כשסינדרלה נסעה באוטובוס - תחבורה בגובה העיניים - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשסינדרלה נסעה באוטובוס

בעוד אמה החורגת מתפארת ברכב פרטי מהודר, סינדרלה של שנות האלפיים נאלצת לבצע את נסיעותיה באוטובוסים, ורק הנסיך על מרצדס לבן יהפוך אותה למלכת אסתר החדשה. האגדה הקלאסית שמשקפת מציאות מודרנית בהחלט

סינדרלה
דיסני

דניאל קומיסר

היה היה לפני (ממש) לא הרבה שנים (או ליתר דיוק עשור) בית בעיר האורות והחפירות, פתח תקוה, ובו גרה מעצבת אופנה עשירה ולה שתי בנות טיפש-עשרה מפונקות. לאמא היתה מכונית פאר ולבנות קנתה האמא הנדיבה מאזדות משפחתיות לכבוד יום קבלת הרישיון שלהן.

אהה... שכחתי לספר עוד פרט. בנוסף לשתי הבנות, גרה איתן גם בת מאומצת. מכיוון שההוצאה על המכוניות לשתי הבנות המפונקות היתה גדולה מדי, החליטה אם המשפחה לחסוך בעלויות ולהעסיק את הבת המאומצת בתפקידי משק בית תמורת הוצאות לינה ומחייה. כמובן שעל מכונית לבחורה לא היה טעם לדבר ולכן נאלצה המסכנה להסתדר בנסיעותיה באוטובוסים של חברת דן (ומאוחר יותר גם של חברת קווים אבל זה לא חשוב). לכן, לאות לעג, כינו אותה אחיותיה החורגות "נוסדנלה" (הלחם מלים של "נוסעת + דן"), מכיוון שהרבתה לנסוע באוטובוסים של דן.

נוסדנלה היתה סובלת מעבודות הפרך שהטילו עליה הבנות המפונקות שהעדיפו לצפות כל היום בטלוויזיה, אך היתה שמחה בחלקה והתפללה שלפחות בעולם הבא יהיה לה טוב.

יום אחד ירדה נוסדנלה לאסוף את הדואר וראתה מעטפה מהודרת המיועדת לאמה. הסתבר שאיש עסקים עשיר במיוחד עשה מסיבה לכל נכבדי המדינה, וגם המשפחה שלה הוזמנה. אחיותיה דאגו להבהיר לה שההזמנה לא כוללת את עובדות משק הבית ונוסדנלה נעצבה מאוד.

הגיע יום המסיבה, ואחיותיה עסקו כל היום באיפור וטיפוח לפי מיטב תוכניות האופנה שצפו בהן במשך השנים, ורק נוסדנלה קילפה תפוחי אדמה בעצב נורא. בשעה שבע בערב עזבה המשפחה את הבית ונוסדנלה נשארה לבד כשהיא ממררת בבכי.

לאחר כמה דקות שמעה צלצול פעמון ואחרי שפתחה את הדלת ראתה דודה קשישה עם שקיות רבות. "אני הפיה מעזר מציון", אמרה הגברת. "שמעתי שלא לקחו אותך למסיבה אז באתי לשמח אותך ולגרום שבכל זאת תצאי לאירוע. הנה לך שמלה יפה, נעליים מדהימות, תלוש לתספורת ופן והכי חשוב... כרטיסיה עם ניקובים הלוך וחזור כדי שתוכלי להגיע למסיבה ולחזור הביתה בחזרה. אך תזכרי, אין לך רכב. לכן עד חצות את צריכה לעזוב את המסיבה אפילו שהיא נמשכת, ולתפוס את האוטובוס האחרון הביתה". אחר כך נעלמה הגברת ונוסדנלה התחילה להתארגן אל הערב הגדול.

בשעה 9 בערב הופיעה בקומה העשירית של בניין עגול וגבוה מאוד בתל אביב עלמה צעירה שנראתה יפה מתמיד. אין ספק שזה היה היום הכי מאושר בחיים של נוסדנלה. כמה דקות אחרי שהגיעה הזמין אותה בחור נאה לרקוד עמו. הסתבר שמדובר בבן של האיש העשיר שארגן את האירוע. הבחור היה רווק נחשק ששמו הופיע בכל מדורי הרכילות. מכל הבחורות נאות המחשוף ודקות הגזרה לקח דווקא את הגוצה בעלת פני ילדה. "את הבחורה שחיפשתי כל החיים. אני רוצה שהערב הזה יהיה רק שלנו", אמר, והזוג רקד כל אותו הערב.

עד שהגיעה שעת חצות. נוסדנלה הציצה בשעון ה-Casio הדיגיטלי שקיבלה בבת מצווה, וראתה את הספרות "00:00" מלוות בצפצוף חלש. היא עזבה את ידו של אהובה ופילסה את דרכה בין כל באי הכנס בדרך ליציאה. בחטף הוציאה מתיקה הקטן כרטיסייה של "דן" ובה נסיעה אחת לפתח תקוה, ורצה למעלית, ואחר כך לחניון, ואחר כך לתחנה הממוקמת ליד המגדל. אך אבוי, ממרחק של כמה מטרים ראתה נוסדנלה את קו 51 האחרון עוזב את התחנה כשהוא משאיר אותה המומה וללא כסף.

אחרי כמה דקות ראתה נוסדנלה שקו 51 עדיין פועל, אלא שהפעם לא מדובר באוטובוס חדיש ונמוך ריצפה בתקן "יורו 4" אלא טרנזיט נמוך תקרה ולא נוח שצבוע בצהוב וחותך צמתים במהירות של מכונית מרוץ. מכיוון שלא היה לה כסף, אספה נוסדנלה "מגביות" (כנהוג במקום ההוא לפעמים) עד שהשיגה 10 שקל להגיע הביתה במונית הבאה, עייפה ודי מרוצה.

הבחור המצליח שרקד עם נוסדנלה לא הבין למה היא ברחה. לא היה בידו לא כתובת, לא טלפון, לא אימייל ואפילו לא כינוי מסנג'ר. הדבר היחיד שמצא מאותה בחורה עלומה היה כרטיסיית ניקוב של "דן" עם נסיעה אחת, ועליה מרוח הלק שבו השתמשה נוסדנלה לפני המסיבה.

יום למחרת עברו שליחי הבן ביישובים שמהם הגיעו מוזמני האירוע כשהם מנסים לבדוק מי לעזאזל היתה המוזמנת היחידה שהגיעה למסיבה עם אוטובוס. בסופו של דבר הגיעו גם לביתה של מעצבת האופנה העשירה. "את נסעת באוטובוס"? שאל הבן את אמה. "אני, בחיים לא! למה אני צריכה את זה?" ציחקקה האם ובנותיה עמה. "האם יש לכם עוד מישהי בבית?" שאל הבחור. "האמת שכן, ולפעמים היא נוסעת באוטובוסים, אך אין סיכוי שהלוזרית הזאת תגיע למסיבה הכי קולית במדינה!" אמרה.

"תביאו אותה!" ציווה הבן. מהמטבח הגיעה עלמה צעירה גוצה עם פני הילדה. "האם זו את?" שאל הבחור. "כן, ותודה שמצאת לי את הכרטיסייה", אמרה נוסדנלה בהתרגשות. "את הבחורה שחלמתי עליה כל החיים. מכל היפות והעשירות חלמתי על בחורה פשוטה בלי פוזות שמסוגלת לנסוע באוטובוס בעמידה עם עוד 80 אנשים. אני מציע לך להתחתן".

כמובן שזו היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה. בני הזוג התחתנו וחיו בעושר, אושר ובעיקר בלי תחבורה ציבורית, ומעכשיו לנוסדנלה קוראים "מרצדלה".

נוסעי האוטובוסים הם סוג של לכלוכית

יותר מ-11 שנים עברו מאז שכתבתי את הטור בבלוג האישי שלי כמחאה על היעדר תחבורה ציבורית הולמת אחרי חצות הלילה. הרבה טורים נכתבו מאז ב-TheMarker, הפייסבוק והוואטסאפ החליפו את המסנג'ר ואת כרטיסיות הנייר החליף כרטיס הרב קו. גם התחבורה הציבורית התפתחה מאז. הארגון מחדש של 2011 אמנם נכשל, אך הרפורמות הבאות היו מוצלחות הרבה יותר, ונראה שנלמדו בהן לקחים מהעבר.

שינוי מבורך נוסף הוא הרחבת השירות התחבורתי אל תוך הלילה באמצעות הארכת שעות פעילות של הקווים הסדירים ומיזם "קווי לילה" המצליח.

ויש גם התחלה של שינוי תודעתי. עומסי התנועה מביאים יותר ויותר אנשים שאינם 'קהל שבוי' קלאסי להשתמש בתחבורה ציבורית מבחירה. אך תדמיתית, נוסעי האוטובוסים עדיין נחשבים לסוג של לכלוכית.

היטיב לתאר זאת ח"כ לשעבר ניצן הורוביץ, שהרצה בכנס "תחבורה ירוקה על הבר" שהתקיים לפני כמה ימים בהשתתפות ארגוני תחבורה. הורוביץ החליט לוותר על רכב פרטי, ולהתנייד ברגל ובאופניים. הוויתור מרצון גרר תגובות מתפלאות של חבריו עד כדי "השתגעת? איך אפשר להסתדר בלי רכב?!". וכמובן לא נשכח את הבדיחות על ח"כ בני בגין שנוסע באוטובוסים.

תקוותי היא שתוך שנים מעטות הטור הזה ייהפך לאפיזודה משעשעת ורלוונטית מהעבר. כי גם עם רב קו במקום כרטיסיית ניקובים ועם קצת יותר שירות בלילה, האגדה עדיין נראית מציאותית מתמיד.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אריאל רוניס ז"ל

מהו תפקידו של המעסיק כשהעובד שלו חווה שיימינג?

המפגש שלנו באינטרנט יוצר מפגש בין אנשים שונים, בעלי דעות שונות, גישות שונות ועולם נורמטיבי שונה. למציאות הזו מתעוררים כל בוקר מאות אלפי אנשים והולכים לעבודה ומקווים להתפרנס. אבל מה קורה אם כתוצאה מעבודתם הם חווים שיימינג?

כתבות שאולי פיספסתם

*#