המיזם המעולה שחוסך לי זיעה ועצבים - סיון פלטין - הבלוג של סיון פלטין - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיזם המעולה שחוסך לי זיעה ועצבים

מיזם הנסיעות העירוני באבל (Bubble) הוספד עוד לפני שיצא לדרך, אבל לשונאי תחבורה ציבורית וחיפושי חניה בתל אביב כמוני – מדובר בלא פחות מהצלה ■ אז איך יהיה ביקוש אם לא מפרסמים?

באבל דן
מוטי מילרוד

אני שונאת לנסוע בתחבורה ציבורית, כמעט כמו שאני סולדת מחיפוש חניה בתל אביב רבתי. כשחושבים על זה, שתי הפעולות כרוכות באי ודאות, הרבה עצבים וסכנת כתמי זיעה.

באחרונה התחלתי להשתמש בשירות הנסיעות של באבל (Bubble), ומאז אני מרגישה שחיי השתדרגו - לא פחות. באבל הוא מיזם הסעות של חברת דן ו-via, והוא הכלאה בין מונית שירות למונית ספיישל – מזינים באפליקציה את היעד המבוקש, ומקבלים הצעה לכלי רכב שיעצור בתחנת האוטובוס הסמוכה למקום שבו אתם נמצאים. המסלול נקבע לפי היעדים שהזינו הנוסעים באפליקציה, לפי אלגוריתם שאמור לחשב את הדרך המהירה והיעילה ביותר.

בשלב הראשון של המיזם, השירות ניתן בתל אביב, גבעתיים ורמת גן, והוא אינו מגיע לכל האזורים בערים אלה. השירות פועל רק עד 22:00 ולא פועל בשבתות (כמה מפתיע). בתוך המכונית יש מסך שמראה את המסלול, משך הזמן להגעה ומתי כל נוסע יורד. התשלום מתבצע באשראי באפליקציה, והמחיר המקסימלי הוא 15 שקל לנסיעה, תלוי במרחק ובעומס, וניתן לרכוש כרטיסייה של 10 נסיעות ב-120 שקל.

אחרי כמה שימושים אני יכולה להגיד בפה מלא – מדובר בפתרון גאוני שבהחלט יכול לשמש חלופה למוניות שירות, אוטובוסים, וכן, גם לנסיעה ברכב פרטי. הנה דוגמה אחת מהשבוע. ביום ראשון בבוקר – שעת עומס פקוקה במיוחד - הייתי צריכה להיות במגדל המאה בתל אביב. תחנת האוטובוס עם הקו שמגיע למקום נמצאת במרחק של 10 דקות הליכה מהבית שלי, והקו הנדרש ידוע כמפוקפק ונוטה לאחר, ולפעמים גם לא להגיע כלל. האפליקציה הציעה לי להגיע לתחנה שנמצאת 2 דקות הליכה מהבית שלי, ומרגע ההזמנה הודיעה לי שיש לי 13 דקות עד להגעת המונית. בינתיים הספקתי לסיים בנחת את הקפה שלי, לצעוד בנחת לתחנה והמתנתי עוד שתי דקות. והפלא ופלא – המכונית השחורה והמצוחצחת של באבל הגיעה בדיוק בזמן. עליתי הישר לכסא מרווח ומזגן סופר-אפקטיבי, מותירה בחום המהביל את יושבי התחנה המיוזעים.

לתדהמתי, הגעתי אחרי פחות מ-10 דקות ליעד – רבע מזמן הנסיעה באוטובוס (אם בכלל היה מגיע) וחצי מהזמן שהייתי מצליחה לעשות בנסיעה במכונית פרטית (שעומדת בפקקים ולא נוסעת בנת"צ), עוד לפני חיפושי חנייה או תשלום כפול בחניון, ובפחות מחצי מחיר ממונית ספיישל.

את באבל דאגו להספיד עוד לפני שיצא לדרך, וגם היום פורסמו נתונים על הביקוש הדליל לשירות. מיעוט המשתמשים נובע מכך שהרבה מהאנשים לא מודעים לשירות, כי פשוט לא מפרסמים אותו. בנוסף, העובדה שמדובר בשירות מבוסס אפליקציה מדיר ממנו את האוכלוסייה המבוגרת. קהל הנוסעים שפגשתי במוניות היה הומוגני לחלוטין - צעירים שקל להם להתנהל בעולם הטכנולוגי. את באבל צריך לשווק לכולם, ובעיקר להנגיש בהדרכות והסברים בתחנות למבוגרים וקשישים שתלויים כל כך בתחבורה ציבורית. אבל בינתיים, לא נראה שזה קורה.

החיסרון המרכזי הוא זמן ההמתנה לשירות - כבר הוצע לי להמתין יותר מ-30 דקות למכונית במרכז תל אביב (אבל בחרתי לדחות את הנסיעה, עד שמצאתי נסיעה בזמן המתנה סביר), וגם המסלול יכול להיות פתלתל וארוך בהתאם לבקשות הנוסעים, אבל עדיין מדובר בפתרון שעדיף בעיני עשרות מונים מהאוטובוסים הצפופים, המלוכלכים והלא אמינים, ובעלות שפויה לעומת מחירי המוניות המופרזים.

נכון, הבועה של באבל רחוקה מלהיות מושלמת, אבל זה באמת הכי טוב שיש לנו כרגע. אז עד שגם המיזם הזה ייקבר, אני אמשיך ליהנות ממוניות ממוזגות וריקות שמביאות אותי במהירות שיא ליעדים, ואחלום על מטרו או טיוב כמו בפריז או לונדון, או לפחות שאזכה לראות יום אחד את סיום העבודות של הרכבת הקלה, אי שם ב-2068.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסעדה בקלימנוס

מנהל מסעדה לא ענה למייל בעת חופשה - ופוטר. מה קבע בית המשפט?

העידן הדיגיטלי הביא לחיינו הרחבה כמעט בלתי מוגבלת של שעות העבודה - טלפונים, מיילים והודעות בלתי פוסקות, לפני ואחרי שעות העבודה, ובלי שכר על שעות נוספות. במדינות שונות נפסקו חוקים שונים שניסו להסדיר את הסוגיה

כתבות שאולי פיספסתם

*#