ישראל צריכה היררכיה תחבורתית כדי להשלים את הפער - דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל צריכה היררכיה תחבורתית כדי להשלים את הפער

זה לא שבוקר אחד התעוררנו עם מטרופולין של 3.5 מיליון איש בגוש דן בלי היררכיה תחבורתית. זה היה תהליך ארוך של הזנחה

2תגובות
הרכבת התחתית בלונדון
Getty Images ISRAEL

מקס מורוגובסקי

לפני יותר משנה ביקרתי בלונדון, עיר עם תחבורה ציבורית מפותחת לכל הדעות. זה היה זמן לא רב אחרי ש-TFL, הגוף הריכוזי שאחראי על כל התחבורה הציבורית בלונדון, שלל את הרישיון של ענקית התחבורה השיתופית אובר לפעול בעיר, בטענה שהם לא בודקים את הרקע של הנהגים שלהם ולא מדווחים על העבירות של הנהגים שלהם. האירוע היה חסר תקדים, מכיוון שעד אז אובר נהנתה מחופש פעולה יחסי, והנה, מגיע גוף גדול בעיר אירופית ראשונה במעלה ואומר לה "עד כאן".

באותם ימים, זולת אובר, שמה של חברה נוספת כיכב בכותרות מדורי התחבורה - CityMapper. מדובר בסטארט-אפ בריטי, שפיתח אפליקציית ניווט חכמה לנוסע בתחבורה הציבורית, שעובדת כבר בהצלחה רבה בערים רבות בעולם. היתרון באפליקציה היא הידידותיות למשתמש והוראות "שלב אחר שלב" שהיא נותנת בעת החלפת אמצעי תחבורה, עד רמה של ציון השער שממנו צריך לצאת מהמטרו.

אפליקציות כמו CityMapper יש לא מעט, אך מה שזיכה אותה בכותרות הוא קו אוטובוס לילי מבוסס טכנולוגיה שהחברה החלה להפעיל במזרח לונדון. החברה, שזיהתה פערי שירות באמצעות ניתוח השימוש באפליקציה שלה, החליטה להרים את הכפפה ולמלא את הפער בעצמה. היא שכרה כמה אוטובוסים של מפעיל תחבורה ציבורית רשמי, הגישה בקשה וקיבלה אישור הפעלת קו אוטובוס מסחרי מה-TFL (שמעת, ישראל כ"ץ?). מדורי התחבורה חגגו. חברת טכנולוגיה מפעילה קו אוטובוס כדי למלא פערי שירות. תענוג.

לקו האוטובוס הזה לא היתה המשכיות. מאז, CityMapper נכנסה בצורה אקטיבית לתחום החם של התחבורה השיתופית, בניסיון לנצל את ההגבלה שנכפתה על אובר, וקו האוטובוס הייחודי שלה נותר כעדות לכך שעל ידי טכנולוגיה ניתן למלא ביקוש גם בתחבורה מסורתית.

הרכבת התחתית בלונדון
Bloomberg

אז מה ההבדל בין לונדון, הלסינקי, מנהטן שבניו יורק, ועוד שורת ערים אירופיות, אסייתיות ואמריקאיות לבין גוש דן? ולמה שם יש יותר זמן להתלהב מחידושים תחבורתיים? התשובה היא היררכיה תחבורתית. פירמידה, שבה כל אמצעי התחבורה מסודרים לפי אופי השירות שלהם, ולעתים גם לפי הערך המוסף.

מוניות ספיישל הן מוצר פרימיום ומתומחרות בהתאם; תחבורה שיתופית הוא מוצר ביניים שהשימוש בו הוא לא הכרח באזורים עם כיסוי טוב של תחבורה ציבורית; אוטובוסים יעילים למרחקים בינוניים; מטרו משמש להעברת אוכלוסייה רבה בין מוקדי עניין, וכן הלאה.

ככל שהפירמידה הזו שלמה יותר, עם מינימום חורים או קפיצות שלבים, כך איכות התחבורה והשירות לנוסע משתפרים.

לונדון ופרבריה הם דוגמה לעיר עם היררכיה תחבורתית מרשימה. רכבות פרבריות, מטרו (העתיק בעולם), רכבת קלה באזורים ספציפיים, אוטובוסים עם נתיבי תחבורה ציבורית, תחבורה שיתופית, מוניות מכל הסוגים והצבעים, אגרת גודש להגבלת כניסה לאזורים מרכזיים עם רכב פרטי, מיזמי השכרת אופניים, ובסוף, פקקים. פקקי ענק שגורמים לתייר הממוצע לשאול את עצמו, למה עם כל התחבורה הזאת צריך בכלל להחזיק רכב.

אזור גוש דן. תהליך ארוך של הזנחה
ניר כפרי

לערים גדולות אחרות בעולם יש אולי פחות מגוון תחבורתי, אך הפירמידה שם עדיין מתפקדת. אם אין מטרו, או שהוא משמש בעיקר להביא אוכלוסיהי מהפרברים, אז את מקומו בחלקים אחרים תופסת תחבורה מסילתית עם קיבולת צנועה יותר, או אולי אוטובוסים רבי קיבולת על נתיבים יעודיים.

בגוש דן יש מהבחינה הזאת בעיה גדולה. התחבורה הציבורית כאן הוזנחה שנים רבות, וההיררכיה התחבורתית מזכירה תבשיל. במקרה הטוב זו פשטידה רב שכבתית ובמקרה הפחות טוב מעורב ירושלמי. פירמידה זה לא.

נסיעות מטרופוליניות ארוכות מבוצעות באוטובוס או ברכבת פרברית, כי אין ברירה אחרת. והרכב הפרטי עוקף את נתח השוק שבעולם מקביל יכול היה לתפוס המטרו. מפעם לפעם מנסים ליצוק למבנה הזה בסיס. בימים אלו זו הרכבת הקלה, שאמורה לתפוס פיקוד בתור השדרה התחבורתית ואולי להקשות קצת את הבסיס של התבשיל הרך. בין לבין, מנסים להוסיף קצת טעם לתבשיל עם תחבורה שיתופית, בהיסוס, כדי לא להרוס את הטעם. פעם בשבוע, לעומת זאת, מחביאים את התבשיל בארון ל-25 שעות, ומוציאים אחד אחר, חד גוני, תפל לחלוטין.

זה לא שבוקר אחד התעוררנו עם מטרופולין של 3.5 מיליון איש בלי היררכיה תחבורתית. זה היה תהליך ארוך של הזנחה, של חוסר ראייה קדימה. תהליך שלצערי נמשך עד היום לסירוגין, כשלא כל הגופים האחראים נרתמו עדיין להפיכת התבשיל לפירמידה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#