בזמן שחברות הטכנולוגיה נאבקות במשחקי הכס – צריך להפסיק לרדוף אחרי נאסד"ק

משבר הקורונה רק הגביר את מגמת השימוש בטכנולוגיה. אבל מגמה זו אינה בהכרח רלוונטית לעולם ההשקעות. ענפי הרכב והטיסות הם הוכחה לכך. האם השקעה בשוק הטיסות זמן קצר לאחר פגישה עם האחים רייט היתה מניבה לנו רווחים?

שלומי ארדן
שלומי ארדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום מתוך משחקי הכס
צילום מתוך משחקי הכסצילום: Helen Sloan/HBO / HOT

אחד המאפיינים הבולטים של הקורונה הוא נהירת המשקיעים לחברות הטכנולוגיה. בעוד סקטורים רבים נמצאים עשרות אחוזים מתחת לרמותיהם לפני הקורונה - מדדי הטכנולוגיה נוסקים לגבהים חדשים. החברות שבולטות במיוחד הן מלכות הטכנולוגיה: פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל ומיקרוסופט, שמכונות FAANGM. משקלן של שש חברות אלה בלבד במדד S&P, שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב, עלה ב-7 השנים האחרונות מ-8% לכ-25% כיום.

הטכנולוגיה משמשת אותנו יותר ויותר בחיי היום יום. לכולנו יש מחשב עוצמתי בכיס ואנחנו מתקשרים זה עם זה בעיקר באמצעות טכנולוגיה. משבר הקורונה רק הגביר את המגמה, ולימד אותנו שאפשר גם לעבוד ביעילות לא רעה בלי לצאת מהבית. מגמה זו אינה אבל בהכרח רלוונטית לעולם ההשקעות.

לחזות מגמות זה לא מספיק

נניח שהיינו חוזרים לארה"ב ב-1900 ויודעים, באופן ודאי, שבעתיד הלא רחוק לרוב האמריקאים יהיה רכב. בהתחשב במחירו של רכב, היינו מנבאים ששוק הרכב, שהיה אז חדש, ימכור בשנים הקרובות מוצרים בהיקף בלתי נתפס, שמקביל כיום לטריליוני דולרים. אם כך היה שווה לקנות כמה שיותר מניות של חברות רכב לא?

במקרה שבו היינו קוניות הרבה מניות של חברות רכב סיכויי הכישלון שלנו היו אסטרונומיים. מתוך מעל 1,000 חברות רכב שהוקמו בארה"ב מאז 1900 ועד היום, בודדות שרדו. גם מתוך אלה ששרדו, כמעט אף אחת לא שיגשגה. אפילו הגדולה שבהן, ג'נרל מוטורס, פשטה רגל ומחקה את בעלי המניות שלה בעקבות המשבר של 2009-2008. מה אם במקום לבחור כמה מניות היינו קונים סל של מניות? נוכח אחוזי הכישלון בענף, במקום להוריד את הסיכון – היינו מבטיחים את ההפסד שלנו.

בדומה לכך, נניח שהיינו פוגשים את האחים רייט ב-1903 עם טיסתם הראשונה ומנבאים ששוק הטיסות הולך לכבוש את העולם במאה הקרובה. איך היינו יודעים להימנע מאלפי החברות שפשטו רגל בתחום התעופה מאז ועד היום והמיליארדים שנשרפו גם בחברות ששרדו? לא בכדי אמר וורן באפט בהלצה שאם קפיטליסט היה נוכח בקיטי הוק, מקום טיסתם הראשונה של האחים רייט, היה עליו לירות באורוויל רייט ובכך לחסוך לצאצאיו טריליוני דולרים של השקעות כושלות.

האם ניתן לעשות הקבלה בין ענף הרכב או התעופה,שהדורשים השקעות הוניות כבדות, לענף הטכנולוגיה בעל המוניטין הצעיר והקליל? ראשית, תעשיות אלה היו באותו הזמן חזית הטכנולוגיה. שנית, ניתן לטעון שדווקא השקעות העתק בתחומי הרכב והתעופה הן שמגנות על חברות אלה ממתחרים חדשים, בעוד דווקא חברות טכנולוגיה מאוימות על ידי כל נער מוכשר שמתבודד לו בגראז'. ואכן בתי הקברות של ענף הטכנולוגיה עמוסים בחברות לא פחות מבתי הקברות של ענפי הרכב או התעופה, בזמן שכמה חברות (כולל FAANMG) מסתמנות כמנצחות הגדולות. למרות זאת, גם אצלן החיים אינם פשוטים כלל ועיקר.

לאחר עשור של צמיחה על חשבון מתחרים חלשים יותר, כיום חברות FAANMG מתחרות זו בזו כמעט בכל חזית, והצמיחה שראינו בעשור האחרון כבר אינה מובנת מאליה. פייסבוק וגוגל למשל, על כל יוזמותיהן המעניינות, מניבות את כל רווחיהן מענף אחד – שוק הפרסום המקוון.

אחת הטיסות הראשונות שביצעו האחים רייט במטוסם הראשון. קיטי הוק, קרוליינה הצפונית, 17 בדצמבר 1903צילום: Library of Congress

עד לפני כמה שנים הצמיחה במגזר זה היתה קלה והמתחרים היו חלשים ומבוזרים. נתח השוק של גוגל ופייסבוק עלה, וכך גם המחיר ללחיצה על מודעה. באחרונה גם אמזון נכנסה למשחק הפרסום המקוון ויחד עם גוגל ופייסבוק הן חולשות על 70% מהשוק. למרות זאת, קיים ספק רב אם החברות האלה יוכלו להמשיך לצמוח כפי שצמחו בעבר.

המחירים שעל מפרסם לשלם לגוגל בגין לחיצה על מודעה האמירו שחקים ומגיעים כיום בחיפושים מסוימים (כמו "ביטוח", "הלוואה" או "עורך דין") ל-50 דולר ומעלה ללחיצה. קולגות רבים שלי שפירסמו בגוגל והגיעו למסקנה שההחזר פשוט לא מצדיק עוד את ההשקעה. יש גבול לכמה עסק מוכן לשלם על קליק, והצמיחה משם תאט. בנוסף, עם הקורונה, ברור שהוצאות הפרסום יהיו בין הראשונות להיחתך, כך שגוגל ופייסבוק הן מנפגעות הקורונה הראשונות, כל זאת בזמן שמניותיהן שוברות שיא אחר שיא.

ברבעון הראשון של 2020, בפעם הראשונה מאז הקמתה, גוגל הראתה ירידה בהכנסות מפרסום בנוסף לאובדן נתח שוק. בנוסף, אפל סוחטת את גוגל במיליארדים רבים מכיוון שהיא מעוניינת שמנוע החיפוש שלה יישאר ברירת המחדל של האייפון. גם החיפוש עצמו, שהיה פעם הטוב ביותר, הידרדר והפך במידה רבה ללוח מודעות שבו התוכן האיכותי פחות חשוב, והמרבה במחיר לקליק הוא שמופיע בראשית תוצאות החיפוש.

מעבר לשוק הפרסום שנהפך לצפוף, פייסבוק צריכה להתמודד גם עם טעמי צרכנים משתנים, בעיקר אצל הצעירים. בשנים האחרונות רבים מהמשתמשים של פייסבוק עברו לאינסטגרם (שלמזלה של פייסבוק נרכשה על ידה ב-2012), אך כיום קיימים איומים חדשים, כמו Tik-Tok, שצברה תוך שנים בודדות מעל 800 מיליון משתמשים ברחבי העולם, רובם צעירים.

בניין נאסד"ק בניו יורקצילום: AFP

שחקן קטן יכול לגנוב את השוק

לאפל יש גם את הצרות שלה, עם תחרות קשה גם במכשירים היקרים וגם בזולים. משבר כלכלי עלול לגרום למשתמשים רבים להעדיף אפשרת זולה יותר. אפל גם צריכה להמציא כל הזמן פיצ'רים שיגרמו למשתמשים של המכשיר הקודם לשדרג אותו. באופן אישי, אני בתור משתמש אייפון X מ-2017 וחובב חדשנות עדיין לא מוצא שום פיצ'ר חדש ומעניין שגורם לי לשקול לשדרג. שלוש, ארבע או חמש מצלמות בגב המכשיר לא ישנו את דעתי.

צרות מתבשלות גם בנטפליקס, שבעקבות הקורונה מתקשה לייצר תוכן חדש בדיוק בשעה שמתחרה חזקה נוספת, דיסני פלוס, נכנסה למשחק, בנוסף לאמזון פריים ואפל  TV שנכנסו באחרונה למשחק. נטפליקס ירדה בשבוע האחרון לאחר דו"חות מאכזבים, אזהרה מהאטה בצמיחה ומינוי מנכ"ל בנוסף למנכ"ל הקיים.

אמזון, שפיתחה את תחום שירותי הענן (AWS) החדשני והרווחי, נאלצת להתחרות גם במיקרוסופט Azure, גוגל ועשרות מתחרות צעירות, כל אחת עם היתרונות שלה. אמזון בקושי רווחית בהשוואה לשוויה, והיכולת שלה להצדיק את מחירה הנוכחי היא כרגע תיאורטית לחלוטין.

מלבד המאבק של מלכות הטכנולוגיה, שמזכיר עלילה במשחקי הכס עם משקיעי הון סיכון ואנג'לים שמחפשים כל הזמן השקעות צעירות, תמיד קיים איום ששחקן קטן וממוקד יעשה את העבודה קצת יותר טוב ויגנוב את השוק. 

גוגלצילום: Ng Han Guan/אי־פי

קחו למשל את תחום שיחות הוידאו הקבוצתיות. אף על פי  שחברות הטכנולוגיה הגדולות, כולל מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואפל, מציעות אפשרות לשיחות וידאו קבוצתיות בחינם, המנצחת הגדולה של השוק החדש היא דווקא זום, חברה שרובנו לא שמענו את שמה עד לפני מספר חודשים. באופן דומה, בתחום המוזיקה מסתמנת Spotify הקטנה כמנצחת הגדולה מול חברות כמו אפל, גוגל ואמזון. 

כל זה בלי לדבר על איומים רגולטוריים לפרק את החברות, מחאות משתמשים יום יומיות, מבנה בעלות לא דמוקרטי עם מניות המקנות שליטה אבסולוטית בחברה, שמסכלת כל שינוי מצד בעלי המניות האחרים (צוקרברג בפייסבוק, פייג' וברין בגוגל), האקרים שלא נחים לרגע (באחרונה פורסם שהאקרים מחזיקים את חברת המחשוב הלביש גרמין בת ערובה), עובדים בחברה שכל רגע עלולים למכור סודות מסחריים או לקום ולהקים מתחרה, בגיבוי קרנות סיכון שישקיעו עשרות מיליוני דולרים בכל רעיון חצי חדשני ולגנוב לך נתח שוק.

בחברות הקטנות יותר סוד מסחרי עלול להיות משמעותי אף יותר מכיוון שקטע קוד או ידע ייחודי מסוים, שעלה מיליונים לפתח וניתן לגנוב בדיסק און-קי, יכול להיות הבסיס לחברה כולה (חישבו על אלגוריתם החיפוש של גוגל בשנותיה המוקדמות).

אז האם טכנולוגיה היא חלק משמעותי בחיינו? כן. האם הקורונה הגבירה את השימוש בטכנולוגיה? בהחלט. אך בין זה לבין להרוויח בהשקעה, בטח בתמחורים של היום, הפער גדול.

שלומי ארדן

שלומי ארדן | מניות קטנות, חלומות גדולים

משקיע בשוק ההון מעל לעשור, בעל ניסיון עשיר כעורך דין בתחום חדלות הפירעון, הליטיגציה והתאגידים. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן. 

מנהל את קרן גידור ארביטראז' ואליו ודוגל בניתוח כלכלי עומק של חברות, תוך התמקדות במניות קטנות ומצוינות בשוק ההון הישראלי, במטרה להשיא תשואות גבוהות מהשוק באופן בטוח.

גילוי נאות:

אני עלול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במסגרת הבלוג. האמור בבלוג אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker