עלילות הקורונה במדינת הקומבינה

אף אחד לא באמת הופתע מהגעת וירוס קורונה לישראל, אבל בתרבות ה"סמוך" ו"יהיה בסדר" השהות שלו כאן תהיה קלה מבכל מקום אחר בעולם

סיון פלטין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשים עם מסכות באולם מקבלי הפנים בנתב"ג
אולם מקבלי הפנים בנתב"ג. איסורי נסיעות למקומות שנתפסים כמסוכנים עולים לדיון לאו דווקא מסיבות בריאותיותצילום: מוטי מילרוד
סיון פלטין

שלום קורונה, ני האו. האמת שאתה לא כל כך וולקאם. לכולם היה ברור שתגיע מתישהו, אבל אתה יודע איך זה, תכף שוב בחירות ולא הספקנו ממש להיערך כמו שצריך. אנחנו יודעים שבטח כבר התרגלת לאסייאתים שמשקשקים ממך, אבל שתדע לך שכאן זה המזרח התיכון, לא המזרח הרחוק. כאן החוקים אחרים - וכדאי מאוד שתדע עם מי יש לך עסק.

היה לך בטח קל להיכנס לכאן. כי בעוד בשדות התעופה בעולם בדקו נוסעים שנכנסו וחיטאו אזורים מועדים להדבקה - כאן פשוט חיכו שתגיע. ככה זה עובד כאן. אנחנו מאמינים שהכל יהיה בסדר. ואם לא בסדר - מתפללים (או מתייעצים עם רבנים - הם ממש חזקים באפידמיולוגיה). ואם גם זה לא עובד - מקימים ועדה שמתלבטת ומתפלפלת מה כדאי לעשות. ואז סוף סוף הוועדה מחליטה ויש טקס של הגשת המסקנות - אבל אף אחד לא מבצע אותן, כי אין ממשלה, או שאין תקציב, או שהכל ביחד. ואז מתחילים להאשים אחד את השני ואף אחד לא משלם את המחיר. חוץ מהאזרחים, כמובן.

ושתדע, שבניגוד לאסייאתים עם המסכות האלה שלהם, שנורא נזהרים - כאן יהיו לך יהיו חיים קלים. מסכות כבר כמעט אין בחנויות, ולמי שיש - עושה עכשיו קופה רצינית. חבילת מסכות פשוטות שעלתה פעם 8 שקלים, עולה כבר 30 או 40 שקל, ועל המסכות עם הפילטר צריך להוציא לפחות 50 שקל. לא לחבילה - למסכה. בחו"ל קוראים לזה היצע וביקוש - כאן קוראים לזה יזמות. ואנחנו מתים על יזמות. שתדע שבישראל אפשר לעשות ארגזים של כסף במקרים של מצוקה, יש אפילו כמה אנשים שבנו בתים מלמכור גלילים של מסקנטייפ וחתיכות ניילון במלחמת המפרץ. האאודי שלהם בטח חוסמת את המדרכה פה בחוץ.

אתה מבין, קורונה, גם אם כבר יהיו המון חולים בגללך, אנשים עדיין יילכו לעבודה, יקנו בקניון (שתדע שנורא יקר פה, אז חכה עם הקניות עד שתגיע לכל יעד אחר) ויתנהגו כאילו אתה בכלל לא כאן. גם בטח תשמע הרבה את המושגים "יהיה בסדר" ו"הכל שטויות". אנחנו מאוד אוהבים להגיד את זה - וזאת דרך החיים שלנו. יהיו אפילו כאלה שיגידו שאתה לא קיים והכל פייק ניוז של התקשורת.

ושתדע, שגם אם כבר הצלחת להדביק מישהו, הוא יעשה לך את העבודה וידביק עוד המון אנשים. נשמע לך מוזר? כי הצייתנות היא לא בדיוק התכונה הנפוצה כאן, והמושג "בידוד ביתי" - ללא שום סנקציה או בקרה של ממש - נשמע כמו בדיחת קרש לרוב הישראלים. הרי אנחנו לא מצליחים אפילו לגרום לאנשים לא לרכב עם קורקינט על המדרכה או לא לחתוך את הפקק מימין - אז לשבת בבידוד בבית? למה מי מת?

אתה מבין, קורונה, אנחנו ממש מאמינים בערבות הדדית, אבל לא סומכים על איש מלבד עצמנו. חוץ מזה, הישראלים הם עם קשוח, עברנו הרבה. אז אנחנו ממש לא פוחדים מכלום, בטח אחרי שכדור שרק ממש ליד האוזן שלנו בסיני, לבנון או בעזה - מה זה כבר וירוס? אנחנו בטח לא חנונים כמו האסייאתים האלה שיושבים בבית עם המסכות שלהם ורק פוחדים להידבק, או האיטלקים והאוסטרלים והאמריקאים האלה שהממשלות האלה שלהם סוגרות אותם יפה יפה ומנסות לעשות הכל כדי למנוע שתמשיך לעשות בלאגן. כאן זה המידל איסט, חביבי. אנחנו עם מיוחד, לא סתם אנחנו העם הנבחר.

אז שלום קורונה וני האו. היינו מעדיפים שלא תבוא, אבל אף אחד לא ממש מופתע שבאת.

סיון פלטין

סיון פלטין | סיון פלטין

כותבת, עורכת ונושמת תוכן. שואפת להיות צרכנית טובה וחכמה יותר. לשעבר בעלת הבלוג "הצרחניה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker