כלי התחבורה העירוני היעיל ביותר הוא גם המקופח ביותר

הסיפור על איך הצלחתי להספיק את כל הסידורים בעיר העמוסה בפחות משעתיים, בלי לחפש חניה או להתייבש בתחנה, ואיך בכמה פעולות פשוטות יכולים מקבלי ההחלטות לעודד אתכם לעשות את אותו הדבר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוכבי אופניים על שביל אופניים בתל אביב
רוכבי אופניים על שביל אופניים בתל אביבצילום: דוברות עיריית תל אביב

מקס מורוגובסקי

ביום שישי האחרון, בשעות הבוקר המאוחרות - שיא העומס - יצאתי לסידורים בחולון.
בהתחלה עברתי אצל הווטרינר, שנמצא כחצי ק"מ מהבית, להתייעצות. אחר כך קפצתי לבית המרקחת. אז המשכתי למרכז העיר, מסרתי פריט לתיקון בחנות ברחוב סוקולוב הראשי, אחר כך קפצתי לרחוב קראוזה להחליף סוללה בשעון. משם המשכתי לבנק במורד הרחוב, ואחריו חזרתי לקצה הרחוב לאסוף את הפריט שבדיוק תוקן. וזה עוד לא הכל. המשכתי לחנות חשמל בנאות רחל. מנאות רחל שלחו אותי לחנות אחרת ברחוב דב הוז, שבה התייצבתי כבר אחרי דקות ספורות. משם המשכתי הביתה.

כל המסע המתואר לקח לי פחות משעתיים.

כמו שבוודאי ניחשתם, לא נסעתי ברכב. רק העמידה בתנועה הזוחלת וחיפוש החנייה היו לוקחים לי כחצי מזמן הסידורים הכולל. לא נסעתי באוטובוס, כי בהיעדר נתיבי תחבורה ציבורית בתוך העיר, ובהתחשב בתדירות הנמוכה של האוטובוסים בימי שישי, לא הייתי מספיק לחצי מהמקומות. לא הלכתי ברגל, כי קטעים מסוימים במסלול היו לוקחים לי 25-20 דקות בהליכה מהירה. את כל הדרך עשיתי באופניים. רגילים, לא חשמליים. תיק גב לחפצים, קסדה - ולדרך.

חולון, כמו רוב ערי המרכז שהן לא תל אביב, חסרת שבילי אופניים כמעט לחלוטין. השבילים המעטים שכן קיימים מפספסים את מטרתם, הן בגלל שהם מקוטעים, והן בגלל שחלקם לא תקניים. גם מקומות קשירה מוסדרים לאופניים נדירים למדי בעיר.

אז למה בכל זאת אני מרבה להשתמש באופניים בתוך העיר?

כי זה מתבקש. זה מהיר יותר, על אף התשתיות החסרות; זה חוסך חיפוש חניה; חוסך דלק; וחוסך עצבים של המתנה מיותרת בתנועה העמוסה.

עם השנים למדתי לבחור את הכבישים הבטוחים יותר לרכיבה – רחובות קטנים וצרים, שבהם למכוניות אין אפשרות לדהור. גם כבישים עם אמצעי האטה או ריבוי מכשולים במרווחים קצרים הם בטוחים יותר לרכיבה. עם זאת, זה עדיין לא מספיק. מחזה של מכוניות שחותכות אותי, או נהגים חסרי סבלנות שצופרים, מתרחש באופן קבוע.

חולון היא מקרה הבוחן שלי לעיר עם טופוגרפיה מעולה ובנייה צפופה, אך עם תשתיות אופניים חסרות. כמוה יש רבות באזור המרכז, בקריות ובאזור באר שבע. ערים שניתן להכפיל ולשלש את כמות רוכבי האופניים בזמן קצר ובהשקעה לא רבה, ובכך להקטין את כמות המכוניות על הכביש, ולשפר את איכות החיים של כולנו.

בשנים האחרונות משרד התחבורה החל לתכנן פרויקט "אוטוסטרדות אופניים", שיחבר בשבילים את כל ערי המרכז. אבל למה ללכת כל כך רחוק? הידעתם שבמספר שינויי תשתית פשוטים, ניתן להפוך את רוב העיר שלכם לידידותית לרוכבים?

קוראים לזה "רחובות מיתון תנועה". מדובר ברחובות חד סטריים וצרים, שעל ידי שילוט מתאים, הגבלת מהירות חוקית ל-30 קמ"ש ושינויי גאומטריה קלים וזולים, ניתן לגרום לנהגים להיות זהירים יותר ולחפש את הולך הרגל ורוכב האופניים. בתל אביב כבר אימצו את הפטנט, ויש כמה רחובות כאלה. בשאר הערים עדיין לא.

בחולון למשל, ניתן "לשרטט" מסלולי אופניים שיחצו את רוב שטח העיר רק על בסיס רחובות ממותני תנועה, עם מעברי חצייה לאופניים בצמתים. מספיק 4-3 מסלולי אורך וכמות דומה של מסלולי רוחב, בתוספת כמה שבילי אופניים רציפים, כדי להפוך את העיר לגן עדן לרוכבים, בלי לפגוע בשאר משתמשי הדרך.

זה לא נגמר כאן: גם מקום העבודה שלכם יכול לעודד אתכם להגיע באופניים על ידי בניית מקלחת לימים החמים, וכן חניה מוסדרת לאופניים.

והממשלה? הגיע הזמן שהיא תרפה קצת מהפרה החולבת שנקראת מסי קנייה ודלק, לפני שנגיע לידי קטסטרופה תחבורתית, ותתחיל לחשוב על הטבות מס ישירות לאלה שבוחרים להשאיר את הרכב בבית ולהגיע בשיטות ירוקות יותר.

ומעל הכל יש את המודעות שלנו, האזרחים, שכל פעם שאנחנו עומדים בפקק מיותר, צריכים להבין שזו לא גזירה משמים, ותמיד יש אלטרנטיבה, שלהשגתה מספיק לעתים לחץ קטן מהציבור.

תחבורה בדרך שלנו

דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי | תחבורה בגובה העיניים

דניאל קומיסר הוא ממייסדי ארגון הנוסעים "תחבורה בדרך שלנו". עורך תוכן, מקדם אתרים, ובזמן הפנוי - מקדם אג'נדות. כמי שגדל בחו"ל יודע איך נראית תחבורה ציבורית יעילה, ומאמין עם הרצון וההשקעה המתאימים, ישראל בהחלט יכולה ליהנות מתחבורה כזו. תושב אם המושבות, חובב חתולים ומוזיקה מכל סוגה ועידן.

מקס מורוגובסקי הוא איש תוכנה, חבר ועד מנהל בארגון הנוסעים "תחבורה בדרך שלנו", ופעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית. מתמקד בקידום השילוב התחבורה הציבורית כחלק מעירוניות בריאה מול מקבלי ההחלטות באזור מטרופולין תל אביב. תושב חולון, חובב רכבות ואוטובוסים מכל סוג ותקופה, וכותב למגירה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker