תיירי האירוויזיון כבר בדרך - אבל התחבורה הציבורית לא דוברת את שפתם - תחבורה בגובה העיניים - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תיירי האירוויזיון כבר בדרך - אבל התחבורה הציבורית לא דוברת את שפתם

אפילו שזו לא גזרה משמים, נגישות התיירים להטענת רב-קו מקבלת ציון בלתי מספיק. בהשקעה לא גבוהה, אפשר להספיק להנגיש את התחבורה הציבורית לתיירים עד האירוויזיון

חגיגות הניצחון של אירוויזיון 2018 בכיכר רבין בתל-אביב
תומר אפלבאום

מקס מורוגובסקי

באמצע מאי תתמלא תל אביב וגוש דן בתיירים, שיגיעו לאירוויזיון - אירוע השיא התיירותי של השנה. משרד התחבורה והעירייה כבר הודיעו שהם מחפשים פתרונות לשינוע התיירים הרבים, שמאז כניסת רפורמת התשלום, יתקשו להטעין את הרב-קו.

אחת ההצעות היא להעמיד אוטובוסים ומיניבוסים בחינם לרשות התיירים, כשבמשרד מודים שיתקשו לקבוע אם מי שעולה למיניבוס הוא תייר - כך שגם אזרח מהשורה יהיה פטור מתשלום.

כל הפתרונות המיוחדים נשלפו בגלל סיבה אחת, ביטול האפשרות לשלם לנהג - אך האלטרנטיבות לא הותאמו לשפות זרות.

לפני כמה שבועות יצאתי לבדוק עד כמה המצב בשטח באמת גרוע, וגיליתי שהוא גרוע למדי.

אז מה קורה בשטח?

אפשרות הטענת הרב-קו הנפוצה ביותר בשטח היא מכונות הכספונט. מדובר בכספומטים פרטיים שמאפשרים להטעין גם רב-קו באשראי. הממשק מוגבל מאוד, אבל הבעייתיות הגדולה ביותר לתיירים היא שאף אחת מהמכונות לא מכילה ממשק באנגלית, או בכל שפה אחרת זולת עברית.

לצד מכונות הכספונט הקיימות, חולקו מסופונים של "רב-קו אונליין" לפיצוציות ולחנויות מסוימות, כשלרוב ניתן להטעין באמצעותן באשראי ובמזומן - עם עזרה מהמוכר בחנות.

על פניו זו האפשרות הקלה יותר לתיירים, אך גם פה יש כמה מוקשים:

>> ההטענה תלויה בתקשורת עם המוכר ובידע שלו באנגלית.

>> קשה לדעת את מיקומן של העמדות, ואפשר רק לחפש שילוט בכניסה.

>> רשימת העמדות קיימת רק באתר ובאפליקציות, שגם הן, באופן לא מפתיע, תומכות בעברית בלבד.

>> שתי האפליקציות הראשיות שתומכות בטעינת רב-קו באמצעות הטלפון החכם הן בעלות ממשק עברי בלבד.

מכיוון שהאפליקציות נולדו באופן טבעי - "רב-קו אונליין" בתור שיתוף פעולה בין מפעילי האוטובוסים, ו"הופ-און" כשיתוף פעולה עם חברת דן - נראה שבשום שלב לא הועלתה דרישה על ידי גורם רגולטורי להתאים אותן גם לשפות זרות. "רב-קו אונליין" מבטיחים להוסיף ממשק באנגלית בהמשך. לא ברור אם האירווויזיון יהיה זרז לכך.

נקנח באפשרויות טעינה בודדות על גבי האוטובוס. עד לאחרונה, רק על שני קווים בגוש דן היו מכונות תשלום והטענת רב-קו: 1 ו-189 של דן. המכונות האלו גם הן עם ממשק עברי בלבד.

באחרונה זכתה חברת מטרופולין במכרזים להפעלת קווים חדשים, כך שכרגע יש מכונות הטענה על גבי קווים ספורים שלה - מכונות שלשם שינוי דווקא כן תומכות בממשק אנגלי.

לסיכום, הנגישות לאפשרויות להטענת הרב-קו לתיירים מחוץ לנתב"ג מקבלת ציון "בלתי מספיק". העניין הוא שלא מדובר בגזרה משמים. בהשקעה לא גבוהה, אפשר להספיק להנגיש את התחבורה הציבורית לתיירים עד לאירוויזיון:

>> להכין מפה באנגלית של נקודות ההטענה המאויישות באזורים מרכזיים בתל אביב, ולהפיץ אותה במלונות ובהוסטלים.

>> לזרז את מפתחי האפליקציות להשיק ממשק אנגלי. לא מדובר במשהו מופרך ומסובך מדי בעולם האפליקציות של ימינו.

>> במקום להוסיף מיניבוסים חינמיים ולהעמיס על התשתית הקיימת, יש להנגיש את הרשת הקיימת לתיירים על ידי הפצת מפות סכמטיות של קווים עורקיים, שמחברים בין נקודות העניין.

>> למכור כבר בנתב"ג כרטיסי רב קו מוטענים בחופשי יומי או שבועי.

האפשרויות רבות, אך האם יישמו אותן?

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

מפגין בצרפת

מתי עברנו משלטון העם לשלטון ההון - ואיך להציל את הדמוקרטיה

העולם המערבי עובר אט אט מדמוקרטיה לפלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון. קל להאשים את הקפיטליזם, אבל הבעיה העיקרית אינה טמונה בו אלא באופן היישום שלו. לא הכל אבוד: יש דרך ליצור משקל נגד לעוצמה הפוליטית של המיליארדרים

כתבות שאולי פיספסתם

*#