בעד או נגד קורקינט שיתופי? העיקר לא לשפוך את התינוק עם המים - תחבורה בגובה העיניים - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעד או נגד קורקינט שיתופי? העיקר לא לשפוך את התינוק עם המים

על מהפכת הקורקינטים והאופניים השיתופיים, ואיך רגולציה עצמית, עם קצת "דחיפה" מהרשויות, בד בבד עם שיפור תשתיות קבוע לכלים ירוקים, יכולים להעלות אותנו על דרך המלך התחבורתית

3תגובות
קורקינטים להשכרה של חברת "בירד"
ינאי מנחם

מקס מורוגובסקי

במוצאי השבת שעברה, בעודי הולך לי להנאתי לאורך טיילת תל אביב, מיפו בואכה מגדל האופרה, עשיתי ניסוי קטן. ניסיתי לזכור את המיקומים של כמה שיותר קורקינטים ואופניים שיתופיים שהיו פזורים לאורך הטיילת.

בין לבין גם הזזתי זוג או שניים, שהושארו באמצע הטיילת על ידי שוכריהם הקודמים, כשהם חוסמים את המעבר. את המיקום של הכלים שהזזתי היה לי קל במיוחד לזכור, וכך בדרכי חזרה חזיתי בתופעה מעניינת - כמעט אף קבוצת כלים שיתופיים, ממגוון חברות, לא דמתה בדרכי חזרה לאיך שהשארתי אותה בדרכי הלוך. קורקינטים "נעלמו", קורקינטים חדשים הופיעו.

אם ההנחה הראשונית שלי היתה שאחזור ואמצע את הכלים מיותמים, ללא דרישה, התבדיתי בגדול. תחבורה שיתופית דו גלגלית היא לא רק לשעות העומס, ולא רק ל"מייל האחרון", היא טובה גם להתניידות שותפת בשעות הפנאי.

את הניסוי הפרטי שלי לא עשיתי יש מאין. הוויכוח בין תומכי הכלים השיתופיים למתנגדיהם ניצת לאחרונה מחדש, כשלא פחות מ-3 חברות בינלאומיות פיזרו את הקורקינטים שלהן ברחבי תל אביב רבתי, בנוסף לשתי חברות שמציעות אופניים להשכרה.

כל ההיצע הזה עורר בעיות צפויות למדי - חוסר תרבות והתחשבות של מר ישראלי שמשאיר את הקורקינט שלו באמצע המדרכה בגמר השימוש, לצד פיזור מסיבי של כלים מטעם החברות עצמן, בקבוצות גדולות, כדי לנסות להגדיל את כמות המשתמשים. עיריית תל אביב מצדה לא ממש ידעה עד לאחרונה איך "לאכול" את השירות החדש שצמח ברחובותיה, והתגובה שלה עברה בין התעלמות מוחלטת, לניסיון לאיים על החברות בהחרמת כלים במידה ויפריעו למשתמשים האחרים במרחב הציבורי.

עיריית תל אביב לא לבד. טרנד הכלים השיתופיים הגיע לארץ אחרי שצבר פופולריות בערים רבות אחרות, בעיקר בארה"ב, כשכל עירייה בוחרת לעצמה איך להתמודד עם התופעה. כמה עיריות מעבר לאוקיינוס מיהרו לגרש את החברות מתחומן בלחץ התושבים, וכמה אחרות פשוט התעלמו, אך היתה עירייה שהחליטה לפעול בצורה מתוחכמת יותר.

עיריית פורטלנד, במדינת אורגון שבארצות הברית החליטה לערוך סקר שימוש מקיף בכלים השיתופיים. מהסקר עלו נתונים חסרי תקדים - 34% מתושבי פורטלנד ו-48% מהמבקרים בעיר העדיפו להשתמש בקורקינט שיתופי, על פני נסיעה ברכב פרטי, תחבורה שיתופית מבוססת רכב כדוגמת אובר או ליפט או על פני נסיעה במונית.

כשחושבים על זה לעומק, הנתון לא אמור להפתיע אף אחד, ומאוד מסתדר עם הלוגיקה - בעיר צפופה תמיד נחפש פתרונות תחבורה שיביאו אותנו ליעד מהר יותר, בין אם מדובר במטרו, רכבת קלה, או קורקינט שיתופי זריז. כלי התחבורה שנבחר תלוי בהיצע או בתשתית, כשאין לא את זה ולא את השני, אנו מוצאים את עצמנו נכנסים לכרך עם הרכב הפרטי, בעודנו רוטנים בפקק הבלתי נגמר.

אז איפה עוברת דרך המלך? האם עיריית תל אביב, עמוד אש שלפני המחנה בתחום הניסויים בכלי התחבורה בישראל, צריכה להשית על חברות השכרת הכלים השיתופיים רגולציה, או שלחלופין לתת לשוק לעשות את שלו? האם חוץ מלפתח תשתיות לרכיבה דו גלגלית ברחבי העיר, יש איך לתעל את השימוש בכלים הדו גלגליים כך שיפריעו פחות לציבור?

אני מציע את האמצע - עידוד רגולציה עצמית מטעם החברות, באמצעים הטכנולוגיים הזמינים, לצד אכיפה מדודה.

אולי זה יישמע נאיבי מדי - עיריית תל אביב תעודד חברה בינלאומית לייצר רגולציה? למה שלחברות יהיה אכפת? אבל דוגמאות מהעולם מעידות שבתחרות בריאה, חברות מעדיפות לייצר מינימום הפרעה לציבור ומינימום חיכוך עם הרשויות. תדמית של חברה נמדדת לא רק בקרב לקוחותיה, אלא גם איך נתפש המותג בעיני הציבור כולו.

עיריית תל אביב יכולה מצדה להחליט, לאחר התייעצות עם גורמים מערים אחרות בחו"ל שסובלות מאותה בעיה, שברחובות חד סטריים קטנים למשל, השארת קורקינט חשמלי או אופניים מותרת רק בקרן רחוב ורק בקצה המדרכה, או למשל לקבוע שליד מוסדות ציבור שיש בהן חניית אופניים, מוטלת החובה להעמיד את הכלים בשורה בסמוך לאותה חנייה, ולא במרחב שמסביב.

החברה שמספקת את השירות תממש את הנהלים האלה בצורה טכנולוגית, ובעיקר תתבסס על מודול דיווח, שיאפשר לאזרחים להעלות תמונה של קורקינט "סורר" ישר לאפליקציה, ועם הצלבה פשוטה בין זמן הדיווח, מקום החנייה, ובדיקה האם גורם שלישי הזיז את הכלי בכוונה מהרגע שהמשתמש האחרון נעל אותו ועד רגע הדיווח, תאפשר לחברה להזהיר את המשתמש האחרון בפעמים הראשונות, ולחסום את השירות לעבריינים הסדרתיים.

גם אם העתיד הוא לא בתחבורה השיתופית ככלי תחבורה בלעדי - התחבורה השיתופית המגוונת היא ללא ספק חלק מהעתיד, בין אם נרצה או לא.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

עמיר פרץ

האם עמיר פרץ יצליח להעביר קולות מהימין?

ההבטחה של יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, עמיר פרץ, להעביר קולות מהימין למפלגת העבודה, גררה קריאות הטוענות שהקריצה ימינה לא עבדה לעולם, ולא תעבוד גם בעתיד. את העתיד קשה לנבא, אבל את העבר קל לנתח - האם באמת מדובר בצעד שלא עבד מעולם?

רכבת של חברת CSX

הכל מעוות, לא רק השווי של אובר. קחו לדוגמה חברת רכבות מטען אמריקאית

המקרה של חברת רכבות המטען CSX מראה כי גם חברות שאין להן יומרות לשנות את העולם או אפילו לצמוח משמעותית - נסחרות במחירים גבוהים מאוד ■ החברה נסחרת בשווי גבוה פי שלושה מב-2011 - אף שהכנסותיה לא גדלו באופן ניכר והשיפור ברווחיותה נבע מירידת מחירי הדלק

כתבות שאולי פיספסתם

*#