מוסרי להפרת ההנחיות, מפחיתה אפקטיביות ביצועית של אכיפה בשל היעדר לגיטימציה ומהווה אינדיקציה למנהיגות רשלנית.

טלי איכנולד-דביר

טלי איכנולד-דביר | מנהיגות במשבר

טלי איכנולד-דביר היא בעלת דוקטורט במנהיגות וניהול בכיר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי. היתה חברת סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וכיהנה כסגנית דיקן וראש תוכניות ה-MBA בבית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. מחקריה פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, זכו בפרסים והוצגו בכנסים בינלאומיים רבים. 

מכהנת כדיקנית הכשרת מנהלים ולימודי חוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר היתה מנהלת פיתוח אקדמי ועסקי וחברת הנהלה בלהב המרכז לפיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בעבודה מול הנהלות ומנהלים בכירים בחברות בסקטור הציבורי והפרטי בארץ ובחו"ל. 

כיהנה בהתנדבות בסקטור הציבורי במליאת רשות השידור, חבר הנאמנים של בי"ח הדסה, ועדת המשילות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, צוות שחיתות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד. 

חיה בגאווה במשפחה מעורבת חילונית דתית לאומית בגבעת שמואל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker