שלומי ארדן
שלומי ארדן

ש.ב.א (שירותי בנק אוטומטיים), הוקמה ב-1978 על ידי חמשת הבנקים הגדולים, שרצו, על ידי הקמת תאגיד משותף, להקים רשת כספומטים שתאפשר לכל לקוחות הבנקים למשוך כסף בכל מכשיר. בהמשך הקימה ש.ב.א את התשתית והמערכת לסליקת עסקות המבוצעות בכרטיסי אשראי, וכיום ש.ב.א מנהלת את רשת כרטיסי האשראי בישראל, כשהמסופונים בבתי העסק ברחבי הארץ מחוברים לרשת שלה, וכן מניעה את התהליך שמאפשר לכל בעל כרטיס אשראי למשוך מזומנים בכל כספומט, בכל מקום.

ב-2019, בעקבות ועדת שטורם, ש.ב.א נהפכה לציבורית באמצעות הצעת מכר, וכיום ש.ב.א מוחזקת בכ-10% על ידי בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, הראל, ואליהם הצטרפו יזה ומאסטרקרד, מפעילות רשת הכרטיסים הבינלאומיות הגדולות בעולם. שאר ה-30% מוחזקים על ידי הציבור.

כספומט של חברת ש.ב.א
כספומט של חברת ש.ב.אצילום: סיון איזסקו

כשאנו מבצעים חיוב בכרטיס אשראי (במסוף בית עסק, או בעסקת מסחר אלקטרוני) ש.ב.א היא זו שמאפשרת לעסקה להתרחש. שב”א מנהלת את התקשורת בין בית העסק, הסולק (ישראכרט, כאל או מקס) והמנפיק (חברות כרטיסי האשראי או הבנקים) ומבצעת, תוך אלפיות שנייה, שורה של בדיקות ועדכונים למשתתפים בעסקה.

ש.ב.א היא זו שכתבה, בהנחיית בנק ישראל, את כללי התשלומים הייחודיים לישראל המחייבים את כל השחקנים , והיא זו שאוכפת אותם. את כל הבדיקות והאישורים עושה ש.ב.א תוך פחות משנייה, כ-10,000 פעמים בדקה בשעות השיא, וברמת זמינות של "חמש תשיעיות" (99.999%) - כדי שחלילה לא ניתקע עם עגלה מלאה בקופה, והאשראי לא יעבור.

כך ש.ב.א עובדת

ניתן לומר שלש.ב.א. יש נגיעה בכל פעולה באמצעות כרטיס האשראי בישראל, כולל רכישות באינטרנט, וכולל משיכות מזומן או בדיקת יתרה בכספומט באמצעות כרטיס הבנק. בגין כל אחת מ-1.6 מיליארד העסקאות שעוברות דרך שרתיה בשנה בשנה, בין אם מדובר בחפיסת מסטיק בחמישה שקלים או בחופשה בעשרות אלפי שקלים, ש.ב.א גובה עמלה של כ-2 אגורות. בנוסף, בגין כל אחד מכ-217 אלף המסופים הפרושים בעסקים ברחבי הארץ גובה ש.ב.א מהסולק (חברת כרטיסי האשראי) עמלה של 15 שקל לחודש.

הפיננסים של ש.ב.א

הגורמים המניעים את תוצאותיה של ש.ב.א הם מספר המסופים, מספר העסקות בכרטיסי חיוב במשק, ומספר הפעמים שבהן הציבור מושך מזומן מהכספומטים. כמות המסופים ומספר העסקות צומחים באופן עקבי משנה לשנה עם צמיחת הכלכלה, מעבר לקניות באינטרנט ומעבר ממזומן לאמצעי תשלום דיגיטליים, בעידוד הממשלה. בהתאם, צמחה ש.ב.א בשנים האחרונות באופן עקבי בהכנסות ובעיקר ברווח.

מ-2017 ועד 2019 ההכנסות של ש.ב.א גדלו בקצב של 13.5%, אך הודות למינוף תפעולי ושמירה על רמת הוצאות קבועה, הרווח התפעולי באותה תקופה יותר מהכפיל את עצמו מ-15.3 מיליון ל-31.6 מיליון, קצב של 43.6% לשנה.

ש.ב.א גם נהנית מכמות העסקות במשק (2 אגורות לפעולה) ופחות מסכומם, ואכן בשנים האחרונות מספר הפעולות גדל בקצב מהיר יותר מסכום הפעולות, עם המעבר של יותר ויותר עסקות קטנות מתשלום במזומן לאשראי.

נוטשים את המזומן

EMV – שינוי שיורגש בכיס

בחודשים הקרובים צפוי להאיץ שדרוג המסופונים החדשים לתקן EMV החדש, שמלבד יתרונות האבטחה שלו, יאפשר לנו לשלם באמצעות הסמארטפון. איך זה עובד?

בכל מכשיר סמארטפון מודרני, בין אם אייפון או אנדרואיד, יש שבב NFC מוטמע. על ידי שמירת נתוני הכרטיס בסמארטפון, נוכל לשלם בכל קופה המותאמת לתקן ואפילו בתחבורה הציבורית באופן מאובטח ונוח, על ידי קירוב הסמארטפון או השעון החכם למסוף.

עסקים גדולים כמו זארה ו-H&M מחויבים לעבור לתקן החדש עד נובמבר השנה, ואז צפויים להיות מחוברים עשרות אלפי מסופים לתקן החדש. ישראכרט השיקה לפני כמה ימים את אפליקציית ANYPAY שלה, המאפשרת תשלום בכרטיס האשראי באמצעות הנייד, כאל ומקס צפויות להשיק אפליקציות דומות בקרוב.

ש.ב.א. גובה מהסולקים 4 שקלים נוספים לחודש על המסופים החדשים בתקן EMV, בנוסף ל-15 שקל על כל מסוף רגיל. על כ-200 אלף מסופים בישראל, המעבר צפוי להוסיף כמה מיליונים לשורה התחתונה של ש.ב.א.

כרטיס אשראי עם תקן EMV
כרטיס אשראי עם תקן EMVצילום: David Paul Morris / Bloomberg

הקורונה כנקודת מפנה

ש.ב.א התבררה כעמידה במיוחד לקורונה, מכמה סיבות. ראשית, חלה עלייה ברכישות אונליין באמצעות כרטיסי אשראי שפיצתה על הירידה בחנויות. שנית, רכישות במזומן הוחלפו ברכישות באשראי, ועסקים רבים הפסיקו לקבל מזומן לאור הסיכון בהעברתו מיד ליד (כולל סירוב של נהגי אוטובוס לקבל מזומן). שלישית, היקף הרכישות באשראי חזר במהירות מפתיעה לרמתו לפני הקורונה, וכבר במאי עבר את רמתו במאי שעבר, ולבסוף – סכום העסקה הממוצע ירד וכמות העסקות גדלה – וכאמור ש.ב.א מרוויחה מכמות העסקות. כבר בזמן הקרוב אני מאמין שהקורונה תתברר כציון דרך במעבר מתשלום במזומן לאמצעי תשלום דיגיטליים כאמצעי ברירת המחדל בישראל.

איום בלתי סביר

מעמדה הייחודי של ש.ב.א כגורם המקשר בין בתי העסק למנפיקי וסולקי כרטיסי האשראי בישראל מקנה לה מעמד חזק באופן טבעי בשוק התשלומים בישראל, תודות לאפקט רשת עוצמתי – בית עסק שלא מקבל כרטיס אשראי יאבד מכירות רבות, ולקוחות שאין בידם כרטיס אשראי נאלצים לסחוב מזומן, ואינם יכולים לקנות באינטרנט. חברות האשראי שמחות לתת לש.ב.א את חלקה המינורי בעוגה בתמורה לתפעול הרשת ומאות אלפי המסופים הפרושים.

השירות שש.ב.א מספקת הוא כל כך חיוני ובמקביל כל-כך זול (2-1 אגורות לפעולה), שאין לאף אחד מהמשתתפים – בתי העסק, המנפיקים או הסולקים – רצון לנסות לקחת את האחריות הכבדה של ש.ב.א על עצמו. אפילו שניות בודדות של אי-זמינות המערכת יכולה ליצור נזקים עצומים ולעצור את זרימת הכסף במשק כולו.

פתרונות שעשויים להתחרות בכרטיסי האשראי כמו אפליקציות התשלום (ביט, פפר, פייבוקס) או פתרונות התשלום באמצעות הסמארטפון – Google Pay ו- Apple Pay, משתמשים כיום בכרטיס אשראי השמור על גבי הטלפון, שהתשלום באמצעותו עדיין עובר באמצעות המערכות של ש.ב.א.

אפליקציית תשלומים
אפליקציית תשלומיםצילום: בלומברג

ניתן לומר כי האיום התחרותי העיקרי על ש.ב.א. הוא עתידי – מעבר של אפליקציות תשלום לתשלום ישיר מחשבון הבנק. מ.ס.ב, חברת אחות של ש.ב.א., שחולקת איתה עובדים ותשתיות, הודיעה כי היא עובדת על פיתוח שעלול לאפשר תשלום מיידי בין חשבונות בנק בבתי עסק, אך פתרון זה דורש פיתוח משמעותי, השקעות עצומות ואישורים נוספים בטרם ניתן יהיה לעשות בו שימוש.

נושא האיום העתידי על כרטיסי האשראי, על ידי תשלום ישיר מחשבון הבנק דרך הנייד, אינו סביר במיוחד בעיני. כרטיסי האשראי כבר נמצאים בכיסים שלנו והמסופים נמצאים כבר בכל בית עסק בישראל. ההשקעה שמתחרה יהיה צריך להשקיע כדי להתחרות בש.ב.א היא עצומה.

מתחרה שכזה יהיה צריך להוציא סכומי עתק על שיווק (יש לזכור שכרטיסי האשראי הם מהמפרסמים הגדולים במשק, פרסום שש.ב.א נהנית ממנו בעקיפין), להקים רשת שלמה ועמידה לפחות כמו של ש.ב.א, לגרום לישראלים לוותר על הנקודות שצברו ועל הדחייה בתשלום עד לתאריך ספציפי שמספק כרטיס האשראי בחינם וכן לגרום להם לתת לאפליקציה ולכל חנות גישה ישירה לחשבון הבנק שלהם, במקום לכרטיס האשראי עם ההגנות וביטוח התרמיות שמספקות חברות האשראי, וכל זה בשביל 2 אגורות לפעולה! לא נראה שמתחרה רציונלי ירצה להיכנס לתחרות שכזו, ובטח לא הבנקים שנהנים, כמנפיקים, מרוב עמלות כרטיסי האשראי.

איום נוסף הקשור לתחרות הוא הסיכון כי רשות התחרות תכפה על ש.ב.א ומס”ב להיפרד זו מזו. ש.ב.א ומס"ב עוסקות בתחומים נפרדים – מס"ב בהעברות בנקאיות וש.ב.א בתשלומים באשראי בבתי עסק. ש.ב.א, המתנגדת להפרדה, שטחה את נימוקיה בעתירה מפורטת שהוגשה לבית הדין לתחרות, ומלמדת רבות על ענף התשלומים בישראל.

מרכז קניות בהרצליה
מרכז קניות בהרצליהצילום: אייל טואג

אם רשות התחרות תכריח את ש.ב.א ומס”ב להיפרד, ככל הנראה יהיה מדובר בהליך שיימשך שנים וידרוש השקעה בתשתיות, מה שיפגע בעיקר במ.ס.ב, האחות הענייה יותר. אגב, למרבה האירוניה, אם מס”ב וש.ב.א ייפרדו, הציפייה היא היא שלא תהיה למס”ב ברירה אלא לייקר את מחירי ההעברות הבנקאיות (שכבר כיום עולות כפול מהעברה באמצעות כרטיס אשראי), מה שיהפוך את התחרות של העברות מיידיות מול ש.ב.א לחסרת סיכוי עוד יותר. 

ש.ב.א , מה יש בה?

אז אחרי שנכנסנו לעומק וחיפשנו מוקשים, אפשר לסכם את ש.ב.א כחברה די פשוטה, עם הכנסות שגדלות בשנים האחרונות בשיעור דו-ספרתי של כ-13.5%, עם רוח גבית מהכלכלה הישראלית, מעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים ורכישות באינטרנט. בשל מינוף תפעולי מרשים, מצליחה ש.ב.א להגדיל את הרווחיות שלה בקצב גבוה של יותר מ-40% לשנה.

כיום ש.ב.א, הנסחרת בשווי של 350 מיליון שקל בלבד, יושבת על קופת מזומנים מרשימה של כ-130 מיליון שקל עם רווח נקי ב-2019 של כ-26 מיליון שקל, לא כולל הכנסות מימון. מכפיל רווח בנטרול מזומן של סביב 8 על רווח שצומח בשנים האחרונות ביותר מ-40% תודות למינוף תפעולי מרשים. אני מעריך שבעתיד הלא רחוק תוכל ש.ב.א לחלק כמעט את כל רווחיה כדיווידנד, מה שיתבטא בתשואה דו ספרתית הצומחת בעקביות.

ש.ב.א היא עסק קטן ואיכותי, עמיד לקורונה ואולי אפילו נהנה ממנה, עם האצת התשלומים הדיגיטליים. זוהי בעיניי הזדמנות להצטרף לעסק מצוין וצומח שניתן יהיה להנות ממנו שנים רבות.

גילוי נאות: הכותב מחזיק בעצמו ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו במניות ש.ב.א.

שלומי ארדן

שלומי ארדן | מניות קטנות, חלומות גדולים

משקיע בשוק ההון מעל לעשור, בעל ניסיון עשיר כעורך דין בתחום חדלות הפירעון, הליטיגציה והתאגידים. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן. 

מנהל את קרן גידור ארביטראז' ואליו ודוגל בניתוח כלכלי עומק של חברות, תוך התמקדות במניות קטנות ומצוינות בשוק ההון הישראלי, במטרה להשיא תשואות גבוהות מהשוק באופן בטוח.

גילוי נאות:

אני עלול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במסגרת הבלוג. האמור בבלוג אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker