משרד התחבורה מנסה להמציא את הגלגל - על חשבון הנוסעים - דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - הבלוג של דניאל קומיסר ומקס מורוגובסקי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התחבורה מנסה להמציא את הגלגל - על חשבון הנוסעים

שינויים כמו הפסקת מכירת כרטיסי הנסיעה באוטובוסים צריכים להיעשות בשלבים, ובהתבסס על לקחי העבר. אבל זה לא מה שקורה בפועל

34תגובות
מכונת רב קו
ארכיון אגד

מקס מורוגובסקי

השבוע התבשרנו שבסוף השנה תופסק מכירת הכרטיסים והאפשרות להטעין רב-קו על ידי הנהגים בגוש דן, והנוסעים יצטרכו לעלות לאוטובוס עם רב-קו טעון, כשבתקופת ההסתגלות תתאפשר רכישת רב-קו אנונימי וטעינתו בנסיעה אחת אצל הנהג.

הרעיון כשלעצמו הכרחי, הנהג צריך להתעסק בנהיגה ולא בכסף, אך הביצוע קלוקל, ולא בפעם הראשונה. לא מדובר במיזם חדש. בבאר שבע הנהגים לא מתעסקים בתשלום כבר שנתיים, ובירושלים זה כבר קורה החל מהקיץ האחרון.

ההיגיון אומר ששינויים כאלה צריכים להיכנס לתוקף בהדרגה. בנוסף, בכל אזור חדש שמונהג בו הנוהל, זה צריך להתבצע אחרי הפקת הלקחים מהסבב הקודם.

האם זה מה שקורה בפועל? לא.

בבאר שבע פרישת מכונות טעינת הרב-קו לקחה זמן, עמוק לתוך כניסת ההגבלה לתוקף כחלק ממכרז ההפעלה, וגם עכשיו, שנתיים אחרי, יש אזורים שבהם לא ניתן למצוא נקודות טעינה נוחות. ואולם, שלא כמו במקומות הבאים שבהם ההוראה נכנסה או תיכנס לתוקף, בבאר שבע יש מכונת טעינה ותשלום בכל אוטובוס, וגם קיוסקים רבים שמאפשרים לטעון במזומן.

כשנכנסה ההוראה לתוקף בירושלים בקיץ האחרון, נראה שהלקחים לא נלמדו, ואף גרוע מזה – אין מכונות הטענה או קניית כרטיס על גבי האוטובוסים, אין עמדות טעינה בתחנות עצמן, נקודות ההטענה בבתי עסק הן בפרישה מוגבלת למדי, במיוחד בשכונות, ואין כמעט תמיכה במזומן.

משתמשי התחבורה הציבורית הקשישים, התיירים, אלה שלא מחזיקים בטלפון חכם, או מחזיקים בכזה שלא תומך בתקן NFC פשוט נשכחו. עברו עוד כמה חודשים, ונראה שהשיכחה מגיעה עכשיו לגוש דן. תסתדרו אומרים לנו, זה מה יש.

כאן מגיעה השאלה הבלתי נמנעת - האם אפשר היה אחרת? האם היעילות התחבורתית חייבת לבוא על חשבון חווית הנוסע - ולהפך? ממש לא.

פרויקטים כאלה חייבים להיעשות בשלבים. קודם פורשים מכונות תיקוף ליד כל דלת בכל האוטובוסים, ומאפשרים לעלות בכל הדלתות לתקופת הסתגלות של חצי שנה, כשהעצירה של האוטובוס מלווה בכריזה קצרה – "נא לעלות מכל הדלתות". במקביל מתחילים בתהליך אכיפה, קודם על ידי אזהרות, ואז באמצעות קנסות, כדי לחנך את הנוסעים ה"סוררים" שלא מתקפים את הכרטיס. כמו כן, יוצרים שיתופי פעולה עם קיוסקים בכל שכונה ונקודה מרכזית כדי לאפשר טעינה במזומן, ולא רק באמצעות כרטיס אשראי. בשלב הבא – ביטול האפשרות לטעון או לשלם לנהג באזור מסוים, למשל בעיר אחת בגוש דן, כדי לבחון את ההשפעה על הנוסעים ולתקן בהתאם.

תכנון התחבורה בישראל לוקה כל פעם מחדש ב"המצאת הגלגל". מספיק לבדוק מה קורה באירופה, ולגלות שבלונדון ניתן להיכנס ל"חוב" של נסיעה בודדת על גבי כרטיס ה-Oyster, כדי לא לאלץ נוסעים שהגיעו לתחנה וגילו שאין להם סכום כסף מספק טעון על הכרטיס, להתעכב יותר מדי בחיפוש אחר נקודת הטענה.

בווינה נגלה שהקיוסקים מוכרים גם כרטיסים בודדים, ובתוך הרכבת הקלה מוצבות מכונות שמאפשרות קנייה והטענת כרטיסים בתעריף קצת יותר גבוה, כדי לעודד אנשים להגיע מוכנים. דוגמאות נוספות לא חסר.

הגיע הזמן להפסיק לעשות ניסויים על גב הנוסעים, ולשים את חווית הנוסע בראש סדר העדיפויות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בנייה באריאל

הבנייה בחסות הממשלה, והאכיפה? זה כבר בעיה של המנופאים

חוק החל על שטחי מדינת ישראל אינו חל בשטחי יו"ש, אלא עם צו אלוף. כתוצאה מכך, בשטחי יו"ש לא מתבצעת אכיפה של משרד העבודה, ובאזורים אלו לא רק שמתבצעות עבירות רבות, אלא שגם הנפגעים וההרוגים לא נספרים במניין הנפגעים וההרוגים הרשמי של המדינה

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל. מיישם גרסה אגרסיבית של דוקטרינת גרינספאן

טירוף מערכות: בנקים מרכזיים מנפחים את שוקי המניות - ומעוותים את המחירים

בנקים מרכזיים לא רואים צורך למנוע את היווצרותן של בועות, ונראה כי אף החליטו לעוות את מחירי הנכסים כמדיניות ■ המצב הזה חסר תקדים, ובין השלכותיו ניתן למנות את טריליוני היורו שמושקעים באג"ח בריביות שליליות ואת ניתוק הקשר בין נתוני הבסיס של החברות לשוק המניות ■ ההיסטוריה מראה שזה ייגמר רע

כתבות שאולי פיספסתם

*#