מרוץ לתחתית: מכרז האגירה כסמן לבעיות בשוק הסולארי

אם דוראל הקטנה שזכתה במרבית המכרז העצום פיספסה 'בכמה אגורות' בתמחור מכרז עצום בתחום שמעולם לא עסקה בו, מי יישא בשכר הלימוד?

שלומי ארדן
שלומי ארדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרויקט סולארי של אנלייט
פרויקט סולארי של אנלייטצילום: אנלייט

סקטור האנרגיה המתחדשת הוא אחד מאפיקי ההשקעה המוצלחים ביותר בשנה האחרונה. בזמן שהבורסה בישראל נפגעה מנזקי הקורונה יזמיות האנרגיה המתחדשת כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ואלומיי הציגו תשואות של בין 50% ל-150% בחודשים האחרונים. 

המשקיעים נוטים להסתמך על המכרזים הרבים המוכרזים בתקופה האחרונה ועל היעד המוכרז של משרד האנרגיה להגיע ל-30% מייצור החשמל באנרגיה מתחדשת, פי שלושה מהמצב כיום. אכן, נראה כי לפנינו עשור שבו נראה הרבה מאוד פרויקטים סולאריים גדולים יוצאים לפועל, אך האם זו בשורה טובה ליזמיות? לא בהכרח. הסיבה לכך היא שמאפייניו של ענף ייזום הפרויקטים הסולאריים מובילים בסבירות גבוהה לדינמיקה עסקית בעייתית. 

אנלייט

אז מהם אותם מאפיינים בעייתיים בענף היזמות הסולארית? ראשית, יש לנו מוצר אחיד. בענף הסולארי אין הבדל ממשי בין הפאנלים או יכולת ההתקנה של יזמית אחת למתחרותיה. שנית, בשוק החשמל הסולארי קיים מונופסון – מספר רב של יצרנים מול לקוח גדול אחד – רשות החשמל. רשות החשמל עורכת מכרזים שבהם היזמיות השונות מתחרות זו מול זו על מי תציע את המחיר הזול ביותר. במצב זה הכוח נשמר בצד הביקוש, מה שדוחף את המחיר ואת תנאי המכרז לרעת היזמים. 

נקודה נוספת עלולה להיראות בתחילה כיתרון – אנלייט, סולגרין, דוראל ושאר היזמיות גייסו בשנים האחרונות מיליארדי שקלים רבים – כסף שהמשקיעים מצפים שיושקע בפרויקטים סולאריים, וייתכן שהזכייה במכרזים חשובה יותר מהמחיר. 

נקודה אחרונה היא אופי המכרזים - מחיר המכרז נקבע על פי המחיר הגבוה ביותר מתוך המחירים הנמוכים ביותר שזכו. כלומר, שחקן שרוצה לזכות יכול להציע מחיר נמוך באופן לא כלכלי מתוך הנחה ששאר השחקנים יפעלו באחריות. כך, יזכה בוודאות והמחיר שישלם יהיה מחיר כלכלי – אך מה קורה כשיותר מדי שחקנים רוצים לזכות בכל מחיר ואין מספיק 'מבוגרים אחראיים'? כולם מפסידים. 

דוראל

נקודות אלה יחד גורמות לדינמיקה ענפית של מרוץ לתחתית – ההצעות במכרז נקבעות לא לפי שיקולי רווחיות, אלא כדי לזכות. כדי לראות את הדינמיקה הזו בפעולה ניתן לבחון את אולי המכרז הבולט ביותר בתחום הסולארי בשנים האחרונות – מכרז 'הסולארי פלוס אגירה' הראשון בישראל.  

מכרז הסולארי פלוס אגירה 

במהלך יולי 2020 נסגר המכרז הראשון מסוגו בישראל – מכרז של 168 מגה-וואט-שעה ל-23 שנים לייצור חשמל סולארי בשילוב אגירה ל-4 שעות. על פי פרסומי רשות החשמל, למכרז ניגשו 16 גופים, ומתוכם זכו 3 בלבד, כשהזוכה הגדולה – דוראל - זכתה ב-60% מהמכסה כולה.

לפני שנתעמק בפרטים, שווה לציין שבמסמך מאוגוסט 2020 סקר משרד האנרגיה את שוק אגירת החשמל. כחלק מהניתוח, פירסם משרד האנרגיה את תחזית העלויות שלו לקוט"ש לסולארי ואגירה בהתאם לשנת הקמת המתקן – מ-2020 ועד 2030. על פי התחזית, העלות ליזם לקוט"ש צפויה לעמוד על 23 אגורות ב-2020 ולרדת משנה לשנה, עם ירידת מחירי הציוד והסוללות, עד ל-16 אגורות ב-2030. 

סולגרין

ובכן, המחיר שנקבע במכרז האגירה הוא 19.9 אגורות, עם 37 חודשים להקמת הפרויקט ממועד הזכייה במכרז. כלומר, כדי להרוויח אפילו עשירית אגורה מהפרויקט, העלות הממוצעת של ההקמה מ-2020 ועד 2023 צריך להיות נמוך מהמחיר הצפוי ב-2023, וזה עוד בפרויקט ראשון מסוגו וללא ניסיון קודם! האם ישנו ענף אחר, שבו היו משקיעים נוהרים להשקיע לו תמחור ה'מוצר' צפוי היה להיות הפסדי?

יש לומר שהניתוח של משרד האנרגיה אינו כולל פירוט נרחב אודות אופן החישוב של העלות לקוט"ש, אך גם בהשוואה עולמית מחיר הזכייה נראה חריג. לצורך הדוגמה, ממש בשבוע האחרון פורסם כי הזוכה במכרז דומה בהוואי ל-25 שנה של 60 מגה-וואט פלוס ארבע שעות אגירה תקבל תעריף של 12 סנט, כלומר 40 אגורות לקוט"ש.

לי נראה שהתחזית של משרד האנרגיה אופטימית מדי, ואינה מתחשבת בבעיות ידועות בסוללות כגון אובדן קיבולת. הזוכות התחייבו לשמור על ניצולת של 87% באגירה, אך סוללות ליתיום יכולות לאבד עד ל-20% מהקיבולת שלהן בשנה, במיוחד עם פריקה וטעינה יומיומיים וללא קירור תמידי. כלומר, יהיה צורך להשקיע כסף באופן קבוע למשך חיי המכרז כדי לשמור ולהחליף את הסוללות, וייתכן שיתברר שהצורך בהחלפה הרבה יותר תדיר מאשר תוכנן, בטח כשהניסיון בארץ ואף בעולם בפרויקטים כאלה מועט מאוד. האם עלות זו באה לידי ביטוי בהצעות במכרז או אפילו בתחזיות של משרד האנרגיה? איני בטוח.  

מהדיווחים של החברות הזוכות ניתן ללמוד כי אנלייט תימחרה את העלות הצפויה ברף הנמוך ביותר, כ-3.3 מיליון שקל למגה מותקן, זאת אל מול אלומיי שצופה כי עלות השקעה תסתכם ב-4 מיליון שקל למגה מותקן - פער של 21%. הפער מתחדד בשים לב לאמירה שכללה אנלייט בדיווח למשקיעים, שלפיה תמחור הפרויקטים נשען על תזרים של 30 שנה "לכל הפחות", כשתקופת ההסדרה של המכרז עומדת על 23 שנה בלבד. 

שדה סולארי
שדה סולאריצילום: קבוצת דוראל אנרגי

כדי להבין עד כמה חסר דיווח מפורט של דוראל – נכון לסוף יוני, הונה העצמי של דוראל עומד על 215 מיליון שקל בלבד, בעוד ההשקעות הצפויות בפרויקט זה נעות בין 700 מיליון שקל (אם היא יעילה כמו אנלייט) ל-900 מיליון שקל (אם היא יעילה כמו אלומיי). מהיכן היא מתכננת לגייס את הכסף? 

אז אמנם דוראל לא נתנה דיווח מפורט אודות ההשקעות הצפויות בפרויקט, ומהיכן היא מתכננת להשיג את הכסף, אך לגמרי במקרה, כחודש לאחר שפורסמה זכייתה של דוראל, החליטו בעלי השליטה בדוראל למכור מניות בכ-55 מיליון שקל בהצעת מכר לציבור, והציבור נענה להצעה בשמחה. אלא שעולה השאלה - אם דוראל הקטנה שזכתה במרבית המכרז העצום פיספסה 'בכמה אגורות' בתמחור מכרז עצום בתחום שמעולם לא עסקה בו, מי יישא בשכר הלימוד? 

דרוש: מבוגר אחראי

על אף שנדמה שזכיות במחירים נמוכים טובות למשק החשמל, לדעתי זכיות כאלה אינה טובות לאף אחד בטווח הארוך. כשהדרך היחידה של יזם להרוויח בפרויקט, אפילו לפי הניתוח של רשות החשמל עצמה, הוא לחתוך פינות – ניתן לצפות שזה בדיוק מה שיקרה. אז מה הפתרון? האם יש לקבוע מחיר מינימום במכרז? או שהחברות עצמן צריכות לקחת אחריות בעצמן ולהציע מחירים ריאליים, מה שסביר שיעורר את חמתה של מיכל הלפרין?  קשה לומר.

בכל אופן, אם הזכיות ימשיכו להיות בתשואה אפסית במקרה הטוב, ושלילית בשאר המקרים, המשקיעים, שמתמחרים את החברות במיליארדים, יתעוררו, וההשקעה באנרגיה מתחדשת תיפגע אנושות, אך לפחות בינתיים – המשקיעים נלחמים על הזכות לשלם את החשבון. 

לכותב אין עניין בניירות המוזכרים בכתבה

שלומי ארדן

שלומי ארדן | מניות קטנות, חלומות גדולים

משקיע בשוק ההון מעל לעשור, בעל ניסיון עשיר כעורך דין בתחום חדלות הפירעון, הליטיגציה והתאגידים. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן. 

מנהל את קרן גידור ארביטראז' ואליו ודוגל בניתוח כלכלי עומק של חברות, תוך התמקדות במניות קטנות ומצוינות בשוק ההון הישראלי, במטרה להשיא תשואות גבוהות מהשוק באופן בטוח.

גילוי נאות:

אני עלול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במסגרת הבלוג. האמור בבלוג אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker