המפתח להחזרת אמון הנוסע בתחבורה הציבורית: אמינות וזמינות המידע - דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפתח להחזרת אמון הנוסע בתחבורה הציבורית: אמינות וזמינות המידע

אם האוטובוס או הרכבת מאחרים, ובאפליקציה או בלוחות זמן אמת בתחנות מופיע מידע אחר, הנוסעים יכעסו על השקר ועל הזלזול בזמן שלהם יותר מאשר על עצם האיחור

9תגובות
רכבות של רכבת ישראל

מקס מורוגובסקי

ידע הוא כוח. ידע נותן לנו את הבסיס לעשות החלטות מושכלות, לחסוך זמן, ולהיות רגועים יותר לגבי היתכנות של אירועים לא צפויים. מהפכת המידע הביאה את הידע אלינו לכיס, לבית, למשרד. רק להקליק, רק לגעת במסך – והכל בהישג יד.

גם התחבורה הציבורית עברה מהפיכת מידע. אם בעבר היינו מסתמכים על ספרוני לו"ז, או מתקשרים למוקד מידע כדי לדעת מתי יגיעו הרכבת והאוטובוס, אם היינו מורטים שערות בניסיון נואש לנחש מתי יגיע קו מאחר, והאם נספיק לפגישה חשובה, אז הזמנים האלה מאחורינו. כמעט.

זה התחיל מאתרי אינטרנט מרוכזים עם לו"ז, המשיך בלוחות מידע זמן אמת בתחנות האוטובוס שהגיעו אלינו באיחור ניכר לעומת המדינות המפותחות (סוף שנות ה-90 באירופה המערבית ובאסיה, החל מ-2011 בפרישה אטית בארץ), ואז הגיע לקבציי מידע מסודרים עם נתוני זמן אמת של כל האוטובוסים בארץ, מה שהיווה זרז לפיתוח אפליקציות פרטיות שהנגישו לנו את המידע הזה בטלפון החכם. 

אפליקציית הניווט מוביט
בלומברג

בזמן האחרון הופיעו גם חידושים כמו צפי עומס ברכבות, שמאפשרים לקבל החלטות מושכלות ולבחור רכבות "פנויות יותר" במידה ולא ממהרים.

לנוכח כל הטוב הזה נשאר המוקש האחרון והחשוב מכולם – אמינות וזמינות המידע.
באופן לא מפתיע, אלה הגורמים שעליהם יקום וייפול דבר, כי הם משפיעים ישירות על היכולת שלנו לשלוט על הזמן שלנו.

נוכל להתייחס בסלחנות לצפיפות ולאיחורים ברכבת ישראל, אם נרגיש שהרכבת לא מזלזלת בזמן שלנו. כשרכבת נתקעת, וזה משפיע על הלו"ז הכללי, אנחנו הנוסעים מצפים לדעת את זה ברגע שנפתח את האפליקציה ואת הפייסבוק. אם האפליקציה משדרת "עסקים כרגיל", ובפייסבוק יש הודעה לקונית של "צפו לשיבושים", ואז הגענו לתחנה וגילינו שהרכבת שלנו מבוטלת, איבדנו אמון במערכת בגלל אמינות המידע, ולאו דווקא בגלל האיחור עצמו.

אם היינו יודעים על השיבוש הצפוי קודם, יכולנו להישאר עוד חצי שעה בעבודה, או לקפוץ לקנות אוכל הביתה, או כל דבר אחר. הזמן שלנו היה בשליטתנו.

נוכל להתייחס בסלחנות גדולה יותר לאיחור של אוטובוס, או לנסיעה בעמידה, אם יהיה בידינו את המידע המדויק היכן נמצא האוטובוס כרגע, ועוד כמה זמן הוא יגיע. המידע הזה חייב להשתקף הן באפליקציה והן על לוח מידע זמן אמת בתחנה, כי לסבתא או סבא שלנו לא תמיד קל להשתמש במסך הקטן. אם מידע זמן האמת מראה שהאוטובוס מגיע עוד 3 דקות, אך בסוף מצאנו את עצמנו מחכים בתחנה עוד 20 דקות, או שהאוטובוס כלל לא הגיע, נכעס על אמינות המידע ופחות על האיחור, כי הרי יכולנו לתכנן את הזמן שלנו אחרת.

אם מכשיר הג'י.פי.אס בחלק מהאוטובוסים לא מופעל באופן קבוע ואף אחד לא נותן לזה את הדעת, ובדיוק פספסנו את האוטובוס, או אם לוח מידע זמן אמת בתחנה לא קיים או לא פועל, נעמוד מתוסכלים בתחנה ונכעס על כל העולם, לא בגלל האוטובוס שלא מגיע, אלא כי המידע קיים אך לא זמין לנו, והזמן שלנו לא בידינו.

את העיקרון שבמדינות עם תחבורה מפותחת כבר הבינו, אצלנו עוד לא הצליחו להפנים. אמינות וזמינות המידע אמורות להיות חלק אינטגרלי מתפישת השירות התחבורתי בישראל. ביום שמשרד התחבורה יתחיל להשקיע בשיפור איכות המידע, הוא יגלה שלנו, האזרחים, יש סבלנות גדולה מאוד לקשיים תפעוליים שנובעים מפיתוח, כל עוד אנחנו יודעים שלא מזלזלים בזמן שלנו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

 מנוע סילון של פראט אנד וויטני (חטיבה של יונייטד טכנולוג'יס)

המיזוג של ריית'יאון ויונייטד טכנולוג'יס: מה קורה בתעשיית הנשק?

לכאורה מדובר בעסקה נהדרת מכיוון ששתי ענקיות תעשיית הנשק משלימות זו את זו ככפפה ליד: ריית'יאון מתמחה בטילים לסוגיהם ובמכ"מים, בעוד יונייטד היא בעיקר חברת תעופה שמייצרת מנועי סילון ועוד מערכות תעופתיות. אז למה המניות צונחות?

כתבות שאולי פיספסתם

*#