שלומי ארדן
שלומי ארדן

בטח לא תופתעו לשמוע ששוק האשראי בישראל ריכוזי מאוד; לא רק שחלקם של שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, באשראי במשק הוא כ-55%, אלא גם חלקם של הבנקים בעוגת האשראי המשקית גבוהה באופן חריג, ועמדה עד לאחרונה על כ-95%, כשהשאר מחולק בין גופי אשראי חוץ בנקאי שונים. לשם השוואה ולצורך הדוגמה, כיום בארה”ב רוב המשכנתאות במשק ניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים. מתי בפעם האחרונה שמעתם על ישראלי שלקח משכנתה לא מבנק?

בכל אופן, ניתן לומר שברוב המדינות המפותחות, גופי אשראי חוץ בנקאי נותנים תחרות ראויה לבנקים, ותופסים נתח גדול ואף את רוב האשראי בשוק, בעוד בישראל הענף החוץ בנקאי היה בקושי מורגש, לפחות עד 2008.

אופל בלאנס

הניעור של 2008

מזה עשרות שנים קיים ענף חוץ בנקאי שמורכב מאלפי פעילויות קטנות בהיקף קטן. אם נחזור לשנות ה-2000 המוקדמות, ניזכר שהבנקים אז היו אגרסיביים מאוד. הבנקים רדפו אחרי לקוחות בעלי הון גבוה בהטבות שונות והלוואות עצומות ללא ביטחונות (ביניהם ה”טייקונים”). היינו מקבלים טלפונים מהבנק במטרה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים לקחת הלוואה או לקנות סטרקצ'ר. הבנקים התמקדו בצמיחה וברווח, ולא נתנו מקום למתחרים לצמוח. ואז הגיע המשבר של 2008.

הבנקים ברחבי העולם היו במרכזו של המשבר של 2008, ואין להמעיט בהשפעה שהיתה לו על התנהלות המערכת הבנקאית מאז. רגולציות ודרישות הון נהפכו למחמירות יותר ברחבי העולם וכך גם הרגולטורים האמונים על הבנקים. שכרם של מנכ"לי הבנקים בישראל הוגבל, והם נהפכו מחברות רעבות לרווח לכמעט תשתית לאומית בתחפושת חברה. התשואות על ההון קטנו ורק לעתים רחוקות מרשים לעצמם הבנקים לחלק דיווידנד, וגם אז מלווה הדבר בכותרות בעיתונים הכלכליים.

אס.אר. אקורד

ידידה שלי שעובדת בבנק סיפרה לי שיצאה לחופשת לידה סביב 2010, והבנק שאליו חזרה לא היה אותו בנק שעזבה. בקשות שגרתיות החלו לדרוש טפסים ואישורים; מרדיפה אחרי לקוחות בעלי הון גבוה החל הבנק להירתע מהם, לאור הדרישות הרגולטוריות הרבות והבדיקות אודות "מקור ההון"; מניסיון לדחוף הלוואות עבר הבנק לפסילת בקשות על כל פרט קטן, ולדרוש אישורים ברמת סניף או אזור על עניינים שהיו בסמכות פקיד.

סגנון העבודה הזהיר של הבנקים, ששלטו באופן מוחלט בשוק האשראי, יצר ביקוש ענק לאשראי שלא קיבל מענה מהבנקים. היות שחברות האשראי החוץ בנקאי מתמקדות באשראי קצר בהרבה מהאשראי של הבנקים, הן התאוששו מהר מהמשבר, והחליטו לנצל את המצב שנוצר כדי להתחיל להציע אלטרנטיבה אמיתית לבנקים. חברת האשראי החוץ-בנקאי הראשונה שהונפקה היתה האחים נאוי ב-2011, ואחריה הונפקו חברות נוספות כמו אופל בלאנס, אס.אר אקורד ושוהם ביזנס.

שוהם ביזנס

במהלך העשור האחרון צמחו החברות בענף, תוך כדי הוזלת את עלויות המימון באמצעות מימון בנקאי והנפקת אג"ח, כדי שיוכלו להציע חלופה אמיתית לבנקים, בתוספת שירות אישי וקבלת החלטות במקום.

ענף שפורח במשברים

הקורונה, במידה רבה, מהווה שידור חוזר של המשבר של 2008 - אירוע בלתי צפוי שגורם לעליית הסיכון; אירוע שהבנקים ייאלצו להתמודד איתו במשך שנים על גבי שנים לאור התמקדותם בהלוואות ארוכות, בעוד עבור מרבית הענף החוץ בנקאי שמתמקד בהלוואות ובניכיון צ'קים עד 60 יום, המשבר כבר "במראה האחורית". ואכן, בעוד בנק לאומי הגדול הציג הפסד ברבעון הראשון, אף לא אחת מהחברות בענף החוץ בנקאי הציגה הפסד. שתיים מהחברות בענף, אס.אר אקורד ושוהם, אפילו הצליחו להציג צמיחה מסוימת ברבעון הראשון, בנוסף לרווחיות נאה. 

כמו שהמשבר של 2008 היווה הזדמנות עבור הענף החוץ בנקאי לקפוץ ליגה, מחברות פרטיות קטנות לחברות ציבוריות עם תיקים של מאות מיליונים ומיליארדים, הפעם החברות בענף כבר מוכנות לקפוץ על ההזדמנות תוך כדי שהבנקים, עם האשראי הארוך שלהם, נמצאים במגננה עכשיו ובשנים הקרובות. היות שהבנקים שולטים ביותר מ-90% מהאשראי במשק, כל שבריר אחוז שהבנקים יבחרו או ייאלצו לוותר עליו הוא הזדמנות עצומה עבור הענף החוץ בנקאי הצעיר. כל נותני האשראי קיבלו את הקורונה בהפתעה באותו הזמן – אך הענף החוץ בנקאי הוא זה שיכול לשוב ולעמוד על הרגליים ולהתאים את עצמו למצב החדש תוך כדי תנועה, במיוחד החברות בעלות החיתום הקפדני ביותר והאשראי הקצר ביותר.

אחד המנהלים בענף אמר לי בשיחה לאחרונה ש"הענף החוץ בנקאי תמיד פורח לאחר משברים", וכבר כיום כבר רואים את הניצנים לכך ברבות מהחברות בענף. כשהאבק ישקע, נגלה ענף עם היקפים גדולים יותר, רווחי ובוגר יותר, תודות למשבר.

גילוי נאות: הכותב מחזיק, בעצמו ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו, בניירות ערך של שוהם ביזנס ואס.אר אקורד.

שלומי ארדן

שלומי ארדן | מניות קטנות, חלומות גדולים

משקיע בשוק ההון מעל לעשור, בעל ניסיון עשיר כעורך דין בתחום חדלות הפירעון, הליטיגציה והתאגידים. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן. 

מנהל את קרן גידור ארביטראז' ואליו ודוגל בניתוח כלכלי עומק של חברות, תוך התמקדות במניות קטנות ומצוינות בשוק ההון הישראלי, במטרה להשיא תשואות גבוהות מהשוק באופן בטוח.

גילוי נאות:

אני עלול להחזיק בניירות ערך המוזכרים במסגרת הבלוג. האמור בבלוג אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker